מומחה לכלכלה סביבתית: "אני מצפה למצוא בישראל תמיכה פוליטית בצמיחה ירוקה"

המשבר הגלובלי הולך ומתעצם, והתאגידים בעולם נאלצים לחפש נתיבי צמיחה חדשים שעלולים לפגוע באיכות החיים של כלל הציבור. כדי למנוע את הפגיעה במשאבי הטבע ובאיכות, או לכל הפחות להפחית את הנזקים שנוצרים מהמשבר הזה, ממשלות רבות החלו לאחרונה לאמץ תוכניות פעולה שמטרתן להביא לשגשוג כלכלי, המשקללות גם את העלויות הסביבתיות ומייעלות את השימוש במשאבים הקיימים.

מהלכים אלו, הכרוכים בין היתר בהידוק פיקוח רגולטורי על מפעלים וקביעת סטנדרטים חדשים בתחומים הנוגעים ללא מעט תאגידים מסורתיים, מחייבים את אותן הממשלות לפעול בנחישות מול הסקטור העסקי. התערבות הרגולציה יכולה לגרום לפגיעה ברווחיות התאגידים או במהלך התקין של עסקיהם, ולכן ישנה לרוב התנגדות עזה מצדם.

"התנגדותם של תאגידים ליוזמות צמיחה ירוקה היא בדיוק הסיבה שאנחנו בודקים היטב את הרצינות של כל ממשלה, לפני שאנחנו מתחילים לעבוד איתה ולייעץ לה", מסביר בראיון ל"כלכליסט" ד"ר אלכסנדר פישר, כלכלן מומחה לכלכלה סביבתית, חבר הנהלת המכון הגלובלי לצמיחה ירוקה בסיאול - GGGI, ואחד ממייסדיו.

ד"ר אלכסנדר פישר

גיבוי מלא מהממשלה

GGGI הוא הגוף המוביל בעולם למחקר וליישום של אסטרטגיות צמיחה ירוקות, השואפות להביא לניתוק בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה. ביום שלישי ישתתף פישר בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה של "כלכליסט" והמשרד להגנת הסביבה המתקיימת בתל אביב.

לדבריו, "כל ממשלה שנעבוד איתה חייבת לגלות מחויבות עליונה לתמיכה במהלכים שנמליץ עליהם. אם נחליט שהממשלה לא תהיה מספיק חזקה מבחינה פוליטית, לא ניכנס לפעול באותה מדינה. אלו בדיקות שאנחנו מקיימים לפני שאנחנו מתחילים לפעול במדינה מסוימת, וזו הסיבה שעד עכשיו לא נתקלנו בהתנגדויות של תאגידים לפעולות שלנו. יש לנו גיבוי מלא מהממשלות שאיתן אנו עובדים. הן פועלות מול הסקטור העסקי במדינה שלהן, לא אנחנו".

ביוני 2009 חתמו 34 שרי האוצר של ארגון ה־OECD על הצהרת כוונות הקוראת למדינותיהם לאמץ את אסטרטגיית הצמיחה הירוקה של ה־OECD. ברוח האסטרטגיה הזו התקבלה בישראל באוקטובר 2011 החלטת ממשלה הקוראת לגיבוש תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה. כדי לקדם החלטה זו יזמו במשרד להגנת הסביבה ובמשרד התמ"ת דיוני "שולחן עגול" בהשתתפות נציגים מהמגזר הציבורי, המגזר העסקי, המגזר השלישי והאקדמיה.

הדיון הראשון בסדרה התקיים בנובמבר 2011, כשבסופו של התהליך יועברו המלצות הצוותים ל"צמיחה ירוקה" לאישור הממשלה עד מאי 2012. כמו כן, במסגרת ביקורו של פישר בארץ, וכחלק מהתוכנית שמגבש המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד התמ"ת, יסביר פישר כיצד זה מתבצע בשאר העולם.

כיצד בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה בין GGGI לממשלות?

