בלעדי ל"כלכליסט" - מחקר להשכיר: 190 מדענים עם 250 מיליון שקל בשנה על המדף

ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה צוות מיוחד במטרה לבחון דרכים לשדרג את מכון וולקני. בצוות חברים נציגי משרדי האוצר והחקלאות, ובראשו עומד ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל.

המכון, ששייך למשרד החקלאות, משמש בעיקר כמרכז מחקר להשבחת החקלאות בישראל, והרעיון לשדרג אותו נולד בלשכתו של נתניהו כתוצאה מבקשות מרובות שעלו במהלך פגישות עם גורמים זרים בשנתיים האחרונות. האישים העלו בפגישות עם נתניהו את הנושא, והביעו התעניינות בתגליות ובהמצאות של המכון. לאור זאת, נתניהו מתכנן להפוך את המכון למרכז מחקר בינלאומי.

גידולי מו"פ בישראל צילום: בלומברג

הצוות, שלו נתן נתניהו יד חופשית, ערך סיור מקצועי במכון לפני כשבועיים. חברי הצוות שאבו עידוד מהחידושים הרבים שאליהם הגיע המכון בשנים האחרונות ובכוונתם להתעמק בפעילות הגוף ולבחון את ההשלכות הבינלאומיות ששדרוגו עשוי לגרור. בין השאר נשקלת גם האפשרות להפוך את המכון למרכז ידע אשר גופים פרטיים וממשלות מרחבי העולם יוכלו להזמין ממנו מחקרים, ולרכוש את הידע המדעי שברשותו.

לפתוח חלון לעולם

"יש לנו כבר קשרים בינלאומיים", מבהיר מנהל המכון בפועל פרופ' איתמר גלזר, "אנו מקיימים שיתופי פעולה דרך קרנות מחקר עם השוק האירופי, ארה"ב ומדינות מתפתחות. הוועדה כנראה תמצא דרך לשדרג את זה בעוד כמה רמות".

לדברי גלזר, "כמכון מחקר ישראלי ממשלתי, המטרה הראשונה שלנו היא חקלאות ישראל והציבור הישראלי. אנו עומדים מאחורי המטרות והיעדים של משרד החקלאות הכוללים אספקת מזון באיכות טובה, שמירה על הסביבה וחיסכון במים. הידע שנצבר מיועד לחקלאי ישראל, וזה מתדלק את הכלכלה. תוצאה של השדרוג תהיה פיתוח הדברים הללו בהקשרים בינלאומיים". גלזר מדגיש כי עדיין לא גובשה תוכנית רשמית. "הם יציעו ויחליטו בעתיד מה שהם רואים לנכון".

"אני לא יודע מה תהיה ההתגלגלות של כל זה. אני מעדיף לא להתייחס לזה ולא להיכנס לנושא. להערכתי לא. אני לא חושב שהמהלך יפגע במבנה המכון", עונה גלזר. לא מן הנמנע שהצוות גם יבחן כיצד להשביח את המודל הכלכלי של המכון.

מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי תקציב המכון, שמרכזו ממוקם בבית דגן, ממומן משני מקורות והוא מסתכם בכ־250 מיליון שקל בשנה. עיקר התקציב, כ־170 מיליון שקל, מגיע כיום ממימון ממשלתי ישיר. שאר המימון הוא "כסף רך", שאותו מקבלים החוקרים מהתמודדות על תקציבי מחקר מול קרנות ישראליות ובינלאומיות. כבר היום מתהדר המכון במימון מקרן BARD: קרן שמקדמת שיתופי פעולה מחקריים של מדענים ישראליים ואמריקאיים בנושאי חקלאות. בנוסף המכון זוכה למימון מקרן גרמניה־ישראל. מקור נוסף למימון הוא תקציבים ממשלתיים שונים דוגמת מחקרים עבור המדען הראשי של משרד התמ"ת או גורמים פרטיים. מדובר בעיקר בחברות זרעים בינלאומיות: חברת הזרע וחברת זרעים גדרה, שעוסקות בין השאר בטיפוח זני ירקות ופיתוח חומרים לשימור תוצרת טרייה.

תולים תקוות בתחליפי הדלק

מכון וולקני, שנקרא גם מינהל המחקר החקלאי, הוא גוף מחקרי שבראשו עומדים חוקרים שמחליטים מה לחקור וכיצד לנהל את משאביו. במכון משקיעים בעיקר במחקר פונקציונלי, במטרה להפוך את הידע המופק מהמחקר ליישומי. בין השאר, הצליח לאחרונה המכון לשכלל את האיכות של זני חיטת דורום, המשמשת לעשיית פסטה. לזנים המשוכללים טעם משופר, עמידות גדולה, וחיי מדף ארוכים ביותר והם משווקים כיום באיטליה. מלבד השבחת זנים ספציפיים, במכון משכללים פרקטיקות חקלאיות שנועדות, בין השאר, להפחית את השימוש בחומרי הדברה ולהגדיל את החיסכון במים.

תחום תחליפי הדלק, שבו המכון החל לעסוק לאחרונה, הוא אחד הנושאים החמים שללא ספק יקרוץ למשקיעים זרים. אחד המחקרים המפותחים במכון היום הוא בתחום הביו־דיזל והוא עוסק בפיתוח זני צמחים לא־אכילים המתאימים לייצור תחליף הדלק. במכון מקווים שהזנים יחליפו את התירס והסויה, שהשימוש בהם היום רווח. במכון הלכו צעד נוסף והצליחו ליצור צמח שכזה, אשר לא רק דורש כמות קטנה של מים אלא גם יכול לצרוך מים מאיכות ירודה. במכון צופים כי הפיתוח יושלם בקרוב, וכבר החלו ביצירת קשר עם חברות פרטיות, בתקווה שאלו יגדלו את הזן המיוחד מסביב לעולם - בעיקר בהודו ובדרום אמריקה.