הפנים של המגזר החרדי: "הבנתי שאם אני רוצה לשרוד אני מוכרח שיהיה לי מקצוע"
קובי אלטר (25), נשוי טרי לעקרת בית, מוסמך לייעוץ השקעות
מי אתה: קובי אלטר (25), נשוי טרי לאשה עקרת בית, עדיין ללא ילדים, מתגורר בדירת 2.5 חדרים בשכירות בשכונת גבעת שאול בירושלים. שייך לזרם הליטאי. לא מקבל תמיכה כספית מהמדינה, ורוכב על קטנוע. "אני מגדיר את עצמי חרדי מודרני".
עבודה: מוסמך לייעוץ השקעות. "יצאתי לעבוד אחרי שהבנתי שככה אי אפשר להמשיך. אני רואה איך אבא שלי - אברך עם 14 ילדים - לא סוגר את החודש, והבנתי שאם אני רוצה לשרוד אני מוכרח שיהיה לי מקצוע. זה צורך השעה והפרנסה. אני התפכחתי באופן אישי.
קובי אלטר. "לא משנה מה יהיה גודל הקצבה, זה עדיין זה לא מספיק בשביל פרנסה. זה רק עוזר ותו לא" צילום: מיקי אלון
"הבנתי שאני צריך ללמוד בשביל להתפרנס. לא משנה מה יהיה גודל הקצבה, זה עדיין לא מספיק בשביל פרנסה, זה רק עוזר ותו לא. אחי הגדול התחיל ללמוד משפטים אחרי שהוא התחתן. יש לי אח קטן ששירת בצבא בשריון כי הוא החליט כבר בישיבה שהוא משנה מסלול, ואני מניח שגם הוא ילך ללמוד. הוא כבר שואל אותי שאלות. הצורך פשוט חזק יותר מכל".
לימודים: "למדתי בישיבות חרדיות רגילות עד שהחלטתי לצאת משם, כי הבנתי שאני רוצה גם ללמוד מקצוע. אז הלכתי לישיבת 'דרך השם' בגבעת שאול בירושלים, שמאפשרת את שני הדברים גם יחד. זה הקטע המודרני שלי. "יום אחד ראיתי מודעה לקורס ייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות באוניברסיטה הפתוחה. התקבלתי לשם ולמדתי במשך שנתיים במימון של קרן ק.מ.ח. זו היתה קבוצה של 20 חרדים ללימודי תעודה.
"במקביל, השלמתי בעצמי לימודי אנגלית דרך האוניברסיטה הפתוחה, ואת המתמטיקה השלמתי בכוחות עצמי ובסיוע חברים. "עברתי בהצלחה את מבחני רשות ני"ע, וכשהתחלתי להגיש קורות חיים למוסדות פיננסיים, קיבלתי תשובות שאם אין לי תואר אז התעודה שלי לא שווה. המשכתי למסלול של תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. היום אני מסיים תואר ראשון בכלכלה וניהול. כעת, כשאני לקראת סוף התואר ומגיש קורות חיים, אני סוף סוף מתחיל לקבל פידבקים. אמנם המשק בתקופה קשה, אבל היום כבר מזמינים לראיונות - בנקים, בתי השקעות, גופים עסקיים.
"אני מקווה שימדדו אותי לפי הכישורים והיכולות שלי ולא לפי צבע הכיפה שלי. במהלך הלימודים לא תמיד עבדתי. היום אני עובד בקריה האקדמית אונו בתפקיד אדמיניסטרטיבי, אבל עבדתי גם בעבודות מזדמנות לא מכובדות יותר מדי. הכל בשביל לסגור את החודש ולפרנס את עצמי. בתקופה הזו גרתי עם ההורים או בישיבה".
לעבוד בעולם החילוני: "יש לזה מחיר, אבל אין ויתור. אני לא חושב שזה צריך להפריע. אני מתאר לעצמי שבמקומות הרגילים והמכובדים בעולם הפיננסי, כל גוף שמכבד את עצמו לא מרשה לעובדות שלו להגיע לעבודה עירומות. אני מצפה שהגופים במערכת הזו יכבדו את ערכיי. עם זאת, למדתי לתואר כי רציתי לעבוד עם חילונים, כך שאני יודע מה זה דורש".
איך החילונים רואים את החרדים: "יש סטיגמות. אין בעיה אמיתית - רק פחד. יש רתיעה לקבל את החרדי כי הוא שונה. למדתי שזו טעות לרשום בקורות החיים שלמדתי בישיבות, אף שבציבור שלנו אלה נחשבות לישיבות יוקרתיות. היום אני לא מזכיר שאני חרדי. כי חלק מההרגשה שלי שלא זימנו אותי לראיונות, היתה מפני שראו שאני חרדי. אם אני רואה פרויקט שמיועד לחרדים, אני מתרחק מזה. אני רוצה שייקחו אותי כי אני טוב, לא כי אני חרדי".
מה יקרה בעוד שלוש שנים: "אני רואה את עצמי במערכת הפיננסית במקום שהשגתי בזכות כישוריי; נכנס למעגל החיים של משכנתא, אבל גם יודע לעמוד בה כי אני עובד במקום מסודר שמשלם בהתאם. מעניין אותי גם ניהול בטווח רחוק יותר של עשר שנים. בעזרת השם, אני כבר מסתכל על התואר השני שלי".
