ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
אילן שביט-שטריקס
אילן שביט-שטריקס 
צילום: אוראל כהן
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    המשבר הכלכלי וקיום חוזים

    בימים סוערים אלה כדאי להזכיר: לצד הכלל, שלפיו "חוזים לקיום נועדו", יש גם חריגים

    אילן שביט-שטריקס

    20.05.09, 08:09
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    תאגידים, כמו גם יחידים, שנקשרו בחוזה לפני שפרצו ה"פרעות הכלכליות" מגלים לפתע שהחוזה, שהיה כה מוצלח בשעתו, פסק מלהיות אטרקטיבי, בלשון המעטה. חמור מכך, הם מגלים לפעמים שקיום החוזה עלול לפגוע קשות בעסקיהם. אמת, גם בימים כתיקונם עשוי לקרות שצד לחוזה טעה (מראש או בדיעבד) בכדאיות העסקה שאליה נכנס, אך כידוע תשובת המשפט לכך היא: "חוזים לקיום נועדו".



    האם ניתן לצפות את המשבר?

     

    טעות בכדאיות אינה עילה לגיטימית לביטול חוזה. הכרה בכך כעילה לביטול חוזה כעניין שבשגרה משמעה ריקון החוזה מתוכנו וחוסר אפשרות לסמוך על

    כלי חיוני זה. לפיכך, צד שטעה בכדאיות בעת כניסתו לחוזה יישא בתוצאות ויקיים אותו על אף ההפסד. הוא עלול גם להיחשב כמפר חוזה ולהידרש לפצות את הצד השני. אכן, במקרים שבהם משמעות קיום החוזה היא חדלות פירעון (פשיטת רגל של אדם פרטי או פירוק או הקפאת הליכים של חברה), הרי שדחיקה לאפיק זה יכולה להביא להשתחררות החייב מ"החוזה המכביד". אולם תחושת הצדק, במובן הכי בסיסי ואינטואיטיבי, אינה נוחה עם מצב בו דחיקתו של אחד לאפיק של חדלות פירעון, אינה נגרמת כפועל יוצא מאשמתו או רשלנותו, אלא היא תוצר של "כוח עליון", חיצוני לצדדים, בדומה למשבר הנוכחי.

     

    בימים סוערים אלה כדאי להזכיר: לצד הכלל, שלפיו "חוזים לקיום נועדו", יש גם חריגים. השיטה המשפטית המודרנית אינה מורה על כיבוד הסכמים אבסולוטי. הדוגמה המובהקת לכך בשיטת המשפט הישראלי היא הוראת החוק המפורשת, המורה שצד לחוזה פטור מלקיימו, אם נסיבות שהוא לא צפה ולא יכול היה לצפות הפכו את קיום החוזה לבלתי אפשרי או לשונה באופן יסודי מזה שהוסכם עליו בין הצדדים. עם כלל זה נמנים גם שינוי ניכר בעלויות ביצוע החוזה (Impracticability) או סיכול מטרת החוזה, לרבות מצב שבו התועלת מקיום החוזה קטנה באופן יסודי מהצפוי. משך שנים כמעט לא נעשה שימוש בהוראת חוק זו, כיוון שגישת בתי המשפט היתה שבישראל כמעט הכל אפשר לצפות מראש. כדברי בית המשפט העליון: "בענייני מלחמה ושלום, הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל".

     

    ניצנים לשינוי מגמה מהותי החלו לצוץ לפני כעשור. במיוחד נזכרה האפשרות כי "הפטור" מהחוזה בגין סיכולו יינתן גם אם הצדדים צפו את אפשרות התרחשותו של המאורע המסכל, אך לא צפו את השלכותיו של המאורע על החוזה הספציפי. כך למשל נתקבלה תביעתן של חברות בנייה שחתמו עם המדינה חוזי בנייה להקמת מגורים ביהודה ושומרון, וטענו שהחוזה סוכל עקב "אינתיפאדת אל־אקצה". ביהמ"ש קיבל את טענתן, אף שחוזי בנייה צפו את האפשרות של קשיי שיווק שמקורם בפעולות איבה, אך לא צפו את השלכותיה של אותה אינתיפאדה. בפסיקה אף הוזכרה האפשרות לגיוס עקרון תום הלב כמקור להתערבות של ביהמ"ש והתאמה של החוזה, עקב שינוי דרמטי בנסיבות. לפי גישה זו, עמידה על ביצוע דווקני של החוזה, על אף השינוי שחל, אינה התנהגות בתום לב.

     

    ההיסטוריה חוזרת

     

    מובן שהכוונה אינה שבחסות המשבר הכלכלי תינתן שמיטה כוללת מקיום כל החוזים שבהם צד לחוזה ניזוק מהמשבר. משמעות קביעה כזו תהיה דרדורו של המשבר הקיים לתהומות עמוקים עוד יותר. הדברים אמורים רק במקרים שבהם השינוי של החוזה דרמטי, יסודי וקיצוני. לכאורה, כל אימת שמתרגש מאורע חריג ודרמטי, נדמה ש"יש להמציא את הגלגל". אולם התחקות אחרי ההיסטוריה המשפטית מזכירה לנו שמאורעות דרמטיים נמצאים איתנו לפרקים מאז ומעולם. לא נותר אפוא אלא לשלוף מהארסנל את הדוקטרינות הרלבנטיות, לרעננן ולהתאימן למשבר הנוכחי, וכמובן, לשיטת המשפט הישראלית.

     

    הכותב הוא שותף בכיר במשרד חיים צדוק ושות'

     


    תגובה אחת ל ”המשבר הכלכלי וקיום חוזים“

    (תגובה אחת)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות