שטייניץ: "אנו במו"מ עם מוסדות זרים שיפתחו בישראל מרכזי פיתוח"
שר האוצר בכנס לנדמרק: "בשנת 2010 ישראל תחצה 120 אלף משרות חדשות, כלומר 140% יותר משרות מאשר הגידול הטבעי של האבטלה"
10:1621.02.11
"אנחנו מנהלים כיום מספר פעולות לחיזוק הכלכלה בישראל בהן הגברת מעורבותו של בנק ישראל במטרה להחליש את השקל, חיזוק המגזר הפרטי ותוכנית עידוד תעשיית ההייטק. עסקאות חבילה בין המעסיקים לעובדים (הסתדרות) הן חלק נוסף", כך אמר שר האוצר, יובל שטייניץ בוועידת הדילמייקרס של חברת
הייעוץ לנדמרק ונצ'רס, שכינסה הבוקר מאות אנשי עסקים, אנשי הייטק וקרנות השקעה בתל אביב.
"בשנת 2010 ישראל תחצה 120 אלף משרות חדשות, כלומר 140% יותר משרות מאשר הגידול הטבעי של האבטלה, ולכן הצלחנו להקטין את החוב תוצר חזרה לרמות של טרום המשבר. 75% כיום, לעומת 78% לפני המשבר ו-80% במהלכו. כפי שאתם מודעים לכך, נתוני הכלכלה הישראלית טובים למדי. גדלנו בכ-5% בשנה שעברה, ובמחצית השניה הגענו ל-5.4%, ואפילו ברבעון האחרון גדלנו ב-7.8%. זה מאוד מספק, אבל עדיין אינני יודע האם זה יספיק לכלכלה כמו ישראל. מס החברות ירד, ויירד ל-18% בשנת 2016, ולתעשיית הייצוא הוא יירד אפילו ל-12%, תעשיות מייצאות שיוקמו פריפריה ישלמו 6% בלבד. נתמוך גם בהבאת מוסדות פיננסיים גדולים שיפתחו בישראל מרכזי פיתוח וכבר הקצאנו לכך תקציב. כיום המדען הראשי, אבי חסון, נושא ונותן עם גופים גדולים בנושא זה. אלה הם רק כמה מהצעדים שאנו נעשה בכדי להבטיח את המעורבות של האוצר בענף ההייטק".
עוד הוסיף שטייניץ, "אנחנו מתכוונים לעודד את הקשר בין התעשיה לאקדמיה, לחזק את תמיכת הגופים המוסדיים בתעשיית ההייטק הישראלי, ומרבית הסעיפים של תוכנית עידוד ענף ההייטק עברו בכנסת בחודשים האחרונים. אנו גם מעודדים יצוא באמצעות תוכניות עידוד השקעות הון".
"לפני שנה הדברים נראו אחרת. ברבעון האחרון של 2008 סבלנו מירידה בצמיחה של 3%, האבטלה גאתה וב-2009 כבר חצתה את קו ה-10%. ישראל הושפעה מהמשבר העולמי, ואכן לפני שנתיים המצב נראה עגום. ואז אימצנו מדיניות כלכלית בכדי להתמודד עם המשבר. מדינות העבירו תוכניות תמריצים גדולות, אבל לדעתנו עתיד הכלכלה רלוונטי יותר להווה מאשר ההווה עצמו ולכן אסור לך להקריב את עתיד הכלכלה שלך בשביל ההווה, כי אם תקריב את העתיד, גם ההווה יסבול. לכן החלטנו לוותר על תמריצי מס דרמטיים ועל תוכנית תמריצים נרחבת. אימצנו גישה שמרנית, וסיפקנו חמצן מוגבל לכלכלה.
אתן לכם שתי דוגמאות לגישה הזו: האחת היא תקציב דו שנתי. בתחילת 2009 החלטנו לעבור מתקציב חד שנתי לדו שנתי. אני סבור שזה מצוין לכל המדינות בכל זמן, אבל למרות המשבר, החלטנו בכל זאת ללכת על המודל החדשני הזה, ובו החלטנו שלא נפרוץ מסגרות ולא נעביר תקציב מנופח. אל תשכחו - שנת 2009 היתה קשה מבחינת כל התחזיות, אבל אנחנו שימרנו את הגמישות הפיסקלית שלנו. הדבר אמור גם במדיניות המס שלנו. החלטנו להעדיף תמריצים עתידיים ולא תמריצים מידיים. כך שבעוד מדינות רבות הורידו מס מיידית, אצלנו זה יירד בהדרגתיות עד 2016. נעבור מהפחתה מיידית במס, להפחתה הדרגתית. פעולה חד פעמית היתה מגבילה את הכלכלה ולא מעודדת אותה.
בשנת 2010 מיניתי את חיים שני, לשעבר מנכ"ל נייס וזו היתה הפעם הראשונה שבוגר תעשיית ההייטק מגיע למנכ"לות האוצר. לא עשיתי זאת כי הוא מנכ"ל מצוין גרידא, אלא כיוון שראיתי את עתידה של תעשיית ההייטק הישראלית כשחקנית מרכזית בזירה הכלכלית הישראלית. ולא רציתי להותירה בידי משרדים אחרים כמו התמ"ת או משרד המדע. רצינו לטפל בתעשיית ההייטק בעצמנו.
לפני כשנתיים הצגתי תוכנית צמיחה בכדי לשמר את היתרון הטכנולוגי שלנו, ואת היתרון הטכנולוגי של תעשיית ההייטק בעולם. אני לא אשכח את זה כי זה חלק מהתוכנית שלנו להתמודד עם המשבר הגלובלי.