"אנחנו לא מפרסמים את התוכנית באופן ציבורי אלא ממליצים עליה לממשלה, והיא מחליטה אם לבצע אותה. אם כן, היא נותנת לה ביטוי ציבורי ומבצעת אותה בפועל בעצמה".

פישר נותן כדוגמה את ממשלת דרום קוריאה בראשות לי מיונג־באק. "בהובלת הנשיא, לקחה על עצמה דרום קוריאה את הפרויקט לעידוד צמיחה ירוקה בצורה רצינית מאוד. ב־2010 הוקם שם מכון גלובלי לצמיחה ירוקה במטרה להשיג יעדי צמיחה ירוקה בקרב המדינות שאיתן אנחנו עובדים, וגם להוביל את הנושא בעולם. כיום חברות אצלנו 13 מדינות ואנחנו פועלים בצמוד ל־OECD. ישראל עדיין לא חברה במכון שלנו".

ישראל היא פוטנציאל

לדברי פישר, GGGI פועלת כיום בשווקים המתעוררים וגם בשווקים המפותחים. "מטרת הביקור שלי בארץ היא לבדוק את הפוטנציאל ליישום האסטרטגיה שלנו כאן, ולהרחיב את שיתוף הפעולה של המכון עם ישראל".

"אני מצפה שאמצא בישראל את התמיכה הפוליטית לפתח את הפעילות שאנחנו מתווים בלא מעט מדינות אחרות - כדוגמת קמבודיה, תאילנד, אינדונזיה, הפיליפינים ואתיופיה. זו לא תוכנית פעולה לסקטורים בודדים בארץ, אלא תוכנית כוללת לצמיחה וכלכלה ירוקה הפועלת על פי המודל שלנו, שתומך במודלים של ארגון ה־OECD".

פישר צפוי להציג לקובעי המדיניות בארץ את המודל העסקי של GGGI ואת אופן יישומו במדינות שבהן הארגון כבר פועל, ומסרב להסביר מראש מה מצב הצמיחה הירוקה בארץ. "אנחנו כאן בשביל ללמוד את הנושא לאשורו. רק לאחר מכן נגבש תוכנית פעולה בהתאם למה שנראה ונצא עם המלצות".

יש דוגמה לתחום שבו אתם פועלים עם ממשלה לקידום כלכלה ירוקה?

"אתן כדוגמה את אתיופיה, שם סיימנו בדצמבר האחרון להציג לממשלה את התוכנית שלנו, וכעת אנחנו כבר נמצאים בשלב הראשוני של הטמעתה. ניקח כדוגמה את נושא פליטת הפחמן. רמתו באתיופיה עומדת על 1.7 טונה לנפש לשנה. אתיופיה היא מדינה שבה רמת ההכנסה לנפש נמוכה מאוד, והניסיון שלנו מראה שככל שההכנסה הממוצעת לנפש במדינה כלשהי עולה בשל הצמיחה הכלכלית, שיעור פליטת הפחמן עולה ביחס ישיר לרמה ממוצעת של 7–8 טונה לנפש לשנה.

ההמלצה שלנו לממשלת אתיופיה היא למצוא את הדרכים המתאימות להעלות את ההכנסה הממוצעת לנפש, כמו גם לשמור על רמות נמוכות של פליטת פחמן. מדובר באתגר גדול מאוד שנבצע אותו באמצעות טיפול במפעלים חוסכי אנרגיה, וגם בשימוש במשאב חשוב מאוד שקיים באתיופיה - מים".

אתה אופטימי? העולם יכול להשתנות?

"אני אופטימי בנוגע למדינות שאיתן אנחנו עובדים נכון לעכשיו. יש בהן רצון לשיתוף פעולה אמיתי, אבל זה לא אומר שאני אופטימי לגבי כל העולם. נראה לי שיש השפעה אדירה למה שהצלחנו לעשות עד עכשיו. זה מעודד מאוד".