המלצות ששינסקי יחתכו את שווי לווייתן ב־30% ל־3.5 מיליארד ד'
שווי קידוח תמר צפוי להיחתך ב־60%. הסיבה להפרש: הטבת המס שניתנה בטיוטת דו"ח ששינסקי לגז המיועד ליצוא
המלצות ועדת ששינסקי חותכות את שווי פרויקט לווייתן (MPV) בכ־30% - משווי של 4.5 מיליארד דולר לכ־3.5 מיליארד דולר. כך לפי הערכת שותפות לווייתן, אנליסטים ומשרד האוצר.
מדובר בפגיעה קלה יחסית בשווי לעומת תמר, ששוויו צפוי להיחתך ב־60%, שכן הגז שיופק ממאגר לווייתן מיועד ליצוא. לפי טיוטת הדו"ח, המס שייגבה מההכנסות על גז מיוצא יהיה לפי מחיר הגז בישראל. זאת אומרת, המס ייקבע לפי מכירות במחיר של 4 דולרים ל־mmbtu (המחיר בארץ ליחידת גז), גם אם הגז יימכר בחו"ל במחיר של 8 דולרים ל־mmbtu (המחיר המוערך לשוק הבינלאומי). עם זאת, לווייתן לא תקבל הטבות מס על הוצאות תשתית היצוא.
שותפות לווייתן הודיעה כמה פעמים כי בכוונתה לייצא את הגז מלווייתן, שהיקפו נאמד על פי הסקר שנערך ביוני ב־453 BCM (מיליארד מ"ק). השותפות בוחנת את האפשרות לייצא את הגז בשתי דרכים עיקריות: הנחת צינור הובלה ימי דרך טורקיה או יוון, או הנזלת הגז ושינועו במצב נוזלי במכליות. עלויות התשתית לשינוע הגז נחשבות גבוהות מאוד. צינור ימי מלווייתן ליוון או לטורקיה ומשם למדינות אירופה צפוי לעלות 3–5 מיליארד דולר ולספק 10–12 BCM בשנה, בעיקר לשוק האירופי. עלות הנזלת הגז מוערכת ב־8 מיליארד דולר תוך אספקת 15 BCM בשנה, כשהגז מיועד בעיקר לשוק האסייתי. אחת האפשרויות שנבחנת היא ניצול מתקן ההנזלה המצרי בדמייטה, שנבנה בהשקעה של מיליארדי דולרים ואינו עובד בתפוקה מלאה בגלל מחסור בגז במצרים. אפשרות זו עשויה להוזיל משמעותית את הנזלת הגז הישראלי.
2 מיליארד דולר בשנה
איתן ששינסקי. הקלות על הכנסות מיצוא צילום:: גיא אסיאג המלצות ועדת ששינסקי, שבחנה את סוגיית מיסוי חברות הגז והנפט והגישה לפני כשבועיים את מסקנות הביניים שלה, הבחינו בין סוגי מאגרי הגז שנמצאו בישראל: מאגר ים תטיס נחשב קטן ובעל רווחיות קטנה (40 BCM), לעומת מאגר תמר (257 BCM) ומאגר לווייתן (המוערך ב־453 BCM). המס על המאגרים הוא דיפרנציאלי, ועל כן מאגר לווייתן, בדומה למאגר תמר, צפוי לשלם את שיעור המס הגבוה ביותר - 60%.
עם זאת, בטיוטת דו"ח הוועדה אין התייחסות ספציפית ללווייתן בשל חוסר הוודאות הקיים סביב שוקי היעד והמחיר של הגז שייוצר בפרויקט. במודלים שהכינה הוועדה הניחו חבריה כי מאגר תמר יספק 10 BCM בשנה לשוק הישראלי, בעוד שהגז מלווייתן מתוכנן לספק עד כ־15 BCM בשנה לחו"ל.
ההתייחסות ליצוא בטיוטת הדו"ח מופיעה פעמיים: בפעם הראשונה נאמר כי הוצאות הקמת תשתית יצוא לא יוכרו לצורכי מס. בפעם השנייה נאמר שמחיר הגז הנמכר אינו מעניינה של הוועדה, ולכן נקבע כי המס יחושב על פי המחיר הנמכר בישראל. בוועדה מסבירים זאת בקושי לאכוף את מחירי מכירת הגז באירופה ובאי־הוודאות ששוררת סביב מחירי הגז הנוזלי.
ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון, מסביר: "ההבדל בין תמר ללווייתן הוא אפקט היצוא. ששינסקי מצד אחד לא נותן הטבת מס לעלות הקמת תשתיות היצוא, ומצד שני לא גובה מס על התקבול מהיצוא. אל מול זה עומדים התקבולים ממכירת הגז מלווייתן, שצפויים להיות גבוהים יותר מאלה של תמר בגלל היקף המאגר ומחירי הגז הנוזלי הגבוהים פי שניים מהמחירים של גז בישראל. אין ספק שהפגיעה בלווייתן הרבה יותר נמוכה".
בספטמבר העריך בנק ההשקעות הבינלאומי סיטיגרופ כי קידוח לווייתן טומן בחובו פוטנציאל של 37.4 מיליון חביות לשנה למשך 40 שנה. ערכו השנתי של היצוא מגיע ל־2 מיליארד דולר מדי שנה, משמע 80 מיליארד דולר.
