בלעדי ל"כלכליסט": צה"ל התחייב על כסף שאין לו, ומכרז הליסינג נתקע

מכרז הרכב הצה"לי תקוע. הסיבה: משרד הביטחון פרסם את המכרז בלי שעמד לרשותו התקציב המתאים. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי היקף המכרז שפורסם נאמד ב־700 מיליון שקל, בזמן שתקציב משרד הביטחון לשנת 2010 בתחום זה מסתכם בכ־100 מיליון שקל בלבד.

מתברר כי במשרד הביטחון ציפו להשיג את 600 מיליון שקל החסרים בצורה פשוטה למדי: ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת נדרשת לאשר כל התקשרות של משרד הביטחון בסכום העולה על 300 מיליון שקל. תקוותם של אנשי משרד הביטחון היתה כי ועדת המשנה תאשר בדיעבד העברה תקציבית, וכך יעמוד לרשותם מלוא הסכום הנדרש לטובת המכרז.

צחי הנגבי. יו"ר ועדת חוץ וביטחון צילום: תומריקו

אולם למשרד הביטחון ציפתה אכזבה מרה. ל"כלכליסט" נודע כי חברי הכנסת לא ניאותו לאשר את ההעברה התקציבית כפי שביקש המשרד. אי לכך הורה חשב המשרד לעובדים שלא לפתוח את המעטפות המכילות את הצעותיהן של חברות הליסינג שניגשו למכרז, מחשש לתביעות עתידיות בגין אי־יכולתה של המדינה לעמוד בהתחייבויות. לדברי גורמים במשרד הביטחון, הצעותיהן של חברות הליסינג בנושא תחזוקת הרכבים דווקא נפתחו, אולם הצעות הרכישה נותרו חתומות. בשבוע הבא יתקיים בוועדת הכספים דיון חוזר בנושא.

מכוניות בשתי קבוצות

הצעותיהן של חברות הליסינג הוגשו ב־13 במאי. למרות הציפייה להשתתפותם של יבואני רכב והעובדה שהמכרז היה פתוח גם להתמודדותם, אף יבואן רכב לא ניגש למכרז. בין החברות שהגישו הצעות ניתן למנות את שלמה SIXT ואלבר, ספקיות הליסינג הנוכחיות של צה"ל, כמו גם את אוויס, אמפא ליס ואלדן. פריים ליס, הרץ וקל אוטו בחרו שלא לגשת למכרז.

מכרז הרכב הצה"לי נחשב למכרז הרכב הצבאי הגדול ביותר בשנים האחרונות. במסגרת המכרז יסופקו לצבא 5,500 מכוניות בשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה כוללת 4,500 מכוניות משפחתיות המצוידות במנועים בנפח 1,300 עד 1,600 סמ"ק. במסגרת מכרז זה יכולות המתמודדות להציע שלוש כמויות: 1,500 מכוניות, 3,000 מכוניות או את הכמות המלאה - 4,500 מכוניות. כך שלמעשה יכולות לזכות במכרז שלוש חברות לכל היותר. הקבוצה השנייה כוללת 1,000 מכוניות קטנות יותר המצוידות במנועים בנפח של 1,290 עד 1,500 סמ"ק. בקבוצה זו יחויב הזוכה במכרז לספק את כל הכמות, קרי 1,000 מכוניות. כל המתמודדים חויבו להציע הצעות חכירה לשלוש, ארבע וחמש שנים, כשלמשרד הביטחון תישמר הזכות לבחור לכמה זמן הוא מעוניין לחכור את המכוניות.

באשר למימון, משרד הביטחון מאפשר לספקים, נוסף על פריסת תשלומים חודשיים רגילים, גם להגיש הצעה שבמסגרתה ישלם משרד הביטחון מקדמה של 40 אלף שקל למכונית. נוסף על כך, המכרז מדגיש כי תינתן העדפה למכוניות הפולטות מעט מזהמים. הדבר משמעותי לאור השימוש הרב שייעשה ברכבים הללו: במכרז מצוין שהנסועה הממוצעת של כלי רכב בצה"ל עומדת על כ־35 אלף ק"מ בשנה. צה"ל דורש מספקי הליסינג שלו חוזים שיתאימו לנסועה של 30 אלף ק"מ בשנה, ובמקרה של חריגה מ־30 אלף ק"מ ישלם משרד הביטחון על החריגה בהתאם לתנאים שייקבעו מראש.

"המכרז יתקיים בסוף"

בכיר בחברת ליסינג מאמין כי המכרז יתקיים בסופו של דבר למרות הבעיה התקציבית. "העיכוב יכול להגיע לתקופה של עד חודשיים, אך הסיכוי לביטול המכרז נמוך", הוא אומר. "אין סיכוי שסגני אלופים ייסעו לקריה ולגלילות בטרמפים. המכרז לא נועד להוסיף מכוניות לצה"ל, אלא להחליף מכוניות קיימות שכבר נחכרו בליסינג. במקרה הגרוע, צה"ל יתעכב עם החזרת כלי רכב שסיימו למעשה את תקופת הליסינג שלהם בחברות שלמה SIXT ואלבר, שמספקות כיום את שירותי הליסינג לצה"ל".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מדובר במכרז רחב היקף של מאות מיליוני שקלים. לפיכך נדרשות התאמות בתוך תקציב הביטחון המחייבות את אישור הכנסת. מכיוון שמדובר בנושא מורכב, ביקשה הכנסת לקיים דיון ייעודי בנושא. המכרז מתקיים על פי לוחות הזמנים שנקבעו, ובשלב זה אנו נמצאים בבחינת ההצעות הטכניות".