ברשות ני"ע לא מתרגשים מהזיכוי: "לקחת בפרופורציות את פסק דין זאבי"
בעקבות זיכוי נאשמי פרשת מלם שלשום, רשויות האכיפה שוקלות אם להגיש ערעור. גורמים ברשות ניירות ערך מרגיעים: "בתיקון לחוק החברות סוגיית העניין האישי מוסדרת"
יומיים לאחר שניתנה הכרעת הדין בפרשת מניות מלם, שוקלים ברשויות אכיפת החוק כיצד להתמודד עם פסק הדין. שלשום זוכה גד זאבי בבית משפט השלום בתל אביב מכל העבירות שיוחסו לו בפרשה, שבמסגרתה הואשם יחד עם מנכ"ל החברה גלעד רבינוביץ', עורך דינה אסף טייבר ודירקטור בחברה יובל אקר, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וברישום כוזב במסמכי תאגיד.
לפי כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר להשיג אישור של אסיפת בעלי המניות בחברה להחלטה לשלם לזאבי שכר חודשי בגובה עשרת אלפים דולר. על פי כתב האישום, זאבי ביקש שהחברה תשלם לו את שכרו החודשי, אך מאחר שהיה בעל שליטה בה, היה מדובר בעסקת בעלי עניין המחייבת אישור של שליש בלתי נגוע (כלומר שלא קשור לזאבי) מבעלי המניות. על פי כתב האישום, זאבי, רבינוביץ' ואקר הציגו בכזב את המניות של זאבי שהיו משועבדות לבנק הבינלאומי, כמניות של חברת הנאמנות, תוך הסוואת זיקתן לזאבי אחזקות, וכך סיווגו אותן כבלתי נגועות - דבר שיצר רוב בלתי נגוע שהצביע בעד שכרו של זאבי. בכתב האישום נטען שהשלושה חברו לטייבר, עוה"ד של החברה, ושכנעו את הבנק להעניק לו ייפוי כוח כדי שיצביע באסיפה הכללית מכוחן של המניות המשועבדות, במקום רבינוביץ' או אקר, ואף הכתיבו את נוסח ייפוי הכוח. בפסק הדין דחתה השופטת דניאלה שריזלי את טענות התביעה, וקבעה שהמניות לא הוכתמו בעניין אישי.
שוקלים לערער
בתגובה לפסק הדין, אמרו אתמול גורמים ברשות ניירות ערך כי הם שוקלים את האפשרות לערער על פסק דינה של שריזלי, שכן לדעתם, על פניו, ישנן טעויות בניתוח המשפטי שנעשה בו. "התכלית של סעיף החוק שעוסק בעסקאות עם בעל עניין היא ברורה מאוד", אמרו ברשות, והוסיפו כי "בית המשפט העליון קבע ש'עניין אישי' זה זיקה, כמעט כל זיקה. כך נקבע בשני פסקי דין של בית המשפט העליון", אמרו ברשות והסבירו: "יש ויכוח משפטי לגיטימי מי שולט במניות האלה. לבנק היתה שליטה אבסולוטית, והוא יכול היה לקבוע מי יצביע באסיפה הכללית של מלם ומה תהיה ההצבעה, בעד או נגד השכר של זאבי. הבנק אמר, 'אני מוכן להעביר אליכם את שיקול הדעת להצביע במניות', ופה לדעתנו התחילה העבירה. טייבר אמר, 'לא כדאי שמי שיצביע זה המנהלים, כי הם מזוהים עם החברה, הם פסולים'. כלומר טייבר, וככל הנראה גם המנהלים, ידעו שגם כשהבנק הוא הממשכן של המניות, כשהוא נותן ייפוי כוח, זה לא ישנה אם מיופי הכוח מזוהים עם החברה". ברשות המשיכו והסבירו: "אז הם מחליטים להקריב את טייבר, שלא רוצה שהאחריות תיפול עליו כי הוא יודע שהוא נגוע. אז הוא מבקש מהבנק שיורה לו להצביע בעד. אבל כל מה שהבנק הסכים זה שטייבר יצביע לפי שיקול דעתו".
