סוף העולם לא יגיע בספטמבר

שבוע קשה עבר על המשקיעים בבורסה בתל אביב. בניגוד למגמה העולמית, המציגה עליות ואווירה חיובית יחסית מתחילת השנה למרות עצירות ומימושים עקב אירועים דרמטיים כמו ההפיכה במצרים ורעש האדמה ביפן, בבורסה בתל אביב שולטת אווירה, אשר לא ניתן להגדיר אותה במילה אחרת מלבד פאניקה.

לרשימת האג"ח שיכולות להניב תשואה עודפת לתיק לחץ כאן

ניסיתי לרדת לשורש הבהלה, ובמאמץ עלה בידי ללקט ביטויים מבולבלים כמו ספטמבר, מדינה פלסטינית, לברוח, חרם עולמי, מלחמה. הפחד שולט וקשה לקבל הסבר מנומק, מלבד קובץ של מילים שצועקות, בעצם, "עזוב אותנו משטויות, בזמני לחץ ההיגיון ממילא נשכח". כאילו המשקיעים הדביקו סטיקר על רכבם: "סוף העולם הוקדם לספטמבר".

כך, חזינו בפדיונות של כ־2 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות, בתעודות הסל ובתיקי השקעות, שנזרקו בבת אחת לשוק בתוך ימים ספורים. בתקופות כאלו יש חשיבות עצומה לגורם שיוכל לאזן את המגמה השלילית, כמו הגופים שמנהלים את קרנות הפנסיה וקופות הגמל. הבעיה היא שהגופים האלו כבר מזמן אינם שחקנים בשוק המניות, להוציא כמה מניות ת"א-25 - ולכן ראינו מפולת במניות ת"א-75 ובמניות מדדי היתר.

הכל כסת"ח?

משקיע רציונלי יכול היה לצפות כי הגופים המוסדיים ינצלו לפחות את ההזדמנות שנוצרה בשוק איגרות החוב, וילקטו אג"ח שבולטות עם תשואות גבוהות וחריגות. הזדמנות כזו "תפורה" על אותם גופים מוסדיים שאינם סובלים מפדיונות ענק, אלא להפך — נהנים מתזרים מזומנים חיובי, כדי שירכשו אג"ח המניבות תשואות נאות וישפרו במעט את הביצועים הפושרים שהם מציגים בדרך כלל. אלא שכאן נכנסו לתמונה מסקנות ועדת חודק.

הוועדה בראשות עו"ד דוד חודק הטילה מגבלות קשות על פעילות המוסדיים בשוק האג"ח, ובמיוחד על פעילותם באג"ח בעלות דירוגים נמוכים או ללא דירוג כלל, בעקבות המשבר בסוף 2008. טענתי היא שמרוב ניסיונות הכסת"ח, הורחקו הגופים המוסדיים מהאג"ח הקונצרניות, והתוצאה היא פגיעה קשה בנזילות השוק. בעתות משבר, כאשר סחורה תיזרק, כפי שאירע בשבוע שעבר בתל אביב, יבלוט היעדרו של גורם מאזן בשוק.

כך פתרה ועדת חודק את הבעיות בשוק הקונצרני: היא חיסלה כמעט לחלוטין את נזילותו בעת משבר — בעוד שאנו נותרנו עם כספי הפנסיה שלנו, שמושקעים בהשקעות שבלוניות המניבות תשואות אפסיות. בניכוי דמי הניהול, נתקשה לראות תשואות ריאליות חיוביות לאורך זמן. ככה זה כשרוב התיק מושקע בנכסים המניבים, במקרה הטוב, 5% בשנה ברוטו. בניכוי העלויות נישאר עם תשואה נומינלית של כ־4% בשנה.

לא רק לשרוד

הפרק הבא אינו מיועד למשקיעים המבקשים רק "להישאר בחיים" עד ספטמבר - אלא למי שלא מסתפקים בתשואה של 4% בשנה. הטבלאות שבעמוד זה כוללות דוגמאות להזדמנויות קורצות בימים אלו בשוק האג"ח.

כפי שניתן לראות, לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי לבנות תיק מפוזר היטב, בלי להיכנס לפינות או לסדרות בעייתיות במיוחד של אג"ח זבל.

סדרות האג"ח צמודות המדד שלפניכם מניבות בממוצע תשואה לפדיון ברוטו של 6.4% בשנה, במח"מ של כ־3.5 שנים. התיק השקלי בריבית קבועה מניב תשואה של 7.2% לשנה במח"מ של 3.7 שנים, ואילו התיק בריבית שקלית משתנה מניב תשואה של כ־6.1% במח"מ של 3.3 שנים.

אלו נתונים שלפני חודשים ספורים רק יכולתם לחלום עליהם. התשואות שמשיגים רוב הגופים המוסדיים כלל אינן מתקרבות לתשואות הממוצעות המוצגות כאן. כל מה שצריך הוא לבחון את האפשרויות בקור רוח.

הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות להבה.