ה"מהפכה" של האוצר - צעד קטן לאנושות
השינויים המתוכננים בתקציב אינם מהפכניים כלל וכלל. גם בשנה שעברה וגם השנה גדל התקציב מעבר לחוק המותר
בנושא
בישיבה שקיימה אז ועדת הכספים, אמר עוד גפני כי "אם לא יקרה משהו חמור, נחזור ככל הנראה בשנת 2011 לתקציב חד־שנתי. לא יאושר תקציב דו־שנתי בלא הידברות איתנו. אם יעשו משהו בלי לדבר איתנו, ייתקלו באופוזיציה מקיר לקיר. שלא תהיה טעות: אם היועצים המשפטיים החלו כבר להכין את התקציב הדו־שנתי, כדאי שיפסיקו".
בנושא המעניין יותר, זה של כריכת העלייה בהוצאה התקציבית במצבו של החוב הממשלתי, צר לי לאכזב את שר האוצר. ממש לא מדובר במהפכה בדרך שבה מנוהלת כלכלת ישראל. לפי חישובי האוצר עצמו, אם יאושר התיקון המוצע, יגדל בשנה הבאה התקציב, במקום ב־1.7% בכ־2.6%. מדובר בתוספת תקציבית של קרוב ל־2.3 מיליארד שקל.
האוויר הדליל של ירושלים אכן פוגע פה ושם בזיכרון, אבל עם עובדות הרי קשה להתווכח: גם בשנה שעברה וגם השנה גדל התקציב לא ב־1.7% כפי שקובע החוק הקיים, אלא ב־3.05%. הגידול הנוסף הוגדר אמנם "זמני" בשל המשבר הכלכלי, אבל הכלל שקבעה הממשלה בקיץ 2009 ברור לכל: אם יש רצון, כל חוק ניתן לכיפוף.
אפשר לנסח זאת גם כך: אם אין משבר, כמו זה שהיה לנו בשנה שעברה, בשביל מה להגדיל בכלל את התקציב? ואם חס וחלילה ניקלע בעתיד למשבר נוסף, הרי כבר הוכחנו שאנחנו יכולים להגדיל את התקציב בכמה שאנחנו רוצים.