$
בארץ

בצעד מפתיע: ביטוח לאומי נגד העלאת תקרת דמי ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי מגיב לעתירה שהגישו להב ולשכת רואי החשבון וטוען: "הביטוח הלאומי ייפגע פעמיים - גם יקבל פחות כספים מהאוצר וגם יצליח לגבות פחות דמי ביטוח". נשיא להב: "מדובר בהפיכת המוסד לזרוע גבייה של מס הכנסה"

הדר קנה 13:3510.12.09

המוסד לביטוח לאומי יוצא נגד משרד האוצר ומתנגד להעלאת התקרה על ביטוח לאומי, כך עולה מהתגובה שהגיש השבוע המוסד לבג"ץ. התגובה נמסרה לבג"ץ במסגרת העתירה שהגישו להב (לשכת ארגון העצמאים) ולשכת רואי החשבון נגד העלאת התקרה לביטוח לאומי, שנכנסה לתוקפה ב־1 באוגוסט.

 

לפני

כארבעה חודשים הועלתה התקרה החייבת בדמי ביטוח לאומי מכ־38 אלף שקל ברוטו לחודש לכ־77 אלף שקל. עד אז היה נטל המס המרבי לבעלי משכורות של 37 אלף ומעלה בשיעור של 46%, ומעל תקרה זו לא היתה תוספת לתשלום ביטוח לאומי.

 

כמה ימים אחר כך טענו לשכת רואי החשבון ולהב בבג"ץ כי החוק פגע במטרתו של חוק הביטוח הלאומי כחוק סוציאלי, כמו גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בזכות לשוויון ובזכות לקניין. "החוק אוסר להטיל מס שלא באמצעות חוק מס או על פיו. לפיכך, אסור לאחוז את עיני הציבור ולהפוך את המוסד לביטוח לאומי לזרוע גבייה נוספת של רשות המסים", נכתב בטענה.

 

בצעד מפתיע הצטרף הביטוח הלאומי לעמדתם של העותרים וכתב בתגובתו כי הוא "מסתייג לחלוטין מהתיקון". ביטוח לאומי נימק את עמדתו בטענה כי העלאת התקרה נועדה לוודא שלקופת המוסד ייכנסו כספים בשיעור שנכנסו קודם לחוק, כשבמקביל הקטין האוצר את הסכום שהוא מעביר לביטוח הלאומי. לפי האוצר, העלאת התקרה אמורה לשמש תחליף לסכום שהופחת.

בתגובה טוען המוסד לביטוח לאומי שבשנת 2003 הועלו התקרות לביטוח הלאומי, וההוראה לא לוותה בהפחתת ההשתתפות של האוצר. "מטרת העלאת התקרה של ביטוח לאומי אינה סוציאלית אלא פיסקאלית. השינוי לא נועד להעשיר את קופתו של הביטוח הלאומי, למען יוכל למלא את תכליותיו ואף לשקול הגדלת השתתפותו בזכויות סוציאליות של הנזקקים לכך, כי אם רק לאפשר לאוצר להפחית את תשלומיו שלו", טוען המוסד.

 

הביטוח הלאומי מציין כי ניסיון העבר מוכיח שציבור המעסיקים והעצמאים מתווה דרכים להימנע מן התשלום המוגדל של דמי הביטוח, כגון הפיכת המעסיק או העצמאי לתאגיד. כשהחוק נכנס לתוקפו החלו רואי חשבון להסביר כי ההעלאה לא תהיה אפקטיבית, שכן שכירים רבים ברמת שכר של 70–38 אלף שקל בחודש יפתחו חברות וכך יקבלו את הכנסתם דרך חברה. רשות המסים איימה כי תתייחס לכך כאל עסקה מלאכותית ולא תאשר את תשלומי המס המופחתים, אך רואי החשבון טענו כי מדובר בעסקה לגיטימית.

 

"אין כל ביטחון שהביטוח הלאומי לא ייפגע פעמיים - גם יקבל פחות כספים מן האוצר וגם יצליח לגבות פחות דמי ביטוח", טוען הביטוח הלאומי. "אם זה חלילה יקרה, התוצאה עלולה להיות הגדלת הגירעון של ביטוח לאומי, שעלולה להוביל להפחתת שיעור הגמלאות או חלקן בחקיקה".

 

נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון, אמר בתגובה: "עמדת המוסד לביטוח לאומי, המתנגדת בתוקף להעלאת תקרת התשלום לביטוח הלאומי, מחזקת ומאשרת את טענתנו כי מדובר בהפיכתו של המוסד לזרוע גבייה של מס הכנסה, בניגוד גמור לרוח חוק הביטוח הלאומי".

 

ממשרד האוצר נמסר: "תיקון החקיקה להעלאת תקרות הגבייה של דמי הביטוח הלאומי ולהפחתה מקבילה של העברות המדינה לביטוח הלאומי, אושר בוועדת הכספים של הכנסת. אישור התיקון התבצע רק לאחר שמנכ"לית המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני הסירה את התנגדותה בנושא".

 

גם ב־2003 המהלך לא צלח

 

משרד האוצר, בראשותו של סילבן שלום, עשה מהלך דומה ב־2003 בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה. אלא שבמהרה התברר ששכירים רבים הקימו חברות, מכיוון שדיבידנדים מחברות פטורים מתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות. לאחר שבאוצר הבינו שביטול התקרה רק דחף ליצירת מקלטי מס, הוחלט על החזרתה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x