המבקר: לבחון הסקת מסקנות אישיות נגד ראשי מפעל הפיס עקב פרשת גדות וגואטה
מבקר המדינה קובע כי ליו"ר מפעל הפיס לשעבר גדעון גדות היתה היכרות קודמת עם המנכ"ל הנוכחי שאול סוטניק. עוד נקבע כי בכירי מפעל הפיס לא עדכנו את היועץ המשפטי בכל התביעות של גדות ורחל גואטה, בטרם הסכים לפשרה עמם
מבקר המדינה תוקף בחריפות את התנהלות ההנהלה הבכירה במפעל הפיס בנוגע לשתי תביעות שהסתיימו בפשרה בשנת 2007 בהפרש של חודשיים בלבד, בשתיהן היו מעורבים גדעון גדות יו"ר הדירקטוריון לשעבר ורחל גואטה סמנכ"לית מפעל הפיס לשעבר. לדעת המבקר ממצאי הדו"ח מחייבים את מפעל הפיס לבחון
המבקר מתייחס בדו"ח לשתי תביעות משפטיות בהן היו מעורבים גדות וגואטה שנוהלו במקביל. האחת, תביעה שהגישו גדות וגואטה נגד מפעל פיס ב-2005, בטענה המוסד מפר פטנט של חברת אקוטק שבבעלותם בנוגע לחישגד אלקטרוני. בדצמבר 2007 הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו התחייב הפיס לשלם לחברת אקוטק 4.2 מיליון דולר בתוספת מע"מ.
השנייה, תביעה שהגיש ממפעל הפיס במרץ 1998 נגד גדות וגואטה בשל תנאי שכר ופרישה חריגים. תביעה זו עברה שלוש ערכאות משפטיות, ובשנת 2007 הגיעה לבוררות בין הפיס ופרקליטות המדינה לגדות וגואטה ולפשרה שאושרה ע"י היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז.
עפ"י ההסכם, "זכו" גדות וגואטה להפחתה של מיליונים מהסכום אותו קבע בית הדין הארצי לעבודה שעליהם להשיב. גדות היה צריך להשיב לפי ביה"ד כ-6.4 מיליון שקל ובפשרה הוסכם על 2.06 מיליון שקל. גואטה היתה צריכה להשיב לפי ביה"ד כ-4.34 מיליון שקל ובפשרה הוסכם על כ-2.8 מיליון שקל. עוד נקבע בהסכם הפשרה כי לאור מצבם האישי והכלכלי של הנתבעים יפרסו סכומי השבת הכספים.
מבקר המדינה קובע כי היועץ המשפטי לממשלה, אישר את הסדר הפשרה עם גדות וגואטה, לרבות הפריסה לתשלומים, וזאת מבלי שהנהלת הפיס ידעה אותו וכי חודשיים קודם לכן אישר הדירקטוריון הסכם פשרה לפיו המפעל ישלם לאקוטק 4.2 מיליון דולר.
המבקר תוקף בחריפות את הנהלת הפיס וקובע כי " על יו"ר הדירקטוריון (שמעון כצנלסון ט.ל), המנכ"ל (שאול סוטניק - ט.ל) ומזכיר המפעל (עו"ד רוני כהן – ט.ל), אשר היו ערים לכך ששתי התביעות נוהלו במקביל – היתה מוטלת החובה לעדכן את בא כוח המפעל בתביעה נגד גג"ג ואת הפרקליטות בהתפתחויות תביעת אקוטק, וכן לעדכן את הדירקטוריון באופן שוטף בהתפתחויות התביעה כנגד גדות וגואטה. עדכון בייחוד לפני חתימת הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים, היה עשוי להשפיע על אופן התנהלותן של תביעות אלה ועל ההחלטות שהתקבלו בעניינן. העובדה כי המפעל לא הביא את סוגיית תביעת אקוטק לידיעת היועמ"ש לממשלה ולידיעת הפרקליטות, שתמכו בהסכם הפשרה בתביעה נגד גדות, גואטה וגורן – תמיכה שבלעדיה לא יכול היה להיחתם הסכם פשרה, מעוררת חשש שהמפעל השיג למעשה בתחבולה את תמיכת היועץ" .
מה הקשר בין גדות לסוטניק?
המבקר מתחייס בדו"ח גם לקשר בין סוטניק לגדות. סוטניק החל לעבוד במפעל הפיס בשנת 1990, במשך השנים כיהן בתפקידים שונים, ובשנת 2002 התמנה למנכ"ל. גדות כיהן כיו"ר בין השנים 1996-1990. ממידע שנמסר למבקר עולה כי לסוטניק היכרות רבת שנים עם גדות, וכי גדות הוא זה שהביא לקבלתו של סוטניק לעבודה במפעל הפיס.
משרד המבקר העלה כי סוטניק לא דיווח למוסדות המפעל על טיב הקשר עם גדות ולא ביקש את הנחייתם בנושא, אף שהיכרות זו היתה יכולה להשפיע על מעורבותו במו"מ בתביעת אקוטק ובתביעת גדון וגואטה.
לדעת המבקר כאמור, ממצאי הדו"ח מחייבים את מפעל הפיס לבחון את מידת האחריות האישית של נושאי התפקידים המכהנים, להסיק את המסקנות ולנקוט צעדים ככל שיידרש.
תגובת מפעל הפיס: "מפעל הפיס דוחה את קביעותיו של מבקר המדינה: הנהלת מפעל הפיס היא שהחליטה לכרוך בין שתי התביעות על ידי העברת הטיפול בתביעת חברת אקוטק לגישור אצל פרופ' יצחק זמיר, אשר שימש באותה עת כמגשר בתביעת גדות-גורן-גואטה, שכבר הייתה תלויה ועומדת זמן רב.
"רמת הגילוי הנאות בה נהגו ראשי הפיס הייתה מעל ומעבר לכל סטנדרט ציבורי מקובל כפי עולה מעיון בפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון.
"הובלת הטיפול המשפטי והסדר הפשרה בתביעת הסדרי הפרישה של גדות-גורן-גואטה, היו בידי הפרקליטות ובא כוח מפעל הפיס עו"ד אלי זוהר. ליו"ר ולמנכ"ל מפעל הפיס לא הייתה מעורבות בתהליך הפשרה מול שלושת הפורשים. ראשי הפיס נמנעו לחלוטין מלפנות למעורבים במו"מ בכל סוגיה הקשורה בתהליך ומכאן שאף לא ביקשו להתחשב בשלושת הפורשים בגלל מצבם הכלכלי ובפועל עולה שהסכמת הפרקליטות לפשרה לא היתה בגלל מצבם הכלכלי של הפורשים ואנו מצטטים את דברי הפרקליטות: 'טענות העותרים (והבכירים) בדבר מצבם הכלכלי נוטרלו לחלוטין ולא היה להם כל משקל'.
"מוצר החיש גד האלקטרוני, אשר בגינו התנהלו ההליכים המשפטיים עם חברת 'אקוטק' הניב למפעל הפיס עד כה הכנסות בהיקף של 1.25 מיליארד שקל, כאשר מדי שנה מתווספות הכנסות של כ- 350 מיליון שקל. זאת, לעומת 3.7 מיליון דולר, עלות רכישת זכויות השימוש הבלעדיות בפטנט".
