מצב הרוח הכלכליסטי: מצטמצמים וטוב להם

מצב הרוח וסקאלת הרגשות: נשים ובעלי הכנסה גבוהה מרגישים טוב יותר

האביב שבפתח, ההתאוששות מטראומת הבחירות והמשבים הרגעיים של בשורות כלכליות חיוביות ניכרים במצב הרוח של הציבור הישראלי בחודש החולף. בכך הוא ממשיך את המגמה שנרשמה בחודשים האחרונים, של זגזוגים קלים בתחושות הציבור ובמצב הרוח הלאומי - פעם למעלה ופעם למטה.

בציון הממוצע למצב הרוח נרשמה עלייה קלה, מ־5.9 ל־6.1. עלייה משמעותית יותר נרשמה אצל נשים - מ־5.8 ל־6.2, לעומת עלייה קטנה יותר בקרב הגברים, מ־5.9 ל־6.1.

בהתאם, ברגשות המובילים בקרב הציבור ניכרת עלייה כמעט בכל הרגשות החיוביים וירידה ברגשות השליליים המרכזיים.

איך אתה מגדיר את מצב הרוח שלך באחרונה

עם זאת, חשוב לציין כי עיקר העלייה ברגשות החיוביים נרשמה אצל בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע, וכי בקרב בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע נרשמה הרעה ברגשות. במילים אחרות, הפער ברגשות בין העשירונים השונים הולך ומתרחב ככל שהמיתון מתמשך. באופן כללי מדד ההווה של בעלי הכנסה מעל הממוצע גבוה בהרבה מזה של האחרים - 6.4 להכנסה מעל הממוצע, לעומת 5.8 להכנסה ממוצעת ו־5 להכנסה מתחת לממוצע.

בציון הממוצע שהעניקו הנשאלים למצב הכלכלי שלהם לא חל החודש שינוי, והוא נותר 5.3.

במקביל לא נרשם שינוי בצפי של הנשאלים באשר למצבם הכלכלי בעוד שנה: הם עדיין מעריכים שישתפר, והאומדן הממוצע נותר 6. גם במדד העתיד נרשמה עלייה באופטימיות של בעלי הכנסה מעל הממוצע, ואולם כאן לא נרשמה ירידה בקרב בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע - להבדיל מהדעיכה המסוימת שהפגינו בשאלות הנוגעות לתחושותיהם כעת.

יד על הדופק: עוקבים אחרי העו"ש, בורחים מהפנסיה

הישראלים מחוברים לחשבון הבנק שלהם: כמעט מחצית מהם בודקים אותו על בסיס יומיומי. עוד שליש מתעדכנים פעם בשבוע־שבועיים, ורק חמישית בודקים את החשבון בתדירות נמוכה יותר. על פניו קשה לדעת אם לא מדובר בהרגל ותיק; ואולם קרוב לוודאי שהתדירות הגבוהה של בדיקת חשבון הבנק הולכת יד ביד עם מאמצי הציבור לצמצם בהוצאות השוטפות, כפי שמשתקף ממדד מצב הרוח באופן עקבי בארבעת החודשים האחרונים. במילים אחרות: כשיש צורך לקצץ, המעקב הצמוד אחר חשבון הבנק נהפך לכורח, והתדירות שלו בהכרח עולה. אפשר להניח שגם ההוצאות הכרוכות בפסח הקרב מחייבות מעקב כזה.

באיזו תדירות אתה מתעדכן במצב החסכונות הפנסיוניים שלך?

בזירה פיננסית אחרת, לעומת זאת, הציבור מעדיף לעצום עיניים. 40% מהישראלים שמחזיקים בחיסכון פנסיוני כלשהו (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל, קרן השתלמות) מעדיפים שלא לדעת מה מצב החיסכון הזה. הם מסתפקים בדיווח השנתי ששולחת הקרן, וחלקם לא קוראים אפילו אותו. ייתכן שמדובר בבריחה מההתמודדות עם ביצועי הקרנות, שרשמו בחודשים האחרונים שפל קשה, וייתכן שמדובר בקושי להתעדכן ולהבין את הדיווחים המסובכים שהן מפרסמות. בכל מקרה, ברור כי בשעה שמנהלי הקרנות חוששים מתגובות הציבור והרגולטורים ותוהים איך לאפשר לישראלים ביטחון וחופש גדולים יותר - חלק הארי של הישראלים פשוט מעדיפים כלל לא להעסיק את עצמם בעניין. ועוד לא דיברנו על רבע מהציבור שכלל לא מחזיק חסכונות פנסיוניים.

הרגלי הבילוי: צניחה ביציאות, זינוק בקריאה ובגלישה באינטרנט

אחד התחומים שבהם הציבור מצמצם את הוצאותיו בעקביות כבר כמה חודשים הוא תחום הפנאי והבילויים. כעת מתברר כי המיתון משנה באופן גורף את ההרגלים של הישראלים: כחצי מהם ממעטים לצאת למסעדות, בתי קפה, פאבים והופעות. יותר משליש מוותרים על סרט בקולנוע. את הזמן שהתפנה הם מקדישים לגלישה באינטרנט, צפייה בסרט בבית וקריאה.

את הבילוי עם חברים במסעדות החליף אירוח החברים בבית. כמו כן, כ־12% דיווחו דווקא על עלייה במספר היציאות שלהם לבתי קפה או פאבים. נראה כי חלק ממי שמוותרים על יציאה יקרה למסעדות ממירים אותה ביציאה זולה יותר לקפה או בירה.

האם בחודש האחרון צמצמת את הוצאותיך?

נתון מעניין נוסף מעיד על עלייה של 12% בפעילות הספורטיבית בבית, שניכרת במקביל לירידה של כ־29% בפעילות הספורטיבית בחדר הכושר.

במקביל נרשמה גם החודש עלייה בהיקף הנשאלים המדווחים על צמצום ההוצאות, ושיעורם עומד כרגע על 65.3% מהציבור. מדובר בעלייה של כמעט 10% מאז החל מדד מצב הרוח הכלכליסטי בדצמבר. התחום המרכזי שבו צמצמו הישראלים את הוצאותיהם החודש היה תחום ההלבשה וההנעלה. מנגד, הישראלים הוציאו יותר על מזון, ככל הנראה כחלק מההיערכות לחג הפסח הקרב.

על הסקר

מצב הרוח הכלכליסטי הוא מדד מיוחד שמתפרסם מדי חודש. המדד נועד לבחון הלכי רוח כלכליים וכלליים בקרב הציבור הישראלי, הן בהיבטים רגשיים והן בסוגיות התנהגותיות. המדד מתבסס על סקר שהתקיים ב־19–21 במרץ בקרב 544 נשאלים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נעשה בידי מכון המחקר פאנלס, המתמחה במחקרי שוק באמצעות פאנל המשיבים באינטרנט Panel4all. טעות הדגימה המרבית היא 4.3%±.