$
משפט

הזיג־זג של זיו שרון: יו"ר ועדת המסים בלשכה הוכרז עד עוין במשפט יוסי שגב

התפתחות דרמטית במשפטו של עו"ד יוסי שגב, הנאשם בהתחמקות מתשלום מע"מ בהיקף 2.8 מיליון שקל. ביהמ"ש הכריז על עוה"ד המתמחה במסים זיו שרון כעד עוין, לאחר שנקבע כי עדותו בנוגע לחוות דעת שנתן לשגב סותרת דברים שאמר בחקירתו המוקדמת

ענת רואה 08:2918.03.12

עו"ד זיו שרון, יו"ר ועדת המסים בלשכת עוה"ד ואחד מעדי התביעה המרכזיים במשפט המתנהל נגד פרקליט הצמרת יוסי שגב, הוכרז בבית המשפט כעד עוין. זאת, לאחר שנקבע כי עדותו סותרת דברים שאמר בחקירתו, טרם הגשת כתב האישום נגד שגב.

 

שגב מואשם בהתחמקות מתשלום מע"מ בהיקף של 2.8 מיליון שקל, שנדרש כחלק משכר הטרחה שקיבל מלאה אייזנברג במסגרת סכסוך הירושה של שאול אייזנברג. שרון חיבר עבורו חוות דעת שפטרה אותו לכאורה ממע"מ.

 

לטענת התובע במשפט עו"ד אורי שפיגל, תחילה מסר שרון גרסה המטילה את האחריות לאמור בחוות הדעת על שגב עצמו, אולם בבית המשפט חזר בו ממנה לכאורה. על פי שפיגל, שינוי הגרסאות נעשה עקב פגישה שקיימו שרון ושגב לאחר החקירה. שרון עצמו אישר בבית המשפט כי נפגש עם שגב, אך טען כי הדבר נעשה באישור החוקרים. לטענתו, הפרטים השונים שמסר בבית המשפט נובעים מבדיקות נוספות שערך ומרצון לסייע בחשיפת האמת.

 

עדות של ארבע ישיבות

 

כתב האישום שהוגש נגד שגב נחשף ב"כלכליסט" בינואר 2011. שגב מואשם בהתחמקות ממע"מ בגין ייצוג משפטי שהעניק במסגרת סכסוך הירושה של המיליארדר שאול אייזנברג, שהלך לעולמו ב־1997. לפי הנטען, שגב ייצג את בתו של אייזנברג ליז הרדי, שהיא תושבת ישראל ולכן היה חייב לשלם מע"מ על שכר הטרחה שקיבל. מנגד, שגב טוען כי מי שנהנתה משירותיו היא אמה של ליז, לאה אייזנברג, שהיא תושבת חוץ וגם שילמה בפועל את שכר טרחתו, ולכן שכר הטרחה פטור ממע"מ. ב־2003 הוא הנפיק חשבונית מס ודיווח על הכנסותיו משכר הטרחה, אך הצהיר בפני רשות המסים שאינו צריך לשלם מע"מ.  

 

עו"ד שרון, המתמחה בתחום המסים, חתום על חוות דעת משפטית שהכשירה לכאורה את הצהרתו של עו"ד שגב, שלפיה אינו חייב לשלם מע"מ על שכר הטרחה בהיקף של 15.6 מיליון שקל ששילמה לו לאה אייזנברג. משמעות הכרזתו כעד עוין בבית המשפט היא כי התובע יוכל לערוך לו חקירה נגדית, אף שמדובר בעד שזומן במקור כעד מטעם התביעה. נוסף על כך, התובע יוכל לעשות שימוש בהכרזתו של שרון כעד עוין, כדי לטעון שאין לתת אמון בגרסתו.

 

המדינה טענה בכתב האישום כי בסמוך להוצאת חשבונית המס, פנה שגב לקבלת חוות דעת משפטית בדבר חיוב מע"מ בעסקה מעו"ד שרון, שהיה אז שותף במשרד אבי אלתר. זאת, לטענת המדינה, כשהוא "מציג מצג שווא בפני שרון באשר לזהות הלקוחה והשירות", כדי שבחוות הדעת ייקבע כי אין צורך בתשלום מע"מ על העסקה.

