דו"ח החברה להגנת הטבע: מספר האיומים על השטחים הפתוחים זינק ב־50% תוך שנתיים
כבישים שרומסים יערות ומובילים ליישובים שנבנים על עתודות קרקע אחרונות - כך נראה העתיד התכנוני של ישראל. בחברה להגנת הטבע ריכזו 93 איומים המסכנים את השטחים הפתוחים בשנה הקרובה. "כלכליסט" מביא את חמשת המרכזיים שבהם
ככל שעוברות השנים, כך הולך וגדל היקף האיומים על השטחים הפתוחים בישראל, כך עולה מהדו"ח השנתי של החברה להגנת הטבע המתפרסם היום. בשנת 2010 מצביעים בחברה על 93 איומים שונים על השטחים הפתוחים בארץ - עלייה של 50% לעומת מספר האיומים שצוין בדו"ח הראשון שהוציאה החברה בשנת 2008, ועלייה של 15% לעומת מספר האיומים שהופיעו בדו"ח 2009.
מבחינה מהותית, הדו"ח קובע שבשנת 2010 פיתוח התשתיות והתחבורה הוא התחום המסכן באופן המשמעותי ביותר את עתידם של השטחים הירוקים. אליו מצטרפים האיומים הישנים הנוגעים בעיקר לבנייה לצורכי מגורים ונופש.
מהדו"ח עולה ביקורת נגד רשויות המדינה, שגם אם אינה יוזמת את התוכניות בעצמה, אינה עושה דבר כדי לאזן בין אינטרס הפיתוח לבין אינטרס השמירה על הסביבה. ביקורת זו נשמעת בתזמון אירוני, יומיים לאחר שהציגו ראש הממשלה ושרי האוצר והפנים את הרפורמה בוועדות התכנון והבנייה, שבמסגרתה יבוטל אחד ההישגים הבולטים של התנועה הסביבתית - הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (הולחוף).
בוועדות התכנון והבנייה השונות תישאר נציגות של החברה להגנת הטבע, ולמרות החלשתה זו תוכל להמשיך ולהשפיע על ההחלטות ולהציג חלופות. עורך הדו"ח והמתכנן הסביבתי של החברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד, מעיד שהמדינה מעדיפה להתעלם מהחלופות ולבחור את הדרך הקלה והנוחה, שלרוב גם עולה בקנה אחד עם צורכי היזמים.
1. הרחבת נמל חיפה | גדות הקישון ייהפכו למחסן מכולות
במסגרת תוכנית האב של חברת נמלי ישראל, לפיתוח נמלי הים התיכון, מתוכנן פיתוחו המסיבי של נמל חיפה. מדובר בהקמת רציף חדש בשטח של כ־600 דונם בהשקעה של כ־800 מיליון דולר, שייקרא נמל המפרץ.
נחל קישון. גדותיו יהפכו למחסן מכולות צילום: אלעד גרשגורן
במסגרת פיתוח הנמל מתוכננים אזורי אחסון למכולות, כדי להיערך לעלייה במספר המכולות שצפויות להיכנס לנמל ולצאת ממנו. חלק משטחי אחסון המכולות המתוכננים שוכן על גדות נחל הקישון, הצרות ממילא. רצועת נחל הקישון מיועדת להפוך לשטחי עורף נמל לטובת פעילות יבשתית של הנמל.
החברה להגנת הטבע אימצה את עמדת רשות נחל הקישון, הפועלת נגד חברת נמלי ישראל בעניין. יחד שני הגופים טוענים כי נחל הקישון עבר פעולות שיקום דרמטיות מאז חשיפת פרשת הסרטן בקרב צוללי השייטת, ותוכנית פיתוח נמל חיפה תהפוך את אזור הנחל המשוקם לאזור עמוס במכולות. בנוסף, סבורים בחברה להגנת הטבע כי אפשר ורצוי להסתפק בתוכניות ההרחבה הקיימות לפיתוח נמל הכרמל. עוד הם טוענים כי פיתוח נמל חיפה צריך להתקיים בהיקפים מוגבלים ויש למצוא שטחים חלופיים שישמשו כשטחי עורף עבור הנמל, שלא בסמיכות לנחל הקישון.
