הבנקים בלונג, המדד בשורט

ארבעה תרחישים אפשריים עומדים על הפרק לקראת ההכרזה החד־צדדית על מדינה פלסטינית. לפי תרחיש אחד, ההכרזה תעבור באופן חלק ומבלי שתיצור זעזועים בשטח, לפחות בטווח הקצר. שני העמים ינסו, בפועל, לבנות שתי מדינות, זו בצד זו. תרחיש זה עשוי להביא לגידול בהשקעות הזרים ולעליות שערים

הסיכויים להתממשות תסריט זה קלושים, אך עבור מי שמאמינים בו, התמחור הנוכחי של שוק המניות בתל אביב נראה כאטרקטיבי להשקעה. נזכיר כי מתחילת השנה רשמו מדדי המניות המקומיים המובילים ירידות שערים דו־ספרתיות, לעומת ירידות מתונות בלבד שנרשמה בשווקים המרכזיים בעולם - וזאת למרות נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של ישראל. גם במבט קדימה, צפויה הצמיחה במשק להיות גבוהה יחסית, ולהסתכם, על פי הערכות בנק ישראל, ב־5.2% ב־2011 וב־4.2% ב־2012.

מדד ת"א־25 נסחר כעת במחירים נוחים, לפי מכפיל חזוי של כ־11.3 על רווחי 2011. ירידה ברמת אי־הוודאות תאפשר גם להאריך את מח"מ ההשקעה באג"ח הממשלתיות, שכן סביר כי המשקיעים הזרים שהקטינו אחזקתם בהן ישובו להשקיע.

קולות המלחמה

התרחיש השני הוא ההפך הגמור, ולפיו עלולים להתפתח כאן "קולות מלחמה". הפלסטינים ייצאו לרחובות בספטמבר, בהפגנות סוערות שעלולות להידרדר, בהשראת המחאה המתגלגלת בכל המזרח התיכון. ישראל תיאלץ להגיב באמצעים צבאיים.

תרחיש זה של הסלמה ביטחונית, כשברקע גם צמיחה אטית בכלכלה הגלובלית וחששות כבדים ממשבר במדינות אירופה, עלול להביא לירידות חדות בשערי המניות ולעלייה בתשואות האג"ח, ובפרט אלו הארוכות. המשקיעים הישראלים עלולים להסיט כספים רבים יותר לשוקי חו"ל, ולכן, אלו המאמינים בתרחיש זה, טוב יעשו אם יקטינו את הרכיב המנייתי בתיקם, ויקצרו את מח"מ ההשקעה באפיק הסולידי, תוך הנזלת התיק והגדלת החשיפה הדולרית.

לצד תרחישי הקיצון, קיים גם תרחיש "האמצע" שבו ההכרזה באו"ם מתקבלת באדישות, והמחאה בעקבותיה נמוכה. זו אפשרות שקיימת, בעיקר לנוכח המצב בעולם הערבי, אשר עסוק כיום בעיקר בענייני פנים. בתרחיש זה ישראל תמשיך במדיניות הנוכחית, ותתעלם מההכרזה החד־צדדית על עצמאות פלסטינית. ההשלכות על שוק ההון יהיו מינוריות. וקיימת אפשרות רביעית, שבה יצלחו המאמצים הדיפלומטיים לביטול או דחייה של הדיון באו"ם, ואז תחזור רמת אי־הודאות בשוק לנורמלית.

לוודא פיזור גיאוגרפי

כיוון שקשה לנבא מה יקרה כאן בעוד כחודשיים, נראה שאי־הוודאות בשוק תמשיך עוד לעלות. לנוכח מחירי המניות הנוחים, לא מומלץ לנהוג בקיצוניות, ואפילו לא להקטין את החלק המנייתי בתיק ההשקעות.

מה שרצוי, יותר מתמיד, הוא לדאוג לפיזור ראוי בין אפיקי ההשקעה, בדגש על פיזור גיאוגרפי, ולדאוג להגנות ברכיב המנייתי. הגנות אלו יקזזו אמנם מהתשואה המתקבלת בתרחיש של עליות, אך גם ימזערו את הנזק לנוכח ירידות חדות.

קיימות דרכים רבות לביצוע הגנות. לדוגמה, ניתן לרכוש מניות ספציפיות במדד ת"א־25, כמו מניות הבנקים או הדשנים, וכנגד לרכוש תעודת סל בשורט על המדד כולו. בהנחה שהמניות הנבחרות רגישות פחות למצב הגיאו־פוליטי ויספקו תשואה עודפת על המדד.

לחלופין, ניתן לרכוש את המדד, ובמקביל לבצע גידור באמצעות רכישת אופציית מכר (Put) מחוץ לכסף, שעלותה נמוכה. כך, ניתן לגדר את ההפסד המקסימלי שהמשקיע מוכן לקחת.

אסטרטגיה אחרת שתוריד את רמת הסיכון היא להגביל את גובה סטיית התקן הגלומה בשוק, באמצעות קניית אוכף: רכישת אופציית רכש (Callׂ), ומנגד מכירת אופציית מכר על מדד ת"א־25, באותו מחיר מימוש ולאותו תאריך פקיעה. להגנות אלו כמובן עלות כספית, אך יש בהן גם פתרון שמאפשר להתמודד עם העלייה באי־הוודאות.

השורה התחתונה: אל תקטינו את החלק המנייתי בתיק ההשקעות. במקום זה, דאגו להגנות כמו שורט על מדד ת"א־25 ורכישת מניות ספציפיות, כמו בנקים ומניות דשנים

הכותב הוא ראש מערך הייעוץ בבנק לאומי