 

עו"ד שרון העיד במשפט במשך ארבע ישיבות רצופות, האחרונה שבהן התקיימה בשבוע שעבר. באשר לנסיבות הזמנת חוות הדעת על ידי שגב אמר שרון כי רואה חשבון מטעם שגב פנה אליו ושאל אותו באופן כללי "האם בנסיבות של מתן שירות לתושב חוץ מגיע מע"מ בשיעור אפס". לדבריו, לאחר שהשיב בחיוב על השאלה נקבעה פגישה בינו לבין שגב, "ובאותה פגישה סופר הסיפור במלואו... בהמשך הסכים שגב להעביר את המסמכים למשרדנו ומי שעבר עליהם היתה שרון בכר, עורכת דין או מתמחה בזמנו במשרד".

 

התובע במשפט טען כי במהלך חקירתו ברשות המסים, בטרם הגשת כתב האישום נגד שגב, לא טען שרון שמתמחה או עורכת דין צעירה במשרדו היא שהכינה את חוות הדעת (אלא הוא עצמו שחתום עליה), ובנוסף לא טען שהוצגו בפניו מסמכים לביסוס העובדות.

 

אם נכונה הטענה ששגב מסר מסמכים לשרון והאחרון ניסח את העובדות בהתאם למסמכים, הרי שלכאורה הדבר מפריך את הקביעה ששגב מסר ביודעין עובדות כוזבות לשרון לצורך הכנת חוות הדעת.

 

"אני מבין שארבע שנים לאחר מתן חוות הדעת לא זכרת שהיו מסמכים והיום, 7–8 שנים אחרי, מיד אחרי החקירה אתה פוגש את הנאשם ובא עם גרסה חדשה", אמר התובע במשפט לעו"ד שרון.

 

עו"ד שרון טען כי אין כל סתירה בין גרסאותיו, והוסיף: "...באותה פגישה יוסי שגב אמר לי: 'דע לך שהכסף שיש לי, לא אני אספיק לבזבז אותו וגם הנינים שלי לא יספיקו לבזבז אותו, ולכן כסף כזה לא מעניין אותי'". לדברי שרון, שגב אף אמר לו: "דע לך, זיו, שאני נמצא בוויכוחים מרים עם תחנת המע"מ שבה מתנהל תיקי, לכן ברור לי שיחפשו אותי... אז רק אם אתה אומר לי שחוות הדעת איתנה אני בכלל מוכן לשקול להסתמך על חוות הדעת". שרון אף הוסיף כי מבחינתו המצב המשפטי היה ברור, ולפיו לא היתה חובה לשלם מע"מ: "אני אמרתי שלטעמי אפילו אין צורך בחוות דעת בכתב מכיוון שהדברים הם עד כדי כך טריוויאליים".

 

"לא עוין לאף אחד"

 

בשלב זה ביקש התובע להכריז על שרון כעד עוין, ושרון הגיב: "אני לא עוין לאף אחד, אני בסך הכל מנסה לומר את האמת". התובע אמר לשרון: "אני אומר לך שכל הדברים שאתה מספר פה היום לבית המשפט ולא מסרת בחקירות שלך במע"מ זה בעקבות פגישות שהיו לך עם יוסי שגב אחרי החקירות. נכון?". שרון השיב: "שלילי. העובדות הן העובדות נקודה. יש דברים שלא זכרתי בחקירה... כאשר אתה נשאל בחקירה אתה עונה על שאלות ספציפיות ואתה לא רואה את התמונה במלואה... זה לא פשע לראות את התמונה כולה".

 

התובע המשיך והטיח בשרון כי הוא "יוצר בבית המשפט תמונה מעוותת". בסופו של דבר החליטה השופטת יעל פרדלסקי להכריז על עו"ד שרון כעד עוין. עו"ד שרון הגיב באומרו: "גורלו של עו"ד שגב לא מעניין אותי כמו שמעניינת אותי אמירת האמת הפנימית והשמירה על הכבוד שלי... אני מסתכל לעיני בית המשפט ומנסה להגן על כבודי, ולא על עו"ד שגב".

 

"חצאי אמיתות"

 

חלק ניכר מהחקירה הראשית שנערכה לשרון התמקדה בניסיון לברר מי אחראי להכנת פרק העובדות המופיעות בחוות הדעת. עותק של חוות הדעת הגיע לידי "כלכליסט", ונכתב בה שמשרד שגב קיבל על עצמו לייצג בערכאות ובבוררות בכל מקום בעולם "יורשת שהנה בת (בנאמנות עבור האם) במאבק ירושה משפחתי". עוד נכתב כי השירותים המשפטיים ניתנו בפועל בכל העולם וכי המוריש היה תושב חוץ. צו קיום הצוואה הוצא בחו"ל ו"האם, שלה למעשה ניתנו שירותי משרד עורכי הדין, הנה תושבת חוץ — אזרחית ותושבת יפן".

 

עמדת המדינה היא כי שגב לא ייצג את ליז הרדי בנאמנות עבור אמה. בנוסף טען התובע במהלך הדיונים כי בחוות הדעת הושמטה העובדה שליז הרדי היתה תושבת ישראל, וכי בישראל נעשו פעולות משפטיות להוצאת צו ירושה כדי למנוע מבית משפט בפנמה לטפל בסכסוך הירושה.

 

התובע אמר לעו"ד שרון: "אני אומר לך שכל עובדות חוות הדעת... הן או עובדות לא נכונות או שהן חצאי אמיתות, ולך לא באמת היה מסמך שיכול לבדוק את אמיתות הדברים... נכון?". שרון דחה את הטענות, אך הטיל על שגב את האחריות לעובדות שהופיעו בחוות הדעת: "אני לא מוכן שיהיו תלויות כלפיי האשמות בחלל האוויר... חוות הדעת, העובדות שלה אושרו על ידי עו"ד יוסי שגב. כעורך דין, בסופו של דבר כאשר אני כותב חוות דעת וחותם עליה, האחריות שלי היא למסקנות המשפטיות".

 

בשלב מסוים אף אמר שרון: "אם הייתי יודע שליז הרדי שהיא תושבת ישראל היא הלקוחה האמיתית, באותה שנייה הייתי אומר: אין חוות דעת. נקודה".

 

"שרון אמר שאין חיוב"

 

שגב, המייצג את עצמו במשפטו, ערך את חקירתו הנגדית של שרון בעצמו. במהלך החקירה הנגדית הציג שגב את גרסתו, ולפיה מלוא האחריות לתוכן חוות הדעת מוטלת על עו"ד שרון. שגב טען כי הניח שיהיה חייב בתשלום מע"מ על שכר הטרחה, אך היה זה שרון שאמר לו שאין חיוב כזה.

 

לדברי שגב, "הסיבה שלקחתי מומחה היתה שנתבקשתי לתת חשבונית ללאה ולא ללקוחה שלי. לי היה ברור שבשני המקרים יש מע"מ. לא ידעתי שאין מע"מ ללאה. אז הגיע זיו שרון שאמר לי שאני חייב לתת ללאה, אבל יש גם חדשות טובות: אין מע"מ כי היא תושבת חוץ. אמרתי: 'אוי ואבוי לכם אם אתם טועים'".

 

עו"ד זיו שרון מסר בתגובה: "אז וגם היום אני עומד מאחורי חוות הדעת שניתנה על ידי, ואני חושב שיוסי שגב זכאי לשיעור מע"מ אפס בגין אותו שכר טרחה שקיבל, והחל ממועד הגשת האישום אני תמה על עצם הגשת כתב האישום ביודעי שלא בקלות יוסי שגב הסכים לקבל את חוות הדעת בהינתן הדברים שהוא אמר. גם אם יש שינויים מינוריים בעובדות הרשומות בחוות הדעת, שינויים אלה אינם פוגעים בתוקף חוות הדעת מבחינתי, מה גם שהסיפור סופר לי במלואו בעת שניתנה ההסכמה למתן חוות הדעת. תגובתי נמסרת אך ורק לאור העובדה שנושא עדותי נפרס בעיתון, אחרת הייתי שמח שלא להתייחס לדברים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x