2. ים המלח | הבריכה החדשה תתרום לכיל, אך תזיק למפלס
שניים מהאיומים הנמנים בדו"ח מתייחסים לפעילות מפעלי ים המלח. איום ישן יותר הוא הגבהת הסוללות המקיפות את בריכה מספר 5, בריכת אידוי מלאכותית המשמשת את המפעל מאז 1952, ואיום חדש יותר הוא הקמת בריכה נוספת, בריכה מספר 6, שנועדה להגדיל את תפוקת המלח לצורכי הפקת אשלג.
מפעלי ים המלח צילום: גיא אסייאג
הגבהת הסוללות נועדה לשמש פתרון זמני לאיום הצפת מלונות ים המלח, שכן מפלס המים בבריכה מספר 5 עולה בכ־20 ס"מ בשנה. במסגרת תוכנית ההגנה על מלונות ים המלח נבחנות הדרכים לאזן בין הפעילות של המפעלים לפעילות התיירותית. אחת האפשרויות היא להגביה את הסוללות המקיפות את בריכה 5, אך בחברה להגנת הטבע טוענים כי משמעותה העיקרית תהיה כרייה וחציבה בהיקפים של עשרות מליוני מ"ק של חומר גלם במרחבי המדבר לטובת בניית הסוללות.
במקביל, במפעלי ים המלח השייכים לקונצרן כימיקלים לישראל (כיל) מקדמים תוכנית מתאר מקומית שמטרתה להקים את בריכה מספר 6. שטחה של הבריכה החדשה 16 קמ"ר והיא מיועדת להגדיל את כושר הפקת האשלג בשיעור של כ־10%. לדברי החברה להגנת הטבע, הבריכה החדשה תגביר את ירידת מפלס ים המלח בכ־2% לשנה.
ממפעלי ים המלח נמסר כי על פי החלטת ממשלה, נושא פתרון הקבע לבעיית ההצפה של המלונות נמצא באחריות החברה הממשלתית להגנת ים המלח אשר בוחנת את החלופות והיא זו שתקבל את ההחלטה בנושא.
3. כבישים | אספלט יחצה את יער בן שמן
איומים רבים בדו"ח מתייחסים לתוכניות של פיתוח תשתיות וכבישים. מתוך 25 האיומים החדשים לשנת 2010, שלושה איומים מתייחסים לפיתוח כבישים.
האיום המשמעותי והגדול אותו סימנה החברה להגנת הטבע הוא ביצוע תוכנית של מינהל מקרקעי ישראל ועיריית מודיעין לסלילת כביש מספר 4 העירוני, המיועד לחצות את מרחב יער מודיעין ויער בן שמן. מטרת הכביש היא להגביר את הנגישות לאזור התעסוקה של העיר השוכן השטח הפתוח. החברה להגנת הטבע טוענת כי מדובר בקריעה של תא השטח הרגיש, שיחצה את נחל ענבה בגשר ויפגע בשטח עשיר בבעלי חיים, צמחייה ושרידים ארכיאולוגיים.
טענה נוספת היא כי הקטע הדרומי של הכביש מבוצע על סמך תוכנית ישנה ושנויה במחלוקת, שכן תסקיר ההשפעה על הסביבה שנערך עבור התוכנית, לא התייחס כלל לכביש. בדוח נטען כי ניתן למצוא חלופה לפגיעה ביער בן שמן ויער מודיעין. אחת מהן היא חיבור אזור התעסוקה עם כביש 431, חיבור שהעירייה מעוניינת לקדם במסגרת החלק הדרומי של כביש 4. החברה מציעה כי בין שתי הנקודות יהיה חיבור ישיר בכפוף להכנת תוכנית מפורטת ותסקיר השפעה על הסביבה. כיום פועלת החברה מול יוזמי הכביש בניסיון למנוע את ביצוע סלילת הכביש מבלי לקחת בחשבון את השיקולים הסביבתיים.
איום נוסף שעולה בדו"ח הוא התוכנית של עיריית נתניה לסלול כביש המחבר בין העיר לבין מכון וינגייט. התוואי המתוכנן לכביש וינגייט עובר בשמורת הטבע שפך הפולג, בו מצוי רכס כורכר. בינתיים, מדווחת החברה, כי הניסיונות של עיריית נתניה לכלול את הכביש הזה כחלק מהתכנית לשדרוג כביש 2 (כביש החוף) בקטע הדרך נבלמו עד כה. החברה להגנת הטבע מציעה לבצע את החיבור בין נתניה למכון וינגייט באמצעות מחלף קטן, במסגרת שדרוג כביש החוף. עוד נטען כי ראוי לפתח שביל הולכי רגל ואופניים שיחבר ישירות בין העיר לכיוון מכון וינגייט, תוך תכנון זהיר, אשר ימנע פגיעה ברכס הכורכר.
איום נוסף בתחום הוא כוונת המועצה המקומית גזר לקדם כביש גישה שלישי לישוב הפרברי נוף איילון. כביש זה עתיד לעבור דרך שטח יער שעלבים ועל תוואי שביל ישראל הארצי. החברה להגנת הטבע סבורה שמדובר בכביש מיותר שיש להשאירו כדרך לא סלולה.
4. בנייה למגורים | יחידות דיור צפופות בגבעות בית שמש
שלושה איומים חדשים הנמנים בדו"ח מתייחסים לתוכניות בנייה למגורים בשטחים רגישים מבחינה סביבתית. הכוונה היא לרצועת הנופש בפי גלילות, תוכנית לבנייה בחולות חולון והרחבת בית שמש.
גבעות בית שמש
אזור רצועת הנופש בפי גלילות הוא הגבול בין תל אביב לרמת השרון, ונחשב לשטח הפנוי הגדול המשמעותי שנותר במחוז תל אביב. לשטח הרצועה יועדו כמה תוכניות המציעות פיתוח אינטנסיבי ובמסגרתו בניית אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה. החברה להגנת הטבע טוענת כי מדובר בתוכניות בנייה בהיקף גדול שאינן מתואמות זו עם זו ואינן עולות בקנה אחד עם ערך רציפות השטחים הפתוחים.
תוכנית נוספת מקדמת עיריית חולון בעתודת הקרקע האחרונה בתחומה, גוש חולות בשטח 2,000 דונם. רק כ־400 דונם של חולות מיועדים לשימור בצורתם הטבעית, וחלק ניכר מהשטחים שהוגדרו ערכיים ביותר בסקר האקולוגי מיועדים לפיתוח. נוסף על כך, התוכנית מציעה כ־400 דונם של בנייה צמודת קרקע, ולדברי החברה להגנת הטבע, מדובר בבנייה בזבזנית בקרקע.
בבית שמש מתוכננת הרחבת העיר כחלק ממתחם רמת בית שמש בשטח גבעות הכוללות שרידים ארכיאולוגיים שסומנו לשימור. על פי התוכנית של העירייה, אזור הגבעות, המשמש כיום אתר טיולים ונופש, מיועד לבנייה צפופה. החברה להגנת הטבע טוענת כי הדרך לפתור את הקונפליקט בין שימור הטבע לבנייה הוא להקים גן לאומי לשמירה על ערכי הטבע והמורשת של הגבעות. כמו כן, החברה מציעה לשנות את מאפייני הבנייה הרוויה.
5. קידוחי תמר ודלית | האתר יתפוס את מקום העופות הנודדים
בעוד שחברת החשמל הגיעה להבנות לרכישת גז טבעי ממאגרי תמר ודלית בסכום של 7.5־10 מיליארד דולר, החברה להגנת הטבע מתנגדת לחיבור מאגרי הגז הטבעי שממוקמים מול חיפה וחדרה למערכת ההולכה הארצית בסמוך לחוף דור.
קידוח תמר צילום: אלבטרוס
החברה להגנת הטבע טוענת כי חלופת דור המוצעת בדיוני מוסדות התכנון ממוקמת בשטח פתוח בעל ערכיות נופית גבוהה, בין החוף לכרמל. בחברה להגנת הטבע טוענים כי על פי התוכנית, תידרש הקמה של אתר נחיתת גז בעל אופי של אזור תעשייה בשטח של כ־200 דונם.
לדבריהם, מדובר בפרוזדור המחבר את החוף, רכסי הכורכר, נחל דליה ורמת מנשה ובכללו שטח המשמש אתר לינה של עופות מים נודדים וחורפים. כחלופה מציעה החברה כי האתר יוקם באזור אשדוד המשופע באזורים בהם יש פעילות תעשייתית ממילא.
מנובל אנרג'י, השותפה הבכירה בבעלות על קידוחי הגז הטבעי תמר ודלית נמסר: "המיקום נבחר על בסיס עשרות קריטריונים שנבחרו בקפידה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבניה".