ברשות ניירות ערך מציינים את הפרשה שבה הורשע שלמה אייזנברג, יו"ר ארד השקעות, שפעל להשיג במרמה את אישור האסיפה הכללית: "בית המשפט אמר שלמי שהיתה שליטה על הפעולה, למי שהיה שיקול הדעת - הוא בעל העניין. אותו דבר כמו בפרשת זאבי. האמירה שטייבר היה תם לב ושהוא באמת חשב שזה טוב לחברה שזאבי ירוויח, לא רלבנטית. השאלה היא אם היה לו עניין אישי. הרי היה ברור לחלוטין שכיוון שהוא משרת את קבוצת זאבי ומקבל ממנה את כספו, אין פה באמת הפעלת שיקול דעת אלא הצבעה אינטרסנטית".
זאבי. גורמים ברשות ני"ע: "פסה"ד סותר את ההלכה" צילום: מיכאל קרמר "הבחנה שגויה"
ברשות טוענים עוד כי ההבחנה שעשה בית המשפט בין המנהלים לבין עורך הדין פסולה. "השופטת בעצמה כותבת שאם המנהלים היו מצביעים, אז היה עניין אישי. אבל מה ההבדל בינם לבינו? הם עובדים בקבוצת זאבי, והוא נותן לקבוצה שירותים משפטיים ומקבל מהם שכר. איך זה יוצר הבחנה?", אמרו ברשות, והבהירו: "לפי פסק הדין אפשר להבין שאם אני רוצה לטהר עניין אישי, אני יכול לקחת את המניות, לתת אותן לעורך הדין שלי, ולהגיד לו איפה ואיך להצביע".
ברשות ניירות ערך סירבו להתרגש מפסק הדין גם בגלל העובדה שאתמול עבר בכנסת תיקון 12 לחוק החברות: "בתיקון שעבר אך לפני מספר שעות כתוב במפורש שהעברת שיקול הדעת לגורם שלישי איננה מטהרת את העניין האישי. היום הדבר הזה מוסדר. פסק הדין נוגד את רוח החקיקה, וגם בלי התיקון, התפיסה תמיד היתה שאי אפשר להעביר את שיקול הדעת לגורם שלישי". לגבי השאלה היכן היתה רשות ניירות ערך במהלך כל האירועים בפרשת זאבי, והאם גיבשה דעה בעניין המניות המשועבדות במהלך המשפט או לפניו, אמרו ברשות: "הרשות משיבה כשמביאים לה את הדברים בפרוצדורת 'פרה רולינג', עם העובדות המלאות של ההליך. בפרשת זאבי לא היתה פנייה כזו מסודרת. היה גישושון, שהתשובה עליו היתה 'תעבירו את העובדות באופן מלא'. יש נוהל מסודר. אם היו רוצים להתייעץ באמת, היו פונים בצורה מסודרת, והיו מקבלים תשובה חד־משמעית שבנסיבות האלה יש עניין אישי".
גורמים ברשות מסבירים מדוע לא הצטרפה הרשות והביעה את עמדתה באמצעות חוות דעת לאחר שנפתח המשפט: "חוות דעת מוגשת על שאלות שבמומחיות. פה מדובר בשאלה משפטית". שנה לאחר מכן באירוע דומה של שימוש במניות משועבדות הרשות הודיעה לחברה שהיא מבקשת לבטל את האישור. "במקרה של זאבי לא ביקשנו לבטל את האישור. אחרי שהתקבל האישור נעשתה בדיקה, בעקבותיה נפתחה חקירה".לנושא הערעור, אמרו הגורמים כי שיקול הדעת המוחלט נמצא בפרקליטות, וכי יש הרבה אלמנטים שצריך להתייחס אליהם: "יש שאלות טקטיות מורכבות. אני מניח שכולם ילמדו את פסק הדין. בכל מקרה צריך לקחת את פסק הדין בפרופורציות. יש שני פסקי דין בבית המשפט העליון שקובעים את ההלכה. פסק דין זאבי סוטה מההלכה. הוא מפרש אירוע מסוים באופן ספציפי. תיקון 12 מתמודד עם עיקר הבעייתיות של פסק הדין. אנחנו נשקול את האפשרות להגיש ערעור או לא".
עוה"ד של זאבי איריס ניב־סבאג: "אני מניחה שהפרקליטות לא תגיש ערעור. זה אינו מתקבל על הדעת. מדובר באחד הזיכויים היותר מובהקים שהיו בישראל בשנים האחרונות עם קביעות נחרצות וחד משמעיות, הן לגופו של עניין והן בעניין המהימנות. כל ההליך היה מיותר והגיע העת לשים קץ לעינוי הדין ולפרשה".
