טנגו של הפסד: התרחישים הכלכליים של עצמאות פלסטינית

הרווח או ההפסד של כלכלת ישראל מהשליטה בשטחי הרשות הפלסטינית הם נושא שנוי במחלוקת בארץ. כעת, לקראת ההכרזה האפשרית על מדינה פלסטינית באו"ם בספטמבר, הסוגיה בוערת מתמיד.

בנסיבות הנוכחיות לא יוכלו הפלסטינים להתנתק מישראל, אבל רבים מהם שבים וטוענים שהקשר לישראל גורם להם נזק רב. הם היו מעדיפים קשר כלכלי למזרח הירדן ולגוש מדינות המפרץ העוצמתי (סעודיה ושש נסיכויות המפרץ) הדומה בחוזקו לכלכלת הודו, קוריאה ואוסטרליה. מאות אלפי פלסטינים עובדים במפרץ, והם יכולים לשמש מנוף לקשרים עסקיים שיביאו לשגשוג הכלכלה הפלסטינית. במאזן הרווח וההפסד הכלכלי נראה שהפלסטינים מפסידים מהשליטה הישראלית, ואילו המשק הישראלי מרוויח.

מחיר ספטמבר:

• איך תשפיע הכרזת המדינה הפלסטינית על המשק הישראלי
• תעשיית ההייטק: "מקווים שהמנהיגים יתעשתו ויעשו משהו"
• גבריאלה שלו: "אסור לנו להגיע למצב של מצדה"
• אברהם ביגר: "ההסתברות לתרחיש קיצון כלכלי גבוהה יותר ללא הידברות"
• חאלד עוסיילי: "הכי חשוב זה שהעסקים יימשכו כרגיל"
  

השורה התחתונה:

• שוק המניות: מי שייצא עכשיו מהשוק - יצטער
  
• ניתוח שוק: מבחינת השוק, אירועי ספטמבר כבר התרחשו
  
• שוק האג"ח: ההזדמנות בקונצרניות לא תחכה עד ספטמבר
  
• פרמיית הסיכון: מה יקרה ליכולת של ישראל לגייס חוב
  
• שוק המט"ח: השקל ייחלש נקודתית מול הדולר
  
• מחיר הנפט: פסיק קטן במגמת ההתייקרות העולמית
  
• במת השוק: הבנקים בלונג, המדד בשורט
  
• במת השוק: להעדיף את אסם ובזק
  
•  
  

לישראל יש הרבה מה להפסיד מנתק עם הרשות

הרווח העיקרי של ישראל נובע מהעובדה שהרשות הפלסטינית היא "שוק שבוי" שלה. השוק הפלסטיני הוא יעד היצוא השני בגודלו של ישראל (לאחר ארצות הברית), עם כ־3 מיליארד דולר ב־2010. מי שיבקר בחנויות ובשווקים ברמאללה, שכם וחברון, יגלה מיד שכמעט כל המוצרים הם תוצרת ישראל.

מעבר לכך, מדיניות הסחר, המכס ושיעורי המע"מ, נקבעים על פי שיקולים של אינטרסים ישראליים. כך גם המדיניות והכללים של מעבר פועלים וסוחרים לישראל. ישראל גם שולטת ברישום האוכלוסין של הגדה ובתעודות הזיהוי.

בעקבות ההכרזה וכוחה הסימבולי, וכן בשל אירועים ביטחוניים שעלולים לפרוץ ולהביא את צה"ל להפעלת כוח, עלולות רוב מדינות העולם, הצפויות להכיר במדינה הפלסטינית החדשה - להטיל עונשים וחרמות כלכליים על ישראל. ההפסד הגדול יהיה אז של הכלכלה הישראלית שתיאלץ להסתגר ולהצטמצם.

האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים צעירה מאוד. קרוב למחציתה בני פחות מ־15, והריבוי הטבעי גבוה. רוב האומדנים הדמוגרפיים מעריכים שתוך שנתיים־שלוש יהיה מספר הפלסטינים שממערב לירדן דומה למספר היהודים, ואולי אף גדול יותר. זה הנתון העיקרי המדרבן את ממשלות ישראל לתמוך ברעיון של שתי מדינות לשני העמים.

לפלסטינים אין הרבה מה להפסיד, במצבם הנוכחי

במקרה של הכרזה חד־צדדית על מדינה פלסטינית בספטמבר, יקבלו הפלסטינים סיוע מכל מדינות העולם. כבר כיום עוזרת הקהילה הבינלאומית לרשות הפלסטינית הרבה יותר משהיא מסייעת למדינות אפריקה העניות. הסיבה היא האינטרס הגלובלי שבאזור שלנו, הרווי בנפט, ישרור שקט.

המצב הנתון של הפלסטינים כרגע כולל הגבלות תנועה, עשרות מחסומים וחסימות דרכים, במעברים לתוך ישראל וביציאות לחו"ל - אבל גם בדרכי התחבורה שבתוך הגדה. הגבלות התנועה יוצרות אי־ודאות קבועה באשר למועדי הייצור והאספקה; בנוגע לבואם של העובדים למקום עבודתם; ובנוגע לאספקת חומרי גלם ולמשלוח הסחורות והתוצרת ליעדים השונים. המחסומים מייקרים את הוצאות הייצור והסחר כיוון שמשאיות, למשל, צריכות להמתין שעות לבדיקה במחסומים, שאף נסגרים לעתים מזומנות בחגים ישראלים ובגלל אזהרות ביטחוניות.

נזק ניכר נגרם לפלסטינים מכך שאין להם שליטה על רוב שטחי הגדה; הם מנועים מלהשתמש בשטחי C המהווים כ־60% מהשטח וכוללים את כל היישובים הישראליים, את בקעת הירדן ומדבר יהודה ואת הכבישים הראשיים.

כמו כן, אין לפלסטינים שליטה במרחב האווירי של הגדה ועזה - לא רק בהקשר של תחבורה אווירית, אלא גם בהקשר של התדרים לתקשורת. חברות הטלפון הישראליות ומערכת הביטחון הישראלית משתמשות ברוב התדרים של ישראל והשטחים, ומקציבות לפלסטינים טווחים מצומצמים בעוד שלפלסטינים אסור להקים מתקני תקשורת בשטח C וכמובן לא בישראל.

לפלסטינים אין גם שליטה במשק המים של השטחים, ועליהם לתאם כל קידוח של בארות בשטחם (פעמים רבות הם אינם עושים זאת וקודחים באופן לא חוקי). כמו כן ישראל מונעת מהפלסטינים לבנות נמל בעזה וחוסמת את דרך הגישה הימית לרצועה.

לצעדי הפלסטינים כרגע יש מטרה ברורה אחת: להפוך את השליטה הישראלית לפחות רווחית, כלומר להעלות את מחיר הכיבוש למשק, לכלכלה ולחברה בישראל, ולהביא להגברת החרמות והבידוד של ישראל בקהילה הבינלאומית - בידוד כלכלי, מדיני ותרבותי.

בעיני רבים, פלסטינים וישראלים כאחד, ספטמבר הקרוב עלול לחולל זעזוע במאזן הרווח וההפסד של ישראל והרשות הפלסטינית, לגרום להידרדרות ביחס הקהילה הבינלאומית לישראל, ולהביא להסלמה במצב הביטחוני. בשל כך יש להקדים תרופה למכה, לשבת לשולחן המו"מ ולמנוע את ההכרזה החד־צדדית.