• תפריט
משפט

בלעדי ל"כלכליסט": מילה אחת של אלשיך שווה 13 מיליון שקל

בלי דיון ובהחלטה קצרצרה "כמבוקש" נעתרה השופטת ורדה אלשיך לבקשת מפרקי חברות של דרור חטר־ישי, והורתה לו להחזיר להן 13 מיליון שקל. הערעור בעליון שמתברר כעת עלול להביך את אלשיך

ענת רואה 10:0014.12.10

זו היתה ככל הנראה ההחלטה הכי קצרה ששווה הכי הרבה כסף שנתנה אי פעם שופטת הפירוקים ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב. ביוני 2009 - בתום שנה וחצי של תכתובות בין מפרקי שלוש חברות שהיו בבעלות ראש לשכת עורכי הדין לשעבר דרור חטר-ישי, רעייתו תמר ובנו ארנון - נמסרה החלטה קצרה ולא מנומקת של אלשיך שהעניקה למפרקים, רו"ח עופר אלקלעי ועו"ד גד כרמי, מילה ששווה 13 מיליון שקל: "כמבוקש".

 

במסגרת ההחלטה קיבלה אלשיך, הלכה למעשה - בלא שנדרשה להליך של עדויות או חקירות - את בקשת המפרקים לחייב את חטר־ישי ובני משפחתו לשלם את הסכום הגבוה לחברות שבהן משמשים אלקלעי וכרמי כמפרקים. מאחר שאלשיך ידועה בדרך כלל כשופטת המבססת את החלטותיה על נימוקים מפורטים, ההחלטה הקצרה הצליחה לבלבל את המעורבים, שתהו אם לא מדובר בטעות טכנית. עד כה נמנעו המפרקים מלפתוח בהליכי גבייה להעברת הכספים לקופת הפירוק. במקביל הגיש חטר־ישי ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה.

 

עו"ד דרור חטר-ישי, ערעור לעליון עו"ד דרור חטר-ישי, ערעור לעליון צילום: שאול גולן

 

"בקשה מופרכת"

 

צו הפירוק נגד החברות שבשליטת חטר־ישי - "מגדל היהלום קומה 32", "קאלי בירד השקעות" ו"קאטו השקעות" - ניתן בפברואר 2003. זמן קצר לאחר מכן, מונו רו"ח אלקלעי ועו"ד כרמי למפרקים. חמש שנים לאחר מכן, בינואר 2008, הגישו המפרקים בקשה לאלשיך להורות לבני המשפחה להעביר לקופת החברות חובות בסך של למעלה מ־16 מיליון שקל.

 

כך למשל, נטען כי החברות רכשו שלושה כלי רכב - בשווי כולל של כחצי מיליון שקל. אלה היו אמורים לעבור לבני המשפחה בשלב מסוים, אולם התמורה עבור רכישתם - בסך של כ־250 אלף שקל - מעולם לא הגיעה לחברות.

 

בתגובה שהגישו בני המשפחה לבקשה, באמצעות עו"ד שלום גולדבלט, הם טענו כי אין להם כל חוב לחברות. "הבקשה מופרכת, החברות הן שחייבות לנו מאות אלפי שקלים", נטען בתגובה. בכל מקרה, טענו בני המשפחה, יש לברר את הבקשה במסגרת של תביעה רגילה - ולא במסגרת של בקשה למתן הוראות בתיק הפירוק - היות שכל התשתית העובדתית בבקשה שנויה במחלוקת, רצופה אי־דיוקים וכוללת דרישות חוב "מן הגורן ומן היקב".

 

בשורה התחתונה, ביקשו בני המשפחה לערוך בדיקה חוזרת של סכומי החוב הנטענים - ולתקן במידת הצורך את מאזני החברות שבפירוק. כונס הנכסים הרשמי הביע הסכמה עקרונית לבדיקה חוזרת, בכפוף לכך שהוצאות הבדיקה לא יוטלו על החברות - ובאוגוסט 2008 הורתה השופטת אלשיך לצדדים לנהוג כך.

 

בסיומה של הבדיקה, החליטו המפרקים להקטין את החוב של משפחת חטר־ישי בכ־3 מיליון שקל. הצדדים המשיכו להתכתב ביניהם, וביוני 2009 מסרה אלשיך החלטה שבה כתבה כי "לאור שיקול דעת המפרקים ובשל תגובת הכנ"ר, כמבוקש".

 

בני משפחת חטר־ישי הגישו, כאמור, ערעור לעליון על ההחלטה ובשלב זה, מצוי ההליך בשלב הסיכומים - לפני הכרעה. בינואר 2011 צפוי להתקיים דיון בתיק, שבמסגרתו תידון טענת בני המשפחה שלפי תביעת המפרקים צריכה היתה להתברר במסגרת של תביעה רגילה. אם תתקבל הטענה, החלטת אלשיך תתבטל מאליה - וכל ההליך יחל מחדש במסגרת של תביעה רגילה. אפשרות אחרת היא שבית המשפט העליון יחזיר את התיק לאלשיך כדי שתעלה את הנימוקים שהובילו אותה לקבל את ההחלטה, מה שעלול להביך את השופטת אלשיך.

בטל שלח
    לכל התגובות