הכלכלה היא המנוע של הפריפריה
פיתוח הכלכלה המקומית באזורי הפריפריה יאפשר צמיחה בכל התחומים. המהלך ישתלם לכל הצדדים
באזורי הביקוש במרכז הארץ אין כמות מספקת של דירות למגורים ומחירן הממוצע מרקיע שחקים. בפריפריה ישנן אלפי דירות ריקות במחירים סבירים, וישנם שטחים פנויים לבנייה של דירות נוספות. באזורי הביקוש במרכז הארץ יש ביקוש רב לעובדים מכל הסוגים, עיקר הביקוש הוא לעובדי תעסוקה איכותית (בשכר הגבוה מממוצע השכר במשק). בפריפריה שיעור האבטלה הוא גבוה יחסית למרכז הארץ והיצע המשרות האיכותיות נמוך מאוד.
ניסיונות רבים ומיליארדי שקלים שהושקעו במהלך השנים במאמצים להביא לצמיחה כלכלית וחברתית של הפריפריה לא נשאו פרי, ולא השיגו את התוצאות המקוות. ברצוני להציע דרך אחרת לסייע לפריפריה - פיתוח הכלכלה המקומית.
הפריפריה האמיתית בישראל היא אותם אזורים המרוחקים ממרכזי החיים בישראל שבהם יש ריכוז משמעותי של אפשרויות תעסוקה, קניות ובילוי במרחק סביר (כשעה נסיעה לכל כיוון). מדובר באזורים שמצפון לעפולה ומדרום לבאר שבע, שסובלים לאורך שנים מבעיות קשות במישור הכלכלי-חברתי.
בעיות היסוד העיקריות של הפריפריה באות לידי ביטוי כאשר אנו בוחנים פרמטרים המאפיינים חוסן כלכלי וחברתי. בפריפריה הרחוקה סובלים רוב הישובים מחוסר בהיצע מקומות תעסוקה (בעיקר חוסר בתעסוקה איכותית), שכר ממוצע נמוך בהשוואה לממוצע הארצי, תשתיות בריאות, חינוך, תרבות ופנאי נחותות בהשוואה למרכז הארץ, חתך סוציו-אקונומי נמוך מהממוצע הארצי ומאזן הגירה שלילי. מדובר באזורי הארץ היפים ביותר, שרבים היו מעוניינים לחיות בהם אם היו נמצאים פתרונות לאותן בעיות יסוד.
דימונה. אזורים מרוחקים סובלים מבעות במישור החברתי-כלכלי צילום: חיים הורנשטיין
החסמים העיקריים הבולמים פתרונות אפשריים לבעיות יסוד אלה הם חוסר שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות בפריפריה, חוסר במנהיגות אזורית מוסכמת, תשתיות תחבורה לא מספקות בין אזורי הפריפריה ומרכז הארץ, חסמים בירוקרטיים לפיתוח יוזמות עסקיות וחוסר בהטבות מיוחדות ליזמים .
מעגל הקסמים של מצוקת הפריפריה מורכב מכמה מרכיבים: ללא תעסוקה איכותית צעירי הישובים בפריפריה יעזבו למרכז הארץ ולא ניתן יהיה למשוך אוכלוסייה איכותית לאזורי הפריפריה; ללא דיור מתאים לא יהיה ניתן להגדיל את היישובים הקיימים באוכלוסייה איכותית; ללא תשתיות חינוך, בריאות, תרבות ופנאי איכותיות לא יהיה ניתן למשוך משפחות צעירות ולשכנע אותן להתגורר ביישובי הפריפריה.
דרך הפעולה המוצעת בוחנת את מרכיבי מעגל הקסמים בזווית טווח הזמן. נראה שפעולה בטווח הזמן הקצר והבינוני ליצירת תשתית של כלכלה מקומית חזקה תאפשר יצירת תשתיות דיור וחינוך בטווח הזמן הבינוני והארוך. מיקוד במינוף הכלכלה המקומית יהיה הבסיס להצמחת יתר מרכיבי המעגל.
מאמץ משולב
מהי הדרך לעשות זאת? על הממשלה, הרשויות המוניציפליות, המגזר העסקי, גופים פילנתרופיים והמנהיגות המקומית להתגייס במאמץ מרוכז ומשולב וליצור תשתית כלכלית וחברתית בפריפריה.
הבסיס לכלכלה מקומית חזקה הוא מפעלים ועסקים הפועלים באזורי הפריפריה, אך קשורים בקשרי גומלין לגורמים במרכז הארץ ובחו"ל. יזמים, מנהלים ועובדים שיתגוררו בפריפריה ייצרו את השלד האנושי שעליו, בין השאר, תתבסס החברה בישובי הפריפריה.
לכל אחד מהשותפים לפיתוח הכלכלה המקומית בפריפריה יש תרומה חשובה להצלחת המהלך: הממשלה תפעל להפניית והסטת משאבים לפיתוח כלכלי של עסקים קיימים וחדשים בפריפריה על חשבון עידוד עסקים באזורי הארץ האחרים, תיתן מענקים ותנאים מיוחדים לעידוד הקמת ושותפויות בין חברות מבוססות במרכז הארץ לחברות ויזמים בפריפריה, ותפעל לעידוד וחיזוק שותפויות בינלאומיות הכוללות שותפים ישראליים מהפריפריה.
הרשויות המקומיות והאזוריות בפריפריה יפעלו לגיבוש אסטרטגיה מוסכמת לפיתוח האזור בראייה רחבה וארוכת טווח תוך התעלות מעל שיקולים מקומיים צרים (דוגמה טובה למהלך מוצלח שכזה היא המאמץ המאוחד של ראשי 13 מועצות בגליל המזרחי, שבסיומו הוקם בשיפולי צפת מכון מחקר ובית ספר לרפואה).
המגזר העסקי יאמץ את התפיסה, שכבר קיימת בקרב חברות רבות במרכז הארץ, של מעורבות חברתית ותרומה לקהילה, ויפתח מודלים שיאפשרו שותפויות עם גורמים בפריפריה, שמהן ייהנו כל הצדדים.
היקף התרומות הנאספות בחו"ל ובישראל והמושקע בארץ עומד על מעל 15 מיליארד שקל מדי שנה. תרומות אלה מיועדות בדרך כלל להשקעות בחינוך, בבריאות, בעזרה לנזקקים ומבשימות לאומיות חשובות נוספות. פיתוח הכלכלה המקומית בפריפריה אפשרי, בין השאר, באמצעות הקצאת משאבים של גופי פילנתרופיה להקמת תשתיות בסיסיות לפיתוח כלכלי: הקמת והפעלת בתי ספר ומסגרות הכשרה ליזמים, למנהלים ולבעלי מקצוע בתחומים שונים, הקמת פארקי תעשייה והייטק ועוד.
המנהיגות המקומית היא המנוע והלב של כל הפעילויות לפיתוח הכלכלה המקומית בפריפריה. מנהיגות מקומית זו תורכב מיזמים, אנשי עסקים וראשי רשויות בכל אחד מאזורי הפריפריה, והמוטו העיקרי לפעילותה יישען על אחד הכללים הבסיסיים בכלכלה המודרנית: תשקיעו בי כי כדאי לכם, ולא כי מגיע לי. שינוי שפת הדיבור מ"מסכנות" ל"כדאיות עסקית" הוא תנאי בסיסי להצלחת המהלך של פיתוח הכלכלה המקומית בפריפריה.
הכותב הוא מבעלי משרד הייעוץ האסטרטגי הד-און ושותף בחברת נגבקו
