$
דעות

במת כלכליסט: לצאת למבצע אנטבה כלכלי

כדי לחזק את אמון הציבור בצעדי הממשל ולהביא לתרומת ההון החברתי לכלכלה, חייבים לשחזר את הנחישות ההיא, של לפני שלושה עשורים

דויד לייזר 07:5218.12.08

מבצע אנטבה צרב בתודעת הציבור הישראלי שאנו חיים במדינה נחושה, שאכפת לה מתושביה ושמוכנה לעשות מאמצים אדירים, באופן יצירתי ובמקצועיות רבה, כדי להציל את חייהם. מה חושב עכשיו אותו ציבור על נכונות המדינה לעזור למי שנקלע למערבולות המשבר הכלכלי?

 

בפסיכולוגיה כלכלית

מבדילים בין שתי קונספציות שמחזיקים הדיוטות בנוגע למערכות הכלכלית והפוליטית. לפי האחת, שנקראת "המשפחה המאושרת", הציבור דומה לילדים שהממשלה (ההורים) דואגת לרווחתם. במסגרת הגישה השנייה, האינסטרומנטלית, המערכת הכלכלית נתפסת כמנגנון מורכב ונטול סנטימנטים שמי שיודע לתמרן בתוכו באופן זריז וחכם יכול לנצל אותו לטובתו. כיצד יראה הציבור את המערכת המדינתית אחרי שתחליט הממשלה על צעדיה?

 

חשיבות ההון החברתי

 

אחרי תקופה של הצהרות אופטימיות בדבר חוסנו של המשק, נראים לאחרונה סימנים לגיבוש פתרונות. כל הגופים במשק החליטו שחייבים לנקוט צעדים נמרצים. השיקול המנחה הוא יעילות כלכלית: להשקיע את הכסף כך שההשקעה תעזור לצמיחת המשק אחרי המשבר. אני מבקש להציע זווית הסתכלות אחרת על תוכניות אלה.

 

ישנם מחקרים רבים שדנים בתרומתו של ההון החברתי לכלכלה. הון חברתי הוא מושג מורכב, הבא לתת ביטוי ליכולות של הקולקטיב לתפקד ביעילות, הודות לעמדותיהם, ערכיהם וקשריהם של היחידים, והודות לתפקוד המוסדות בחברה.

 

באמצעות המושג אפשר לאפיין את ההשפעה הכלכלית של מערכות היחסים החברתיות, את הזיקות שבין הפרטים השונים ובין הפרטים למוסדות חברתיים. מודגש במיוחד נושא האמון. אמון בין יחידים לגופים נחוץ כדי לאפשר להם לשתף פעולה; אמון במערכת המשפט ובאכיפת החוק מאפשר לאזרחים להיכנס להתחייבויות חוזיות ואחרות; תחושת סולידריות עם אחרים, המושתת על אמון בהדדיות, גורמת לאנשים להקריב משלהם לטובת רווחתם של אחרים ולקבל גזירות שתכליתן לעזור לכלל.

 

חוקרים המתעניינים בקשר שבין ההון החברתי במדינה לבין פיתוח כלכלתה מבחינים בין שני רכיבים: ההון החברתי האזרחי, הפועל ברמת המיקרו, וההון החברתי המערכתי, הפועל ברמת המאקרו. ברמת המיקרו, קשרים חברתיים ואמון מצמצמים עלויות עסקה, מקלים על זרימת המידע ועוד. ברמת המאקרו מדובר בנושאים כגון מצב הדמוקרטיה, שלטון החוק, מניעת התנהגות דורסנית מצד בעלי חברות גדולות, צמצום פער ההכנסות ועוד.

 

מדדים שונים פותחו כדי למדוד רכיבים אלה, ונהוג לערוך ממוצע של כמה מדדים כדי לתת ביטוי כמותי לכל אחד מהם. באופן כללי, מחקרים המבוססים על השוואות בין־לאומיות מראים באופן משכנע ששני רכיבי ההון חברתי תורמים במידה ניכרת לצמיחה כלכלית.

 

האם למדינה אכפת?

 

שלל גורמים, דוגמת פרשיות שחיתות והמאבקים סביב ביהמ"ש העליון גרמו לסדק חמור באמון שמעניק הציבור לממשל. המעיין בהערות הטוקבקיסטים יראה עד כמה נפוצה התחושה שהמהלכים שהאוצר מציע מתפרשים כדאגה לעשירים, תוך הזנחת האחרים. המשבר הוא שעת כושר לבלום את ההידרדרות הזאת.

 

המשבר מרסק את ביטחונם הכלכלי של אזרחים רבים. אם הממשלה תדע לשדר באופן משכנע על ידי עשייה והסברה שהיא דואגת לנפגעי המשבר, תהיה לכך תרומה משמעותית שהיא מעבר לרווחתם האישית. הדבר יבהיר לאזרחים שלמדינה אכפת מתושביה, כפי שעשה מבצע אנטבה בשעתו. הוא יגביר את האמון הבסיסי בממשל, את נכונות הציבור לשאת בעול ואת הסולידריות - כל אלה מרכיבים הון חברתי שיתרום לצמיחה למשך שנים רבות.

 

הכותב הוא מנהל המרכז לקבלת החלטות ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן־גוריון ונשיא האגודה הבינ"ל לפסיכולוגיה כלכלית

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x