לבלוע ולא לשכוח

בסם משנה התודעה הנפוץ בעולם משתמשים מיליארדים. הסם הזה מעצים עירנות, מחדד ריכוז וממריץ. אבל השפעתו חולפת מהר, ומשתמשיו נאלצים להגדיל את הצריכה כדי להשיג את אותה ההשפעה. "ובעיקר, הקפאין כבר לא מספיק לאנשים כדי לעמוד בלחצים ובלוחות הזמנים של החיים המודרניים", אומר ל"כלכליסט" פול גלימצ'ר, ראש המעבדה לחקר המוח של אוניברסיטת ניו יורק. "אנחנו רואים שימוש הולך ומתרחב בתרופות לערנות וריכוז אצל עובדי משרדים, סטודנטים, חיילים ומדענים. אנחנו יודעים בוודאות שבחיל האוויר האמריקאי משתמשים בתרופות כאלה. כעת", הוא מוסיף, "ההתקדמות בחקר המוח מביאה מדי חודש לתגליות חדשות ולפטנטים שבעשורים הקרובים רבים מהם יפותחו לדור חדש של תרופות פסיכיאטריות, שכמו תרופות רבות היום עשויות להפוך לחלק מסגנון החיים של הרבה אנשים. הבעיה היחידה היא שגם אם אנחנו מגלים איך להשפיע על המוח בעזרת כימיקלים, לרוב אין לנו מספיק מידע על ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש בכימיקלים האלה. בעתיד הקרוב יצוצו תרופות חדשות שישנו אותנו, אבל אין לנו מושג מה הן תעוללנה בעתיד היותר רחוק".

ההערכה של גלימצ'ר מתיישבת עם שורה של גילויים שיצאו ממכוני מחקר נחשבים והודעות שיצאו ממעבדות של חברות תרופות, ושיחד מציירים תמונה של דור חדש של תרופות שיאפשרו לאנשים לשפר את יכולות שכלם באופן מיידי ובמחי גלולה.

גלולה שמחוללת אוטיזם וגלולה שמוציאה ממנו

Afraxis, סטארט־אפ ביוטכנולוגיה מתוקשר ושאפתני, עורך בימים אלה ניסויים קליניים בתרופה שלטענתו תרפא אוטיזם. באפרקסיס מתבססים על תגלית פורצת דרך של חתן פרס נובל לרפואה סאסאמו טונגוואה, שב־2007 מצא דרך לרפא עכברים שסבלו מ"תסמונת X שביר", הפרעה גנטית שנחשבת לסיבה הנפוצה ביותר לאוטיזם מולד.

ריטלין צילום: CC by ADHD CENTER

במקביל לפרסום ממצאיו של טונגוואה פרסמו חוקרים ממכון לואי פסטר בפריז תגלית משלימה: הללו מצאו כימיקל שגרם לעכברי מעבדה בריאים להפגין סימפטומי אוטיזם נרחבים. פרשני מדע ב־BBC העריכו שצמד כדורים, שאחד מחולל אוטיזם והאחר מוציא ממנו, יוכלו לשמש אנשים כדי להיכנס לפי החלטה למצב של מיקוד עילאי, תוך ניתוק מוחלט מהסביבה, ולפי החלטה לצאת ממנו.

תרופה שיוצרת ביטחון עצמי ונחישות

אֶמפּוּניל, המוכר גם כתרכובת XBD-173, הוא הגביע הקדוש של תעשיית תרופות נוגדי החרדה. הפרעות חרדה הן מההפרעות הנפוצות ביותר באבחון פסיכיאטרי במערב, ולפי כמה סקרים 18% מתושבי ארצות הברית סובלים מהן. אלא שנוגדי החרדה הקיימים ידועים כגורמים להתמכרות ולתופעות לוואי של עייפות, והשפעתם נחלשת עם הזמן.

ביוני 2009 פרסם הפסיכיאטר ריינר רופרכט ממכון המחקר היוקרתי מקס פלאנק במינכן תוצאות ניסויים קליניים שגילו כי XBD-173 הוא החומר המרגיע העוצמתי ביותר שנמצא עד כה - ובה בעת אינו כולל תופעות לוואי עייפות והתמכרות. נסייני התרכובת דיווחו על "כיבוי" תחושות פחד וזינוק בביטחון העצמי ובנחישות - עד שכמה עיתונים בארצות הברית העריכו, בבדיחות, שבמכון מקס פלאנק מפתחים סם ליצירת "חיילי־על". בינתיים רופרשט ממשיך.

תרופה שמפיגה את תחושת הבדידות

בתחילת 2008 צוות מאוניברסיטת שיקגו באילינוי בראשות חוקר המוח פביו פיבירי הצליח לבודד את האנזים שאחראי להפרשת הסטרואיד אלופרגנאנולון למחזור הדם. אלופרגנאנולון ידוע כמשפיע על גורמים רבים שקשורים למצב הנפשי, והיעדרו נקשר בעבר בחומרה של שיטיון ובסימפטומים שקשורים באלצהיימר, כאבים שלפני מחזור אצל נשים ודיכאון.

ציפרלקס

פיבירי וצוותו גילו שעכברי מעבדה שחיים בבידוד מחבריהם סובלים מרמות נמוכות של אלופרגנאנולון בדמם. "בעזרת הפעלת האנזים המתאים רמת האלופרגנאנולון עלתה, והעלימה את כל סימפטומי ההתנהגות של הבדידות", כתב פיבירי בתקציר למחקרו. המחקר עדיין בחיתוליו, אבל יש בו רמז לאפשרות להתגבר בעתיד על הבדידות באמצעים מלאכותיים, שיחוללו את התחושה שמקבלים מקרבתם של חברים.

תרופה שמרעננת זיכרונות ישנים

פרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן הוא מחוקרי הזיכרון המובילים בעולם, ומומחה להיבט הפיזיולוגי של הזיכרון: תפקידיהם של אזורי המוח השונים והנוירונים והחלבונים שמהם זיכרונות "עשויים".

בתחילת החודש דודאי פרסם במגזין המדעי המצוטט "Science" פריצת דרך חדשה: בעוד שידוע על חומרים רבים שמטשטשים ומוחקים זיכרונות, הוא הצליח למצוא חומר שמחזק זיכרונות ומחזירם. דודאי גילה שפעילותו במוח של חלבון בשם PKM-zeta משפיעה על רעננותם של זיכרונות.

בניסוי שבמרכז המחקר דודאי ביצע מניפולציות בהפרשות PKM-zeta במוחות של חולדות, ובכך גרם להן לזכור התניות שיצר אצלן קודם לכן, ושחולדות בקבוצת הביקורת כבר שכחו.

משמעות הגילוי היא שהשפעה על פעילות החלבונים במוח עשויה להביא לתוצאות דומות אצל בני אדם. הגילוי אמנם ראשוני בלבד, אך כדברי חברת צוות החוקרים של דודאי רעות שמע: "ככל שאנו צוברים יותר מידע על שמירת הזיכרונות במוח, יכולתנו לשחק בהם בעתיד תהיה יותר ריאלית".

תרופה שתספק שינה טובה יותר בפחות שעות

אלמורקסנט הוא שמה של גלולת שינה שפותחה על ידי חברת התרופות השוויצרית אקטליון בשיתוף ענקית הפרמצבטיקה גלקסו סמית קליין, ולפני כחודשיים נגנזה, אחרי שניסויי שלב 3 שלה גילו תופעות לוואי מסוכנות. הגלולה התבססה על הורמון בשם אורקסין, שהפרשתו במהלך השינה מעורבת בשלב של שנת החלום העמוקה. השימוש באלמורקסנט נועד לאפשר שינה בת חמש שעות שמעניקה את המנוחה והאנרגיה של שינה בת שמונה שעות. אקטליון לא הצליחה לפתח גלולה שתעמוד בתקני רשות התרופות האמריקאית, אך חברות אחרות כבר עובדות על גלולות דומות שמבוססות על אורקסין, ודומה שלתרופה הזאת ישנו הסיכוי הגבוה ביותר להגיע למדפים ראשונה.

במקביל למחקר של דודאי נערך בשנים האחרונות מחקר דומה באוניברסיטת מלגה בספרד. הנוירוביולוג מנואל לופז־ארנדה וצוותו בדקו איך התערבות בהפרשת חלבון בשם RGS-14 בקליפת המוח של עכברי מעבדה משפיעה על יכולות הזיכרון שלהם. התוצאה, שהתפרסמה ב"Science" ביולי 2009, מדהימה: "הצגנו בפני עכברים חפצים ובדקנו אם הם זוכרים אותם", אמר לופז בראיון. "עכברים שלא העצמנו את פעילות RGS-14 שלהם שכחו את החפצים בתוך 45 דקות. עכברים שכן העצמנו את זיכרונם זיהו את החפצים גם אחרי כמה חודשים. המשמעות אצל בני אדם היא שעודף מהחלבון הזה יאפשר למהנדסים להציץ פעם אחת בתוכניותיהם המורכבות, ואז לזכור אותן לנצח".