מוסף עצמאות: עם מודאג במצב טוב בטוח שהכל יהיה בסדר
מצב הרוח של הישראלים חיובי. הפנסיה מדאיגה, אבל העבודה בטוחה. משתדלים להצטמצם, אבל על מתנות לפסח לא חוסכים. מצפים שהממשלה תתמודד עם המשבר, אבל לא מאמינים שתעשה זאת. ובעיקר מחכים ליום העצמאות הבא, אז המצב הכלכלי של כולם יהיה הרבה יותר טוב
ערב יום העצמאות: המצב של מחצית מהציבור הורע השנה, אבל השנה הבאה נראית מבטיחה
עם תום חגיגות ה־60 למדינה שקע הציבור הישראלי בשנה כלכלית קשה, שהכתה בכיס של לא מעט אזרחים. 42.5% מהם אומרים כי מצבם הכלכלי כיום פחות טוב ממצבם הכלכלי בערב יום העצמאות ה־60, לעומת 18.9% בלבד שמדווחים על שיפור במצב הכלכלי. מעניין לראות כי נתח ניכר מהציבור, 38.6%, טוען שלא נרשם שינוי במצבו הכלכלי בשנה האחרונה.
האם מצבך הכלכלי כיום, ערב יום העצמאות ה-61, טוב יותר או גרוע יותר ממצבך לפני שנה?
השנה הקרובה אמורה, מבחינת מהציבור, להיות טובה בהרבה. בעוד כיום הציון הממוצע שנותן הציבור למצבו הכלכלי הוא 5.4, לפי הציפיות ביום העצמאות הבא יזנק המצב הכלכלי הממוצע ל־6.2. הקפיצה הזאת נגזרת מהסחף האדיר בסקאלת הציונים: כמעט 50% מהציבור צופים שבעוד שנה יהיה מצבם טוב או אפילו מצוין (ציונים 10-7), לעומת 32.6% שמגדירים כך את מצבם כיום. במקביל נרשמה ירידה ניכרת במספר האנשים שצופים כי מצבם הכלכלי בשנה הבא יהיה גרוע - 18.1%, לעומת 30.9% כיום.
מה אתה צופה שיהיה מצבך הכלכלי בעוד שנה, ביום העצמאות הבא? השיפור הדרמטי הזה, מבחינת הציבור, לא יגיע בזכות צעדי הממשלה והרשויות, כפי שהדבר משתקף באמון הנמוך של הציבור במדינה (ראו גרף משמאל). נראה כי הציבור סומך רק על עצמו ועל כוחות השוק, שימשכו אותו למעלה.
משימות הממשלה: להילחם באבטלה, לדאוג לצמיחה
מה המשימה הכלכלית המרכזית של הממשלה החדשה, לדעתך? הישראלים, באופן טבעי, דואגים קודם כל לכיס שלהם. טלטלות הטייקונים וחבלי הלידה של תקציב המדינה אינם מטרידים אותם, ולכן רק מיעוט מהציבור סבור שאלה צריכים לעמוד גם בראש סדר העדיפויות הכלכלי של הממשלה החדשה. המשימות העיקריות של הממשלה, מבחינת הציבור, הן התמודדות עם האבטלה ועידוד הצמיחה. רק שיעור נמוך יחסית, של 12.3%, סבור כי על הממשלה להתמקד בשמירה על חסכונות האזרחים - נושא שעמד בראש סדר היום הציבורי רק לפני פחות מחצי שנה.
הכיס של האזרחים: לא סומכים על המדינה
אולי זו החשדנות הישראלית הטבעית, אולי זו העייפות המתמשכת מהמערכת הפוליטית, ואולי זו תגובה לבחירת הממשלה החדשה - אבל הציבור הישראלי לא סומך על המדינה. כמעט 50% מעידים על רמת אמון נמוכה (ציונים 4-1) ביכולת המדינה להבטיח את ביטחונם הכלכלי. רק 18.7% מאמינים שהיא יכולה לעשות זאת (ציונים 10-7).
מה מידת האמון שלך ביכולתה של המדינה להבטיח את ביטחונם הכלכלי של אזרחיה?
במילים אחרות, הציבור מצפה מהממשלה לטפל בכמה משימות כלכליות משמעותיות - האבטלה, הצמיחה - אבל מטיל ספק ביכולתה לעשות זאת. במקביל הוא צופה שיפור דרמטי במצבו הכלכלי בשנה הקרובה (ראו גרף מימין), אבל אינו מאמין שהשיפור יגיע בזכות התנהלות המדינה.
