משרד האוצר יורה בחזרה: "האינטרס שלנו? מסקנות ברודט"

באופן מפתיע, משרדי האוצר והביטחון תמימי דעים בנוגע לדרישה אחת: שני המשרדים דורשים עמידה במתווה ברודט, אלא שבדרך למטרה המשותפת מתפצלות הדרכים לכיוונים הפוכים.

בניגוד מוחלט לעמדת משרד הבטחון טוענים באוצר כי משרד הביטחון הוא שלא עומד במתווה ברודט. "הדיון שלנו הוא

"בשורה התחתונה, בכל שנה תקציב משרד הביטחון עולה נומינלית על התקציב שנקבע במתווה ברודט. משרד הביטחון היה אמור להגיש תוכנית התייעלות במחצית 2008, ועד היום לא עשה כן. יתר על כן, על פי המתווה מחויב צה"ל להתייעלות של 10 מיליארד שקל עד 2012. זאת בעוד שהיום, רק לפי טענת משרד הביטחון, יעד ההתייעלות עומד על 3.6 מיליארד שקל בלבד. מה גם שלנו אין יכולת לאמת את הנתונים, כי בשונה מכל משרדי הממשלה האחרים במשרד הביטחון אין שקיפות. בכל מקרה, אני לא רואה איך צה"ל מתייעל בכמעט 6 מיליארד שקל בשנה. מה גם שהמלצת ברודט להתייעלות של 30 מיליארד שקל על פני עשור היתה הערכה זהירה. אפשר להתייעל עוד יותר", אמר הבכיר.

לדעתו, עמידה של משרד הביטחון במתווה ברודט תביא לחיסכון של מיליארדי שקלים, וזאת עוד בטרם החל הדיון על הקיצוץ האפשרי שתדרוש ועדת טרכטנברג. "לנו אין אינטרס לקצץ בביטחון", מסביר הבכיר, "האינטרס שלנו לעמוד בהמלצות ברודט. אם יחליטו לשנות סדרי עדיפויות נראה מה צריך לעשות". הבכיר אף שולל את טענות משרד הביטחון לגבי שחיקת התקציב בעקבות התייקרויות, ואומר כי "כל משרדי הממשלה לא מקבלים הצמדת קניות, בעוד שמערכת הביטחון כן מקבלת".

"אם פורטים את מסקנות ועדת ברודט מגיעים בקלות למסקנה כי רובן המכריע של המסקנות לא מיושם. מסקנה אחת מיושמת באופן חלקי: העלאת גיל הפרישה", הוא אומר. "אבל מה עם קיצור שירות החובה שהיה אמור להתחיל בשנת 2010 ומשרד הבטחון תוקע?".

לדברי הבכיר באוצר, ללא קשר לוועדת טרכנטברג אפשר לייעל את תקציב הביטחון במיליארדי שקלים, רק על ידי אימוץ מסקנות ועדת ברודט. לאחר פרסום המלצות ועדת טרכטנברג יתקיים דיון של סדר עדיפויות. מעצם היותו של תקציב הביטחון התקציב המשרדי הגדול ביותר, 20% מתקציב המדינה יהיה על הכוונת. כולם מבינים שבמדינה כמו שלנו אם מדברים על שינוי סדרי העדיפויות, אם שמים את המשרדים החברתיים בצד, המקור התקציבי העיקרי זה ביטחון. זה לא עניין של דעת קהל או רחשי ציבור".