במת כלכליסט: ישראל, ארה"ב ושיטת המס
באותה תקופה, נוכח חשיפה לאותן השפעות גלובליות, מתרחשות בישראל ובארה"ב מגמות הפוכות לחלוטין בשאלת שיטת המס הרצויה
08:2922.01.09
כדי להטיל על אדם מס, יש לאתר זיקה כלשהי בינו או בין הכנסתו ובין המדינה אשר לה משולם המס. מדינות המאמצות את "השיטה הטריטוריאלית" ממסות, ככלל, הכנסות שהופקו בתחומן. לעומתן, מדינות המאמצות את "השיטה הפרסונלית" ממסות הכנסות שהפיקו תושביהן בכל מקום בעולם.
מאז כינונה
רפורמה זו נתפסה כמתיישבת עם הפעילות הכלכלית הגלובלית, אולם מאלף להיווכח שבה בעת שישראל זונחת את שיטת המיסוי הטריטוריאלית ומאמצת מיסוי פרסונלי, בארצות הברית מתחולל תהליך הפוך בדיוק. הכלכלה הגדולה בעולם היתה בין הראשונות לאמץ את השיטה הפרסונלית, אולם בעת האחרונה גוברים והולכים בארה"ב הקולות הקוראים לאמץ את השיטה הטריטוריאלית.
יותר תחרותי ופשוט
אחת הטענות המרכזיות בזכות אימוץ השיטה הטריטוריאלית בארה"ב היא ששיטה זו תציב את המשקיעים האמריקאים בעמדה תחרותית טובה יותר מול עמיתיהם הזרים. זאת מאחר שהמיסוי הפרסונלי מציב את המשקיע האמריקאי המשקיע בעולם בפני שיעור מס אמריקאי העשוי להגיע ל־39%, שיעור גבוה מאוד, לפי כל קנה מידה. לעומתו, המשקיעים האחרים, שאינם אמריקאים, ממוסים בדרך כלל בשיעור מס נמוך בהרבה.
עוד טענה מרכזית היא שהשיטה הפרסונלית הפכה עם השנים מסובכת ויקרה מאוד ליישום. נישומים רבים טענו שהעלויות הכרוכות בציות לחוקי המס האמריקאיים, שהם מהמסובכים בעולם, חורגות מכל פרופורציה.
האם על ישראל לשוב לשיטה הטריטוריאלית?
השיטה הפרסונלית עדיין נהוגה בארה"ב ולא ברור אם לחילופי הממשל תהיה השפעה. אולם המעניין הוא שבאותה תקופה, נוכח חשיפה לאותן השפעות גלובליות, מתרחשות בישראל ובארה"ב מגמות הפוכות לחלוטין בשאלת שיטת המס הרצויה. עובדה זו כשלעצמה ממחישה את מורכבותו של האתגר הרובץ כיום לפתחן של המדינות המבקשות להסתגל לסביבה הגלובלית המתפתחת.
בשונה מארה"ב, שבה שיעור מס החברות הוא יותר מ־39% בממוצע (מיסוי פדרלי ומיסוי מדינתי), שיעור מס החברות בישראל אינו גבוה לעומת המקובל בעולם המערבי (26% השנה, ו־25% מ־2010). שיעור המס בארה"ב הוא השני בגובהו במדינות ה־OECD, בשעה ששיעור המס במדינות הארגון כיום הוא יותר מ־30% בממוצע, ובמדינות ה־G7 אף יותר. כך שטיעון התחרותיות שנטען בארה"ב שתומך במעבר למיסוי טריטוריאלי אינו בהכרח רלבנטי למשקיעים ישראלים.
על אף מורכבותה היחסית, שיטת המיסוי בישראל אינה מסובכת כעמיתתה האמריקאית. האמריקאים ידועים בחדוותם לייצר כללים על גבי כללים, ולקבוע רגולציה מפורטת לכל תרחיש אפשרי. לפיכך, הטיעון בדבר פשטותה של השיטה הטריטוריאלית, גם אם הוא נכון לעומת שיטת המס בארה"ב, אינו נכון בהכרח לשיטה בישראל.
אמנם אין להתעלם מרוחות הרפורמה הנושבות בארה"ב, אולם גם אין להתעלם מהעובדה שמרבית המדינות המודרניות דבקות בשיטת המיסוי הפרסונלית. בעולם שבו יש ניידות גבוהה של הון, עובדים, שירותים וסחורות, ותחרות עזה על משאבים אלה, ספק אם יהיה זה נכון מצד ישראל לנטוש מהר כל כך את השיטה הפרסונלית.
הכותבים הם שותפים במשרד עמית פולק מטלון ומחברי הספר "מיסוי בינלאומי - הדין בישראל"
