"אנשים חונים, קונים בזריזות ונוסעים"

מעט אחרי סיום הפאנל שערך "כלכליסט" בקניון לב אשדוד עם קמעונאים בולטים מאזור הדרום, הצופרים החלו ליילל. אנשים שערכו את הקניות החלו לרוץ בבהלה לכיוון המקלט. מנהלת הקניון, מרינה גמליאל, דוחקת בעובדים ובלקוחות להיכנס למרחב המוגן. רגע אחרי שנשמע הבום, פגיעה ישירה בבניין מגורים לא רחוק, הקניון החל להתרוקן. "בבוקר עוד ישבו פה הרבה אנשים", אומרת עובדת באחד מבתי הקפה, "אבל היום כבר לא יגיעו הרבה לקוחות".

זו הסיבה לכך שחלק מהחנויות החליטו לסיים את העבודה בצהריים. זו בדיוק המציאות שחיים בה מנהלי סניפי רשתות השיווק והמרכזים המסחריים באזור: שגרה מתוחה, עם תנועה מעט דלילה מהרגיל של קונים, שנעלמים בשעות הראשונות שאחרי הצבע האדום.

גמליאל, המנהלת זה 12 שנה את קניון לב אשדוד שבבעלות קניוני ישראל, טוענת כי הלחימה פגעה רק במעט במכירות. "אשדוד נכנסה למערכה לפני חמישה ימים. אנחנו מזהים ירידה מסוימת במספר המבקרים. הקניון ותיק מאוד, וקהל הלקוחות נאמן או גר בסביבה, ולכן האנשים ממשיכים להגיע. כשנשמעת אזעקה בהחלט יש לחץ בקרב הלקוחות, ובשעה שלאחר מכן הקניון מתרוקן. אבל כשהאווירה נרגעת מעט, הם חוזרים. כמעט ואין חנויות שלא נפתחו."נערכנו מבחינה שיווקית, והודענו שכל האירועים המתוכננים (אירועים לילדים, סדנאות בישול) יתקיימו כסדרם, אבל במקלט. נערכנו כבר לפני כמה חודשים מבחינת בדיקת המקלטים, יש מים וחשמל".

לאיציק אברכהן, מנהל תפעול ברשת שופרסל, יש כבר ניסיון בניהול רשת גדולה תחת אש. "ב־2006 הפעלנו יותר מ־66 חנויות בצפון", הוא מספר. "היינו החברה היחידה שהיתה פתוחה לאורך כל המלחמה. את הסניף שלנו בשדרות אנחנו מנהלים תחת אש כבר שמונה שנים".

לדברי אברכהן, "בכל הסניפים יש מרחבים מוגנים. אנחנו מתואמים עם פיקוד העורף, ועשינו תדרוכים למנהלי הסניפים ולעובדים. שום סניף לא סגור כל עוד אין הנחיות אחרות מפיקוד העורף. התנועה של האנשים היא בהתאם לתחושה. באופן כללי אין שינוי מהותי בהיקפי הצריכה. זה נכון שאנשים מעדיפים כעת לקנות ליד הבית באמצע השבוע, אבל בסופי השבוע הם עדיין מרכזים את הקנייה בסניפים הגדולים. יצאנו עם הטבות מיוחדות לתושבי הדרום, למשל 50% הנחה על כל מוצרי החלב. הרכישות של מוצרי היסוד תמיד עולות בזמנים מתוחים, ותמיד כשהילדים נמצאים זמן ממושך בבית אנחנו רואים עלייה במכירות מתוקים, דגני בוקר ושימורים, בעיקר קופסאות תירס".

אבי בן־הרוש, זכיין סופר־פארם באשקלון, מזהה ירידה של 25% במכירות הסניפים באזור מאז החלה הלחימה. "אם לוקחים את חתך הסניפים שלנו מבאר שבע עד אשדוד, אז הירידה הזו נכונה גם לעומת התקופה המקבילה אשתקד וגם לעומת השבועות האחרונים. אבל זה קשור לעובדה שאנחנו מוכרים גם מוצרי צריכה ולא רק מוצרי יסוד. בעיקר נמכרים אצלנו עכשיו מוצרים לתינוקות ותרופות, ויש גם ביקוש לתרופות הרגעה.

"אם המדינה מכריזה על משק לשעת חרום (מל"ח), כפי שקורה היום באשקלון, אז אנחנו חייבים לפתוח. אבל גם לולא ההכרזה היינו פותחים, כפי שעשינו בעבר. אפילו במוצאי שבת, כשהתחיל המבצע, פעלנו כרגיל".

מרכז מסחרי בשדרות, בשבוע שעבר צילום: אוראל כהן

בועז דריקס, מנהל מרכז הקניות ביג בצומת קסטינה, מתאר קניות "זריזות": "הלקוחות קונים רק דברים הכרחיים. עם זאת, אתמול דיברתי עם כמה מנהלי חנויות בגדים וחשמל, והם דווקא טוענים שמי שבא עכשיו מתמהמה פחות. שמנו לב שהלקוחות חונים על יד החנויות, קונים קנייה זריזה וקולעת ונוסעים הלאה.

"הטיל הראשון באזור נפל כק"מ ליד מרכז הקניות שלנו", משחזר דריקס. "לשמחתי לא היו הרבה אנשים. ביום ראשון הוצאתי הנחיה לבעלי החנויות לפנות את כל הממ"דים מארגזים ולהשמיש אותם. אצלנו אין מרחב מוגן אחד לכולם, אלא ממ"דים שנמצאים בתוך החנויות. תדרכנו גם את כל מנהלי החנויות והמוכרים מה צריך לעשות במצב חירום. מבחינת הלקוחות, אנחנו מרגישים ירידה של 10%–20% בפדיון של הימים האחרונים". איגור גורביץ, סמנכ"ל סחר ברשת המזון מחסני להב: "מאז תחילת המבצע שעות הקנייה השתנו מעט. גם אצלנו הלקוחות באים, קונים בזריזות והולכים. אבל החנות שלנו באשדוד מוכרת בהיקפים רגילים, בדגש על מוצרי מזון ודברים לבית. אין ירידה בהיקפי הקנייה, אלא שינוי בזמני הכניסה לחנות, בהתאם לשעות שבהן המצב הביטחוני רגוע".

"העובדים מבינים"

גם הקמעונאים, בדומה לבעלי המפעלים, מתמודדים עם הקושי של העובדים להשאיר את הילדים ולבוא לעבודה. בן הרוש, סופר־פארם: "העובדים מבינים את החשיבות של פתיחת החנויות, וממשיכים להגיע. אנחנו החנות היחידה שפתוחה בקניון באשקלון, כי פיקוד העורף אסר לפתוח את יתר החנויות".

אברכהן, שופרסל: "העובדים מגיעים כמעט ב־100% נוכחות. אנחנו מאשרים להביא את הילדים לעבודה". גמליאל, קניון לב אשדוד: "בשעות הערב יש לחץ מצד העובדים בקניון לסיים מוקדם, משום שרוב נפילות הטילים הן בערב".

דריקס, ביג: "מרבית העובדים הם אמהות, ואנחנו מרגישים את הלחץ שלהן. יש להן ילדים שנמצאים לבד בבית. אין לנו בעיה שייצאו הביתה במקרה של נפילת טיל". גורביץ, מחסני להב: "זה הזמן לחבק את העובדים, ולא לנפח את המצב הכלכלי או המצב הביטחוני. לא צריך להפחיד את העובדים".