$
בארץ

מדד מצב הרוח הכלכליסטי לספטמבר: אופטימיות שיא לקראת השנה הנכנסת

מצב הרוח הכלכלי הגיע לנקודה הגבוהה ביותר שלו מאז מרץ־אפריל: ההוצאה השוטפת למשקי הבית התייצבה, 40% צופים עלייה בשכר, ושיעור דומה מגדירים את מצבם במילה "אופטימי". מה מזמנת השנה החדשה? בעיקר דאגה לחור שנוצר בכיס - אבל לא כזו שתפגע בנחת הכללית

כתבי כלכליסט 09:0427.09.09

מצבנו, כמו שנהוג לומר, מעולם לא היה טוב יותר - כלומר, בהנחה ש"מעולם" מתייחס לחצי השנה האחרונה, זו שהחלה באפריל 2009 ומסתיימת עכשיו.

 

מדד חצי שנתי משולב: עלייה במצב הכלכלי, במצב הרוח ובתחושת הביטחון התעסוקתי 

 

נקודת הזמן הזו אינה מקרית: מרץ ואפריל האחרונים היו נקודת שפל במשבר הכלכלי. חצי שנה מאוחר יותר, בספטמבר, ראש השנה היהודית, הציבור הישראלי מסתכל קדימה באופטימיות שאז קשה היה לחלום עליה.

המצב הכלכלי שנמדד בספטמבר, כפי שמעידים עליו משתתפי הסקר, הוא הגבוה ביותר מאז פברואר, ומגיע ל־5.6. ו"מצב הרוח הכלכליסטי" הוא הגבוה ביותר שנמדד מאז תחילת השנה האזרחית, 6.6 בממוצע.

 

איך אתה מגדיר את המצב הכלכלי שלך כרגע? (מ-1 עד 10) 

המצב הכלכלי המצב הכלכלי

 

מה שמעניין עוד יותר הוא שמדד מצב הרוח גבוה אפילו לעומת ספטמבר שעבר, שבו היה מצב הרוח הממוצע 6.3. מדד המצב הכלכלי משקף יציבות מאז ספטמבר 2008. במילים אחרות, האופטימיות הרגילה לקראת החגים מקבלת השנה רוח גבית ניכרת.

 

בחר שלוש תחושות המתארות את מצב הרוח שלך בזמן האחרון

 

על מצב הרוח משפיעה, כמובן, רמת ההכנסה: גם בסקר שנערך החודש אפשר לראות כי בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע מדווחים על מצב רוח כללי נמוך יותר (6.2 בממוצע) בהשוואה לבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע (7.1 בממוצע).

 

לא מפתיע לגלות שגם תיאור המצב הכלכלי האישי מושפע מההכנסה האישית, ובאותו אופן כמו מצב הרוח. יחד עם זאת, מעניין לציין שעל תיאור המצב הכלכלי משפיע גם גיל המשיבים: קבוצת הגיל הצעירה ביותר (בני 21–30) מדרגת את המצב הכלכלי שלה בציון 5.2 בממוצע, בעוד שקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (51 ומעלה) מדרגת את המצב הכלכלי שלה בציון הממוצע 5.9.

 

איך אתה מגדיר את מצב הרוח שלך כרגע? (מ-1 עד 10)

מצב הרוח מצב הרוח

 

בבחינת הרגשות, ניכר המשך המגמה של ירידה בשיעור הדאגה. רק 40% ציינו את המילה "דואג" כאחת משלוש המילים שמתארות את מצב הרוח שלהם בחודש האחרון. זה השיעור הנמוך ביותר מאז תחילת השנה. במקביל, 39%, מספר כמעט זהה, ציינו את המילה "אופטימיות" כאחת משלוש המילים שמתארות את תחושתם בחודש האחרון. הרגשות החיוביים המתגברים עולים גם מחתך רחב יותר: בדיקה של הנתונים לעומק מגלה עלייה בשיעור האנשים המרגישים "אושר", "עידוד" ו"התלהבות", לעומת ירידה ניכרת למדי בשיעורם של אלה המרגישים "פסימיות", "תסכול" ו"דאגה". בנימה אופטימית כזו, אפשר בהחלט לפתוח את השנה.

 

על סדר היום

 

כלכלה אישית: מנסים לשפר את התזרים 

אילו סוגיות כלכליות צפויות להעסיק אותך בשנה הקרובה?

מנסים לשפר את התזרים מנסים לשפר את התזרים

 

 

עם פתיחת השנה החדשה, השאלה המעניינת היא אילו היבטים כלכליים יעסיקו אותנו בשנה הבאה. מהסקר עולה כי רוב הנשאלים חוששים שיוטרדו בעיקר משאלות של התזרים השוטף שלהם - הן במובן של ניסיונות להגדיל את ההכנסות (59.3%), והן במובן של מאמץ לצמצם את ההוצאות (56.8%).

 

הדאגה לתזרים משתקפת בעקיפין גם בחששות מההכרח לפגוע בחסכונות (33.7%) ומהאפשרות של אובדן מקום העבודה (22.8%). רבים אחרים מעריכים שיתמקדו השנה דווקא בהשקעות - אם בהרחבת ההשקעות כפשוטן (12.3%), ואם ברכישת דירה או נדל"ן מסוג אחר (17.5%). על רקע הנתון האחרון הזה, מעניין לציין שרק 7.6% מעריכים שיעסקו השנה במכירת דירה או נדל"ן - נתון שמשקף פוטנציאל לחוסר איזון בשוק. רק 6.4% רגועים דיים בשביל לומר שלא יוטרדו משאלות כלכליות בשנה הקרובה.

 

כלכלה לאומית: לא סומכים על הממשלה

 

המרחק בין אחריות לאשמה הוא קטן מאוד. קשה לצאת ממשבר כלכלי קשה כמנצח - גם כשמדובר במשבר גלובלי שלרשויות המקומיות אין יד ורגל ביצירתו.

 

נכון, המשבר הכלכלי פגע בישראל במידה מוגבלת, בין היתר בזכות השמרנות היתרה של המערכת הבנקאית (שבפני עצמה היתה תוצאה של פיקוח הדוק ושל צלקות העבר); ונכון, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, זכה לציונים מכובדים בסקרי מצב הרוח הכלכליסטי הקודמים (ולשלל מחמאות מרוב בכירי המשק) - אבל אלו לא טשטשו את הביקורת שנמתחה על שר האוצר יובל שטייניץ, ועל המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו.

 

 

מה הציון שתיתן לרשויות על טיפולן במשבר הכלכלי? (מ-1 עד 10)

הציון לרשויות הציון לרשויות

 

 

בכלל, קשה לומר שמשבר הכלכלי סייע לשפר את דעתם של הישראלים על השלטונות, בלשון המעטה: רק 22% מהציבור סבור שהטיפול של הרשויות במשבר היה טוב (ציונים 10-7 מתוך 10), בעוד 55% מאיתנו סבורים שהטיפול היה סביר, במקרה הטוב (ציונים 6-4). שליש מהישראלים בדיוק (33%) חושבים שהרשויות טיפלו במשבר במידה שנעה בין רע למזעזע (ציונים 3-1).

 

מדדי העתיד

 

תחזיות פרנסה: אופטימיות נדירה

 

מה אתה צופה שיהיה מצבך הכלכלי בעוד שנה? (מ-1 עד 10) 

ציפיות לעוד שנה ציפיות לעוד שנה

 

 

בדומה לחודשים הקודמים, הציפיות בנוגע לעתיד הכלכלי ממשיכות להיות אופטימיות יותר מהלך הרוח העכשווי בנוגע למצב הכלכלי: לפי המדד, הציפיות בנוגע לעתיד הכלכלי החודש הן 6.7 בממוצע, הציון הגבוה ביותר מאז תחילת השנה, גבוה אף יותר מזה שנמדד בספטמבר שעבר (6.3). יותר ממחצית הישראלים (57.6%) נותנים ציונים חיוביים (7-10) למצבם הכלכלי העתידי - השיעור הגבוה ביותר מאז תחילת השנה.

הכנסה בשנה הקרובה הכנסה בשנה הקרובה

 

 

עם זאת -  ושוב, כמו בחודשים האחרונים - יש פער ניכר בין התפיסה החיובית של העתיד הכלכלי (העומדת על 47%), לבין התפיסה של ההווה הכלכלי, שהיא חיובית פחות (34%). הפער שנמדד החודש, 13%, גדול יותר מזה שנמדד בחודש שעבר (9%). המצב הנוכחי הבעייתי כנראה אינו מפריע לאופטימיות הישראלית הידועה. 

 

בנוגע לתחושת יציבות ההכנסה בקרב מועסקים, נראה כי רוב מוצק של 54% מהציבור מאמינים שהכנסתם לא תשתנה בשנה הקרובה, וכ־8% מאמינים שהכנסתם אף תרד. לעומתם, 38% מהישראלים מעריכים שהכנסתם תעלה כבר השנה - שוב, השיעור הגבוה ביותר של אופטימיות שנמדד מאז תחילת השנה.

 

הוצאות: מפסיקים להדק את החגורה

 

כשמדובר בהוצאות של הישראלים, התמונה היא כמעט צפויה: יותר חגים, יותר הוצאות.

 

ההתלהבות הסוף־שנתית, יחד עם החגים המסתערים עלינו, הפחיתו בשיעור המצמצמים בהוצאות החודשיות: פחות מ־50% מהנשאלים דיווחו שקיצצו בספטמבר בהוצאותיהם - זאת לעומת 59% בחודש שעבר, ויותר

מ־65% לפני חצי שנה, באפריל. שיעור מי ששמרו על הוצאותיהם יציבות עומד החודש על כ־38% מהציבור, ושיעור מי שהגדילו את הוצאותיהם מקיף כ־13%. קיימת, לפיכך, תחושה שהציבור ייצב את רף ההוצאות החדש שלו.

הוצאות הוצאות

 

בבחינה ספציפית של תחומי הצריכה, ניכרת האטה במגמה של הקטנה בהוצאות על תחומי מותרות כמו בילויים וחופשות, ובצדה עלייה קלה בשיעור ההוצאות הקשורות לביגוד, להוצאות לימודים וחוגים לילדים, ולרכישת מתנות. במיוחד בולטת העליות בהוצאות על תקשורת (23%) ומזון (32%). מותר לנחש שמאחוריהן עומדים הרבה טלפונים של ברכות שנה טובה, והרבה ארוחות חג.

 

עם זאת, התנהגות הצריכה ממשיכה להיות מצומצמת: יותר אנשים מפחיתים בצריכת מוצרים בסיסיים, ופחות אנשים מגדילים הוצאות על מותרות.

 

על אילו מהסעיפים הבאים הוצאת באחרונה יותר כסף, ועל אילו פחות?

הוצאות הוצאות

 

מצב הרוח הכלכליסטי הוא מדד מיוחד שמתפרסם מדי חודש. המדד נועד לבחון הלכי רוח כלכליים וכלליים בקרב הציבור הישראלי, הן בהיבטים רגשיים והן בסוגיות התנהגותיות. המדד מתבסס על סקר שהתקיים ב־8–13 בספטמבר 2009 בקרב 544 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נעשה בידי מכון המחקר פאנלס, המתמחה במחקרי שוק באמצעות פאנל המשיבים באינטרנט Panel4all. טעות הדגימה המרבית היא 4.3%±.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x