הקשר בין חיתום, נוסטרו ודאגה אמיתית לעמיתים
ארבע הערות על פרשת פסגות
הנה עוד הוכחה שמה שטוב מכדי להיות אמיתי כנראה לא אמיתי. תמיד אומרים לנו את זה, ובכל פעם אנחנו מוכנים לעוד "יוצא מן הכלל", כי קשה להאמין וקשה לעכל. כן, גם פסגות, בית ההשקעות הגדול במדינה שמניב תשואות נאות ובעל תדמית נקייה, נפל באותה מלכודת שנופלים כולם – תאוות הבצע.
1.
2. למרות שהאירוע נראה כמו "פצצה" מבחוץ, קשה להאמין כי בעבור אנשי פסגות מדובר בהפתעה. את תחילתה האמיתית של הפרשה ניתן היה לראות, למעשה, לפני קצת יותר משנה, כאשר בית ההשקעות יצא בהכרזה חגיגית כי הוא סוגר את פעילות החיתום שלו. היה מדובר בתפנית מוזרה, שכן אותה הפעילות הוקמה בקול תרועה רמה פחות משנה קודם לכן. במעמד הסגירה הסביר רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, כי הגיע למסקנה שחיתום יוצר ניגודי אינטרסים רבים מדי מול ניהול כספי המשקיעים, ולכן הוחלט להפסיק את הפעילות. אז זה נשמע מצוין, אבל גם תמוה, שכן אנשי שוק ההון מנוסים כמו ורמוס, וגם מנוסים הרבה פחות, יודעים בדיוק במה כרוכה פעילות החיתום ומדוע היא מתנגשת עם אינטרס המשקיעים "הרגילים". כבר באותה עת היו לא מעט רינונים בשוק ההון שהסיבה האמיתית היא אחרת – אכזבה מהביצועים ונזקים שנגרמו לתיק הנוסטרו.
3. סגירת פעילות הנוסטרו היא חלק מאותו תהליך שהחל עם סגירת פעילות החיתום, אבל אל תטעו לחשוב שגם הוא קשור במידה כלשהי לדאגה לכספי העמיתים. בפסגות הרגישו כנראה שהם מהלכים קרוב מדי לקו האדום וניסו למזער את הנזקים למוניטין של בית ההשקעות. לא במקרה פוטרו גם שני הבכירים, שחשודים בפרשה. היום מכחיש רועי ורמוס בתוקף את הקשר בין סגירת פעילות הנוסטרו לחקירה, אך הספק הסביר תמיד ישאר שם.
4. בפרשת פסגות אפשר להודות רק על כך שכל "המשחקים" נעשו בכספי הנוסטרו ולא בכספי העמיתים, אם כי ברור שפעילות חריגה בניירות ערך בהיקפים גדולים מזיזה את השוק, ובכך יש בה כדי לפגוע גם במשקיעים מהשורה, בין אם הם לקוחות של פסגות או בין הם לקוחות של בית השקעות אחר. אף אחד לא באמת דואג לכספי העמיתים. התשואות תמיד יישארו קודם כל בגדר כלי שיווקי, והכסף עצמו ישמש ככרית נוחה ליצירת רווחים לבית ההשקעות עצמו. ראינו את זה בפריזמה, באקסלנס, במרקסטון, ומן הסתם נראה את זה שוב בעתיד.
ועל אף כל מה שנאמר, לפרקליטות מיסוי וכלכלה יהיה קשה מאוד להוכיח את החשדות. למרות שכרגע ממצאי החקירה של הרשות נראים מאיימים ביותר, עד היום מרבית המקרים מהסוג הזה התפוגגו בעסקות טיעון או בזיכוי מוחלט.
