מדד השחיתות: 52% מהציבור העידו שנחשפו לשחיתות בשלטון המקומי בשנה האחרונה
ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב והתמקד במתרחש ברשויות המקומיות, עולה עוד כי 51% מהציבור סבורים שרוב עובדי הרשויות מעורבים בשחיתות. עוד עולה כי בעוד שב-2002 מספר פסקי הדין שבהם רשות מקומית היתה צד להליך בהם היה חשד לשחיתות עמד על 290, ב-2007 המספר כבר עמד על 507 פסקי דין
"השחיתות הפכה לנושא בולט יותר בעיני הציבור, והדיווחים על מופעי שחיתות הולכים ומתרבים", זו אחת ממסקנות מחקר שנערך בבית הספר לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל אביב, שניסה ליצור את "מדד השחיתות השלטונית בישראל".
המחקר הראה, בין היתר, כי חלק גדול מהציבור אינו נותן אמון
במסגרת המחקר שנערך בתמיכת קרן קהאן ובהובלת הסוציולוג הפוליטי פרופ' אפי יער, ראש תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב, נבחנה השתקפות של השחיתות בשלטון המקומי בארבעה מקורות: עיתונות מודפסת, פניות הציבור למשרד מבקר המדינה, מאגרי נתונים משפטיים ובאמצעות סקר שבדק את תפיסות ועמדות הציבור.
"רוב הציבור חושב ומרגיש שיש שחיתות במדינה וזה כשלעצמו יכול לעודד את השחיתות כי זה יוצר הרגשה שזה נורמטיבי", אומר פרופ' יער ל"כלכליסט", "אבל אי אפשר להסתמך רק על עמדות ותפיסות ולכן בדקנו גם נתונים ממאגרי מידע אחרים. בכל המדדים שבדקנו רואים שיש עלייה במקרי שחיתות - גם עלייה בתלונות, גם יותר פסקי דין וזה גם משתקף יותר בעיתונות".
עלייה של מאות אחוזים בדיווחים
על פי תוצאות המחקר, קיימת עלייה של מאות אחוזים במספר ארועי השחיתות שהעיתונות דיווחה עליהם לגבי ישובים שמרבית תושביהם יהודים. כך למשל, ב-2007 נמצאו קרוב ל-120 כתבות בנושא שחיתות ברשויות מקומיות לעומת כ-40 כתבות בלבד ב-2002. העלייה החדה יותר היא בעיתונות הארצית יותר מאשר בעיתונות המקומית. כמו כן נמצא כי חלה עלייה חדה יותר בדיווח על שחיתות בישובים מרכזיים מאשר בפריפריה ושמרכז הכובד של הדיווח העיתונאי עבר מתחום יחסי העבודה לתחום השרותים העירוניים.
בדיקה במאגרים משפטיים הראתה כי חלה גם עלייה חדה במספר פסקי הדין בהן מעורבות רשויות מקומיות בכלל ובכאלה העוסקים בארועי שחיתות בפרט. "במספר פסקי הדין בהם עלה חשד לשחיתות חלה עלייה של למעלה מ-150%", מציינים החוקרים. המספרים מראים שבעוד ב-2002 מספר פסקי הדין שבהם רשות מקומית היתה צד להליך והיה בהם חשד לשחיתות עמד על 290, ב-2007 המספר כבר עמד על 507 פסקי דין. התחומים בהם היו יותר חשדות לשחיתות הם יחסי עבודה ותכנון ובנייה. עם זאת, מספר ההרשעות בפלילים לא השתנה מהותית למרות העלייה במספר המקרים שהובאו לבתי המשפט.
בבדיקת המאגר הממוחשב של פניות הציבור במשרד מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, נמצא ייצוג יתר של רשויות מקומיות מאזורי פריפריה. החוקרים מציינים כי "אחוז הפניות שהגיעו מאזורי פריפריה עולה על אחוז האוכלוסיה שחיה באזורים אלה". 40% מהפניות מתייחסות לשרותים העירוניים, 29% ליחסי עבודה, 17% לנושאי תכנון ובנייה, והיתר לנושאים אחרים.
בנוסף נערך סקר שבדק את תפיסות הציבור שמצא, לא במפתיע, כי חלק גדול מהציבור אינו נותן אמון במוסדות השלטון ובכלל זה ברשיות המקומיות וכי אנשים נוטים לתת אמון ברשות המקומית בה הם חיים יותר מאשר ברשויות מקומיות אחרות. עוד עלה מהסקר כי הנושא שלדעת האנשים צריך לעמוד בראש סדר היום של החברה הישראלית הוא "ניקוי המערכת השלטונית משחיתות" יותר מכל נושא אחר.
בסקר העידו 52% מהנשאלים כי התנסו בעצמם או שמעו על מישהו שהתנסה בעצמו בשחיתות בשלטון המקומי בשנה האחרונה. מספר ארועי השחיתות הרב ביותר עליו דיווחו הנחקרים הוא מקרים של פרוטקציה, ולאחר מכן אירועים בהם קשורים מאכערים, ואירועי שוחד.
פרופ' יער אומר ל"כלכליסט" כי "בידי גורמי אכיפת החוק והביקורת במדינה ישנם כלים ונתונים לא מנוצלים. כתוצאה מכך המידע על היקף השחיתות וסוגיה הוא חלקי בלבד ואינו זמין למקבלי ההחלטות. אחד הכלים המשמעותיים ביותר לקבלת החלטות ברמה הלאומית, המקומית והעסקית הוא מדד של מצב השחיתות וסוגיה. החלטנו להתרכז בשלב הראשון של המחקר רק בנושא השחיתות ברשויות המקומיות אולם בשנים הבאות נעסוק גם ברשויות ברמה הלאומית כמו מנהל מקרקעי ישראל או ביטוח לאומי".
ממצאי המחקר יוצגו הערב במפגש מיוחד של המועדון העסקי אקדמי של אגודת ידידי אוניברסיטת תל-אביב בהשתתפות מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, יו"ר אגודת הידידים עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' צבי גליל, מנכ"ל אגודת הידידים סיגל אדר ובכירים נוספים במשק.
