נגיד במצב טוב
הירידה במדד המחירים בספטמבר בשיעור של 0.3% מאפשרת לנגיד פישר להשאיר את הריבית על כנה מחר ללא התלבטות קשה במיוחד
את ההחלטות על הריבית בישראל ניתן להסביר ולנבא על סמך מספר גורמים ומשתנים קטן יחסית. קוד ההחלטה של נגיד בנק ישראל בנסיבות הנוכחיות קל יחסית לפיצוח.
בחודש שעבר היה נגיד בנק ישראל בין הפטיש והסדן. מצד אחד, עליית מדד המחירים לצרכן בשיעור של חצי אחוז באוגוסט
ואילו הירידה במדד המחירים בספטמבר בשיעור של 0.3% מאפשרת לנגיד פישר להשאיר את הריבית על כנה היום ללא התלבטות קשה במיוחד. כפי שהמלצתי לנגיד בחודש שעבר בטור זה, לא להעלות הריבית, למרות ההסתייגויות בבנק ישראל ממהלך זה, כך גם המלצתי בחודש זה היא להשאיר את הריבית על כנה.
המודל שלי, המסביר ומנבה את השינוי בריבית בישראל, מורכב ממשתנים כמו: 1. שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן בחודש האחרון. זהו כמובן הגורם המרכזי, שכן הנגיד אמון על שמירת האינפלציה בטווח היעד; 2. שער הדולר מול השקל, שכן הנגיד לא נותן לדולר לקרוס; ובמידה פחותה יותר - 3. הפעילות העסקית בישראל.
התמונה מורכבת
מובן שהתמונה מורכבת יותר, משום ששער הדולר מושפע גם משינוי הריבית בארה"ב המשפיע על שער הדולר־שקל - כאשר ככל שפער הריביות נוטה יותר לטובת השקל, משקיעים מוכרים דולרים וקונים שקלים. על פי משתנים אלו ניתן לחזות ברמת ביטחון די גבוהה מה שהנגיד יעשה בתחום הריבית בכל חודש.
לאלו האומרים ש"זה לא כל כך פשוט והעניין יותר מסובך", מובן שבכך לא פתר הנגיד את הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל - ואף לא את חלקן. אך הראיה היא שעל פי משתנים אלו אפשר להסביר את החלטות הנגיד בתקופה לא קצרה בצורה טובה בכל מקרה. תחזיות המתעלמות ממשתנים אלו לא יצליחו בחיזוי שער הריבית.
פרופ' מינץ הוא דקאן בית הספר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה
