שומרים על השומרים: אושרה ייצוגית נגד חברת שמירה שלא הפרישה כספי עובדים לקופת גמל
בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של שומר בחברת תבל אבטחה ניקיון ושירותים, שטען כי החברה נמנעת באופן שיטתי מהפרשות כספים לעובדים לקופת גמל, בניגוד לדין. היקף התביעה שתדון כעת כייצוגית: מיליוני שקלים. השופטים: "בענף השמירה קיימת תופעה של הפרה שיטתית וגסה של זכויות העובדים"
בית הדין הארצי לעבודה אישר אתמול (ג') באופן נדיר ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת תבל אבטחה ניקיון ושירותים, וזאת בשמם של כלל העובדים בחברה שלא הופרשו עבורם כספים ופיצויים לקופת גמל על פי דין. פסק הדין ניתן במסגרת ערעור שהוגש לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את הבקשה
מדובר בפסק הדין בעל משמעות גדולה לעובדים בענף השמירה, שנחשבים, כפי שנכתב בפסק הדין, כעובדים מוחלשים שאינם נוטים לעמוד על זכויותיהם בבתי המשפט ומעסיקיהם נוהגים לנצל עובדה זאת. מתן ההיתר לנהל את התביעה כייצוגית מעניק כוח גדול לעובדים שתביעתם לקבל פיצוי של אלפי שקלים לכל אחד – תדון במאוחד.
התביעה המקורית הוגשה ב-2006 על ידי יגאל וירון, שעבר כשומר בחברת תבל אבטחה במשך 3 שנים. לאחר פיטוריו הוא הגיש תביעה אישית לבית הדין לקבלת זכויות סוציאליות שונות, וכמה חודשים לאחר מכן ביקש באמצעות עורכי הדין גל ורם גורודיסקי להכיר בחלק מתביעתו כתביעה ייצוגית בשמם של כל עובדי החברה. כשנה לאחר מכן הודיעה החברה כי העבירה לעובד את מלוא הסכומים שתבע בגין גמל, פידיון חופשה ודמי הבראה אך העובד אמר כי הוא עומד על כך שבקשתו לאשר את תביעתו כייצוגית תתברר ותוכרע.
שופטת בית הדין האזורי אורלי סלע קבעה כי אין מקום להכיר בתביעה כייצוגית, בין השאר בגלל שלכל עובד מגיעים סכומים אחרים וכי מדובר במקום עבודה מאורגן שראוי יותר לנהל בו דיון במסגרת סכסוך קיבוצי ולא תביעה ייצוגית.
השופטת ורדה וירט ליבנה כתבה את פסק הדין בערעור אליו הצטרפו הנשיא בדימוס סטיב אדלר (שפרש לפני חודשיים אך מסיים בימים אלו את תיקיו), השופט עמירם רבינוביץ ונציגי הציבור שלום חבשוש ואילן שגב.
העובד טען כי החברה לא הפרישה עבורו ועבור עובדיה האחרים באופן שיטתי בעבר ובהווה תשלומים לפנסיה ולתגמולים. ההרכב קבע כי הסכם העבודה הכללי בין ההסתדרות לבין הארגון הארצי של מפעלי השמירה קובע כי עובדים קבועים זכאים לתשלום עבור פנסיה ותגמולים בשיעור 5% מהשכר היומי המלא. השופטים קבעו כי החברה לא כפרה בעובדה שלא הופרשו הכספים, ואף הודתה בזכותו לפיצוי בגין אי ההפרשה. לכן נקבע כי העובד הוכיח שקמה לו עילת תביעה אישית.
בפסק הדין נכתב כי "אין זה סביר שבכל פעם שתוגש בקשה לאשר תביעה יצוגית תעמוד בידיו של הנתבע באופן תיאורטי האפשרות הקלה לשלם לתובע את סכום תביעתו הנמוך יחסית ובכל יסלק על הסף את בקשתו". קביעה זו, נפסק, מתחזקת נוכח העובדה שהחברה שילמה לעובד שהגיש את התביעה את הסכומים אך זאת מבלי שהתחייבה או הודיעה על ביצוע תשלום זהה לכל עובדיה האחרים הזכאים להפרשות לגמל, וזאת למרות שהדבר לא שינוי במחלוקת.
"התמונה הכוללת העולה מבחינת התנהלותם של מעסיקים בענף השמירה היא תמונה עגומה", קבעו השופטים. "בענף זה קיימת תופעה של הפרה שיטתית וגסה של זכויות העובדים. הסיבות לכך הן רבות, אך הבולטות שבהן הן העדר אכיפה מספקת של חוקי המגן וחוסר המודעות של העובדים לזכויותיהם".
לפי פסק הדין, חולשתם של השומרים מנוצלת במודע ובמכוון פעמים רבות על ידי מעסיקים ובעלי חברות, ובמקרים רבים הפרת החוק השיטתית הופכת ל"משתלמת". זאת, מפני שגם אם חלק מן העובדים בוחרים לפנות לערכאות המשפטיות מתוך תקווה לזכות במגיע להם, ההליכים המשפטיים הארוכים והעדר המשאבים והמימון להגנה משפטית, מרפים את ידיהם של רבים, וההפסד הסופי עבור המעסיק המפר הופך לזניח ביחס לתועלת הישירה שהוא מפיק מרמיסת זכויות עובדיו.
עוד נקבע כי דווקא משום שזהות התובעים ידועה, הרי שנכון הוא לדון בתביעה כייצוגית, במקום לחייב הגשת תביעות אישיות של כלל השומרים בחברה, בעבר ובהווה. בית הדין דחה גם טענה של החברה שסכום תביעתו האישית של כל עובד הוא גבוה מכדי להתאים לייצוגית. כך למשל העובד שהגיש את התביעה תבע 6,800 שקל.
לפיכך נקבע כי הבקשה לדון בתביעה כייצוגית מתקבלת, הקבוצה תכלול את כל עובדי החברה הקבועים שעבדו בה בתקופות כלשהן מאז 1999 (7 שנים לפני הגשת התביעה) ולא הופרשו עבורם כספים לקופת גמל.
החברה יוצגה ע"י עו"ד ווג'די אלהיג'א, ההסתדרות בידי עו"ד חנה שניצר, ארגון מפעלי השמירה באמצעות עו"ד שלמה בכור ועמותת קו לעובד באמצעות עו"ד ערן גולן.
עו"ד גל גורודיסקי שייצג את התובע מסר בתגובה לפסק הדין: "מדובר במהפכה של ממש בתחום דיני העבודה הן במישור משפט העבודה האישי והן במישור משפט העבודה הקיבוצי. פסק הדין קובע כי למעשה, שיטת ייצוג קבוצתית חדשה ופותר כשל מערכתי שאפשר הפרה נרחבת של זכויות עובדים אשר לא נמצא לו פתרון עד למועד זה, בין השאר, לאור העובדה שהסתדרות העובדים החדשה הפקירה את העובדים,כל אחד לנפשו, ולא פעלה מעולם לאכיפה של זכויות בסיסיות, לרבות הזכות הפנסיונית, שנקבעו בהסכמים קיבוציים בצווי הרחבה שנחתמו על-ידי ההסתדרות".
