$
בארץ

OECD: ישראל צריכה לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על רכבי חברה

ארגון המדינות המפותחות הכין דו"ח על המדיניות הסביבתית בישראל. הנקודות העיקריות - סבסוד מחירי הדלקים פוגע ביעילות השימוש, יש לבחון את ההנחות הכלכליות של ייצור ושימוש במים מותפלים וראוי להכניס לשימוש אגרות על פסולת שלא הופרדה למיחזור

משלחת אנשי מקצוע מארגון המדינות המפותחות (OECD) ונציגי המדינות החברות ביקרה בישראל בחודש שעבר על מנת להתרשם מהמדיניות הסביבתית בישראל ואספה מידע ונתונים לצורך הסקירה. הדו"ח בוחן את הביצועים הסביבתיים של ישראל במספר תחומים: צמיחה ירוקה, שינויי אקלים ואיכות אוויר, ניהול

משאבי מים, מגוון ביולוגי, ניהול פסולת ומחזור ועוד.

 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קיבלו אמש מסגן מזכ"ל ארגון ה-OECD רינטרו טמאקי את הדו"ח.

 

הנקודות העיקריות שעולות מהדו"ח

 

הפחתת השימוש ברכב פרטי: הדו"ח ממליץ לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על רכבי חברה ואת העדר ההגבלה על דלק. על פי הדו"ח קיימים כיום תמריצים הגורמים לשימוש מוגבר ברכבים פרטיים כאמצעי הגעה לעבודה, דבר הגורם לפגיעה בסביבה (כולל תשלום על אחזקת רכב והעובדה שהחניה חינם).

 

מיסוי על אנרגיה: סבסוד מחירי דלקים פוגע ביעילות השימוש (כמו סולר לשימוש מסחרי בתחומי ההובלה היבשתית, תחבורה ציבורית, חקלאות ודייג, וכן pet-coke בו משתמשים בתעשיית המלט, הנחשב למזהם במיוחד ופולט פחמן דו-חמצני).

 

השקעות תקציביות בסביבה: בין 2000-2009 חלה עלייה של 35% בהוצאות הציבוריות על סביבה, אך מדובר היה עדיין רק ב-0.65% מהתמ"ג, מתחת לממוצע ה-OECD שעמד ב-2009 על 0.8%. תקציב המשרד להגנת הסביבה ב-2008 היה 0.01% מתקציב הממשלה בלבד שמהווה אחוז נמוך לשאר החברות בארגון.

 

מים: התפלת המים בישראל נמצאה בין היעילות ביותר בעולם מבחינה כלכלית ומבחינת צריכת אנרגיה, אך מצוין כי מים מותפלים אינם פתרון קסם חף מבעיות. בהתאם להמלצת הדו"ח, על ישראל לבחון בזהירות את ההנחות הכלכליות של ייצור ושימוש במים מותפלים, וכן את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות, ולהפנים עלויות סביבתיות במחיר המים המותפלים.

 

מיגוון ביולוגי ושטחים פתוחים: שיעור מיני היונקים בישראל המצויים בסכנה עומד על 56% והוא גבוה יחסית למדינות OECD אחרות. רק 1% מסך הקרקע בישראל מוגדר כפארקים לאומיים ושטחי הפארקים הקיימים קטנים מדי ואינם מאפשרים את התנאים הנדרשים לבתי הגידול של בעלי החיים במקום ובכך פוגעים בהתפתחותם הטבעית.

 

פסולת: הדו"ח ממליץ להכניס בהדרגה לשימוש אגרות מבוססות משקל או נפח לפינוי פסולת שלא הופרדה למיחזור. כמו כן ממליץ הדו"ח להמשיך ולהעלות את גובה היטל הטמנת הפסולת, אשר למרות העלייה האחרונה עדיין נותר נמוך יחסית לשאר המדינות.

 

ניהול סביבתי: ה-OECD קורא לחייב בחקיקה את היעד של הפחתת פליטות גזי חממה ב-20% עד 2020 עליו התחייבה ישראל בועידת קופנהגן ולהפוך אותו 'מעסקים כרגיל' ליעד מוחלט.

 

הדו"ח משבח את מערך ניתור זיהומי האוויר בישראל ומציין כי הוא ממערך גדול ורחב המאפשר ניתור אמין ונתוניו נגישים לציבור. כמו כן הדו"ח קורא לאימוץ מהיר של חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות.

 

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן מסר: "כניסתנו ל-OECD שינתה את כללי המשחק שהתקיימו בישראל בעשור הקודם. הסביבה היא חלק אינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות של החברות בארגון וישראל חייבת לאמץ גישה זהה. האתגר הוא לנתק את הקשר ההרסני שבין צמיחה כלכלית לבין הפגיעה בסביבה.כחלק מאסטרטגיה זו אמשיך להוביל את הרחבת השימוש בכללים כלכליים לקביעת מחיר על השימוש במשאבי הטבע ושמחירי המוצרים יגלמו את ניצול משאבי הטבע והציבור יקבל את חלקו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x