מצב הרוח: סולידי אך יציב
מצב רוחו של הציבור הישראלי ערב יום העצמאות ה־61 למדינה נוטה להיות חיובי - כמעט 50% מהציבור מעניקים ציון טוב ואפילו מצוין למצב הרוח שלהם (ציונים 10-7). השיעור הזה רושם בשלושת החודשים האחרונים עלייה מתמדת, המעידה על שיפור מתמשך במצב הרוח. הרוח החיובית הזאת מלווה את הישראלים לאורך כל המשבר: בניגוד למדינות אחרות, שבהן נרשמו תופעות היסטריות לאורך הצונאמי הפיננסי המתמשך, בישראל הצליח הציבור לשמור על קור רוח, בלי פאניקה של בריחה המונית מהבורסה או מקופות הגמל. נראה שגם כשהימים קשים, חלקים ניכרים מהציבור מצליחים לדבוק ב"מוכרחים להיות שמח".
איך אתה מגדיר את מצב הרוח שלך בתקופה האחרונה?
סקאלת התחושות: מגמה מעורבת
בחר שלוש תחושות המתארות את מצב הרוח שלך בתקופה האחרונה
המצב הכלכלי: שליש סבורים שמצבם טוב מאוד
הישראלים נחלקים לכמעט שלושה חלקים שווים כשהם נשאלים על מצבם הכלכלי: 30.9% מדווחים על מצב רע (ציונים 4-1), 36.5% מתרכזים במרכז הסקאלה (ציונים 6-5) ועוד 32.6% מדווחים שמצבם טוב ומעלה. עם זאת, רק 1.6% מרהיבים להגדיר את מצבם כמצוין; רוב התורמים לשליש העליון של הסקאלה מתרכזים בציונים הקרובים יותר לממוצע. החלוקה הזו לשלישים משקפת נאמנות גבוהה יחסית של תפיסת המצב הכלכלי של האדם למצב הכלכלי הריאלי שלו.
מקום העבודה: עדיין לא דואגים
הפיטורים הגוברים בחודשים האחרונים אינם מחלחלים לאמונה של הציבור בביטחון התעסוקתי שלו. כמעט מחצית מהנשאלים דיווחו כי אינם חוששים לאבד את מקור ההכנסה שלהם (ציונים 10-7), לעומת פחות משליש שדיווחו על חשש כזה (ציונים 4-1).
באיזו מידה אתה חושש כי אתה עשוי לאבד את מקור ההכנסה שלך? בשלושת החודשים האחרונים נרשמה יציבות בציון הממוצע בשאלה זו, שעמד על 6.1-5.9. נראה כי בכל הנוגע לסוגיה המפחידה של אובדן מקור העבודה, הציבור דבק במנגנון הישראלי המוכר של "לי זה לא יקרה". כמו כן, ייתכן שהצמצומים שהונהגו במקומות עבודה רבים במקום פיטורים - קיצוצי שכר, מעבר לארבעה ימי עבודה, ביטול הטבות שונות - מחזקים את תחושת העובדים שהג'וב שלהם בטוח יחסית.
השינוי בהוצאות: יותר אנשים מוציאים יותר
רוב הציבור (60%) צמצם באחרונה את הוצאותיו - מעט פחות מ־63% שצמצמו בחודש שעבר. מנגד, בחודש החולף נרשמה עלייה ניכרת בשיעור הישראלים שדיווחו כי הגדילו את ההוצאות. 9.3% דיווחו שהגדילו לאחרונה את הוצאותיהם, השיעור הגבוה ביותר מאז דצמבר.
האם בחודש האחרון צמצמת את ההוצאות שלך? ברור שחג הפסח, הגורר עמו הוצאות משמעותיות למשקי הבית, תרם לשינוי המגמה. כך למשל נרשם זינוק בקניית מתנות, מ־12.9% שהוציאו יותר על מתנות בחודש שעברל־22.2% שעשו זאת החודש. עם זאת, הישראלים עדיין מנסים להצטמצם, ורוב הציבור מדווח על צמצום ההוצאות בתחומים שנחשבים מותרות, בעיקר בילויים ופנאי.
* מצב הרוח הכלכליסטי הוא מדד מיוחד שמתפרסם מדי חודש. המדד מתבסס על סקר שהתקיים ב־21-19 באפריל בידי מכון המחקר פאנלס, באמצעות פאנל משיבים באינטרנט. בסקר השתתפו 562 נשאלים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית היא ± 4.1%
