$
אביה ספיבק
צילום: מאיר אזולאי
אביה ספיבק כותב מאמרים בכלכליסט פרופ' לכלכלה, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל לכל הטורים של אביה ספיבק כותב מאמרים בכלכליסט

איך יצאנו בזול מהמשבר

הריבית הקרובה לאפס של הבנקים המרכזיים בעולם ובישראל נותנת מקום לאופטימיות זהירה, לפיה המשבר יהיה קצר יחסית. אבל צריך להיזהר מתופעות הלוואי של התרופה: בועת נדל"ן ישראלית שעלולה לזרוע חלילה וחס את זרעי המשבר הבא

אביה ספיבק 07:2828.07.09

המשבר הנוכחי הוא המשבר הפיננסי העולמי הראשון מ־1929, ולכן הוא קשה כל כך לחיזוי. הוא קורה בלב המערכת הפיננסית העולמית - ארה"ב. כבר עתה ניתן לומר שהמשבר הנוכחי יהיה פחות חמור מהמשבר של 1929: אז היתה פגיעה אנושה במסחר הבינלאומי, שמנעה התאוששות מהירה. זה לא קרה הפעם. במשבר הנוכחי נעשו פעולות נמרצות על ידי בנקים מרכזיים וממשלות, שהצליחו להחזיר את האמון במערכת הפיננסית.

 

  • האם ישראל הגיעה לתחתית המשבר, שממנה רק ניתן לעלות? לפי הערכות בנק ישראל, עדיין לא, אבל אנחנו קרובים לשם. בנק ישראל צופה ש"הצמיחה במשק תתחדש לקראת סוף השנה או בתחילת 2010", אבל הערכה זו תלויה במה שיקרה בעולם המפותח, שהוא שוק היצוא העיקרי שלנו, ושם יש אי־ודאות לא קטנה. נקווה לטוב.

 

  • ישראל מיוחדת בהיעדרו של משבר פיננסי מקומי. כמובן שיש מיתון חריף: התוצר בישראל ירד ברבעון הראשון כמו בכל הארצות המפותחות, אולם הבנקים לא היו קרובים אפילו לפשיטת רגל, השקל היה חזק מול המטבעות האחרים, ואפילו שוק איגרות החוב הקונצרניות, שהיה קרוב למשבר ואיתו קופות הגמל, הצליח להתחמק ברגע האחרון בזכות עלייה בשווקים הפיננסיים.

 

  • למה לא היה משבר פיננסי בבנקים ב־2008? פשוט מאוד, כי הוא קרה בגרסה מוחלשת ב־2002, במיתון האחרון שהביאה האינתיפאדה השנייה כאשר סילבן שלום היה שר אוצר. כלקח מהפסדי הבנקים באותה תקופה, הפיקוח על הבנקים הידק את אחיזתו, והתוצאה היתה שהבנקים לא הגדילו כמעט את האשראי לסקטור העסקי עד שנת 2008 ולא היו חשופים למשבר.

 

  • ולמה לא היה משבר פיננסי בשקל? בריחה מסיבית של הון לחו"ל היתה מביאה לפיחות בשקל ולאינפלציה, ומסכנת את יציבות הבנקים הישראליים. העברה כזו היא חוקית לחלוטין: זה שנים אין פיקוח על מט"ח בישראל. לפי מה שמספרים בחוגי הבנקאות, בריחה כזו התחילה עם פרוץ המשבר בספטמבר 2008, אולם במהרה הסתבר למעבירי הכספים לחו"ל שישראל היא מקום בטוח יותר מאשר חו"ל, ולכן הכסף חזר ארצה.

 

  • ולמה לא היה משבר בקופות הגמל? מדוע לא היתה בריחה המונית מהקופות, שהיתה מדרדרת את שוק האג"ח ואת המניות? הרי משבר כזה כבר אירע ב־1991. ייתכן שרשת הביטחון המינימלית שהציעה הממשלה הרגיעה, ייתכן שהעצות בעיתונים לא למהר ולמכור עזרו, וגם היה מזל: העלייה הכללית של שוקי המניות והאג"ח.

 

  • אחד מגורמי היציבות הפיננסיים בישראל הוא שלא היתה בועת נדל"ן ב־2008, בניגוד לארה"ב, בריטניה, אירלנד, ספרד ומזרח אירופה. עם זאת, יש כיום חשש לבועת נדל"ן ישראלית: הריבית קרובה לאפס ולכן יש חיפוש אחר תשואה. זוהי כנראה הסיבה לעלייה האחרונה במחירי הנדל"ן הישראליים, שתרמה לעלייה המפתיעה של המדד האחרון. הנדל"ן הוא נכס מסוכן, אבל כאשר הריבית קרובה לאפס המשקיעים נוטים להתעלם מהסיכון בחפשם תשואה.

 

  • לסיכום: הריבית הקרובה לאפס של הבנקים המרכזיים בעולם ובישראל נותנת מקום לאופטימיות זהירה, לפיה המשבר יהיה קצר יחסית. אבל צריך להיזהר מתופעות הלוואי של התרופה: בועת נדל"ן ישראלית שעלולה לזרוע חלילה וחס את זרעי המשבר הבא.

 

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x