בדיקת "כלכליסט": מה יקרה בשעת חירום כלכלית בישראל
בעקבות המשבר הכלכלי בארצות הברית בדק כלכליסט כיצד נערכת המנהיגות הכלכלית בישראל לשעת משבר, ואם יש תוכנית הצלה. בכירי ההנהגה הכלכלית: יש דברים שהשתיקה יפה להם
אירועי השבועיים האחרונים בשוקי העולם - לרבות מסיבות עיתונאים דרמטיות בראשות נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, שר האוצר והנגיד שלו - מעלים את השאלה אם וכיצד נערכת המנהיגות הכלכלית בישראל להתמודדות עם מצב חירום כלכלי. בשעת הצורך בחזית ההתמודדות הזו ייאלצו לעמוד בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך. אולם כשפנינו לגופים אלה בבקשה לדעת כיצד הם נערכים למשבר כלכלי, נענינו בסירוב.
את הנימוק לעמימות הזו אפשר למצוא בדבריו של נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שאמר בשבוע שעבר בוועדת הכספים כי לא צריך לדווח על הכל באופן מיידי ויש דברים שהשתיקה יפה להם - לתועלת הציבור ובריאות השווקים. עם זאת, על סמך שיחות עם בכירים בהווה ובעבר בגופים אלה, ועל סמך בדיקת סמכויותיהם של אותם הגופים, "כלכליסט" מציג כאן את קווי ההיערכות הכלליים של ההנהגה לשעת חירום כלכלית.
1. בנק ישראל: התערבות בבנקים ובמט"ח
פישר. לאו דווקא יציל את נכסי הבנקים צילום: יותם פרום השחקן המרכזי בשעת חירום כלכלית יהיה ללא ספק הנגיד פישר, ולצדו שני אנשי מפתח אחרים בבנק ישראל - המפקח על הבנקים רוני חזקיהו והממונה על תחום המט"ח בארי טף.
בנק ישראל פועל כרשות עצמאית, אולם סביר להניח שהנגיד יעדכן את שר האוצר רוני בר־און לפני שהבנק ינקוט פעולה חריגה, כפי שקרה כשבנק ישראל התערב במסחר במט"ח בחודש מרץ האחרון. אם יחליט הבנק להתערב בשווקים עומדים לרשותו שני כלים מרכזיים: התערבות במסחר במטבע חוץ (קנייה ומכירה של שקלים) והתערבות בשוק האג"ח הממשלתיות. להתערבות בנק ישראל במסחר במט"ח התוודענו בחודשים האחרונים, לאחר שהנגיד החליט לנסות ולחזק את השקל על ידי קניית דולרים בהיקפים גדלים.
פעילותו של בנק ישראל בשוק איגרות החוב נעשית מול הבנקים, שמתחרים באופן שוטף על מכרזי הבנק לקניית מק"מ - איגרות חוב לטווח של שנה. הבנקים מציעים לבנק ישראל ריבית מסוימת תמורת רכישת סכום נקוב של כסף לתקופה של שנה. בשעת חירום ייתכן שבנק ישראל יחליט להעניק דיסקאונט לבנקים, לקבוע טווח נמוך יותר של ריביות שעבורו יכולים הבנקים לרכוש את המק"מ בניסיון להגדיל את הנזילות שלהם, ולהכניס יותר כסף למשק. בכל מקרה, השימוש בכלי זה בשעת חירום ייעשה בזהירות, כדי לא להפעיל לחצים אינפלציוניים.
בנק ישראל יכול גם, בדומה למקבילו האמריקאי, להחליט על רכישה מוגברת של נכסי הבנקים. עם זאת, גורמים המכירים מקרוב את תהליך קבלת ההחלטות בבנק מדגישים שבמרכז ניסיונות "הצלה" מסוג זה יעמוד ציבור החוסכים והמשקיעים - ולא מנהלי הגוף הפיננסי שיזדקק לעזרה. במילים אחרות, אם המדינה תיאלץ להתערב לטובת הצלתו של גוף פיננסי, לא מן הנמנע שהיא תחייב את החלפתו של הדרג הניהולי ואף תשנה את מדיניות חלוקת הדיווידנדים או הבונוסים באותו הגוף.
2. רשות ניירות ערך: בדיקת השחקנים בבורסה
יו"ר רשות ני"ע גושן. מיעוט השחקנים מקל על הפיקוח צילום: מאיר אזולאי פעילותה השוטפת של הרשות מזכירה במהותה את פעילותם של הגופים האחרים בשעת חירום, שכן תפקיד הרשות הוא לבחון כל הזמן את מידת גילוי המידע של הגופים הפועלים בבורסה - קרנות נאמנות, תעודות סל, בתי השקעות, חברות ציבוריות וגופים נוספים - ואת מידת החשיפה שלהם לאפיקים כאלה ואחרים.
מובן שמבנה השוק הישראלי שונה באופן מהותי ממבנה השוק האמריקאי, הן בגודלו והן במידת מורכבותו. המסחר בשורטים, למשל, אינו מפותח בישראל כמו בארה"ב, ומהווה רק חלק מזערי מהפעילות הבורסאית. כמו כן, מיעוט השחקנים היחסי בשוק מקל על רשות ני"ע לוודא שכל הגופים עומדים בחובות הגילוי והדיווח שחלות עליהם, ולערוך בדיקות נקודתיות בתכיפות גדולה מהרבה מזו של מקבילתה האמריקאית - ה־SEC.
3. המפקח על הביטוח: שמירה על חסכונות הציבור
"אנחנו מתרכזים עכשיו בבקרה של הגופים המוסדיים, ובבחינת החשיפה שלהם לאפיקים שונים. יש לנו סט של פעולות שונות לשעת הצורך, אולם אנחנו לא מפעילים אותן כעת", כך אמר בשבוע שעבר ידין ענתבי, המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון ל"כלכליסט".
במקביל לבנק ישראל אחראי ענתבי ליציבות של הגופים החוץ־בנקאיים - קופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. הוא האיש שאחראי לוודא שגופים אלה, המחזיקים בתיקי החיסכון ארוך
ענתבי. יצטרך להחליט האם לזרוק גלגל הצלה צילום: אוראל כהן הטווח של הציבור במדינת ישראל, לא חשפו את החסכונות לנכסים מסוכנים מדי. לכן דרש ענתבי בשבועות האחרונים מן הגופים שנמצאים בפיקוחו לדווח על מידת החשיפה שלהם לענף הנדל"ן הבעייתי ולטייקונים הגדולים, וכן על היקף המשיכות של כספי הציבור.
סביר להניח שבתקופה הקרובה נשמע על דרישות דיווח נוספות של ענתבי, הכל כדי לוודא שהחיסכון ארוך הטווח לא נמצא בסכנה.
יש לזכור שמשבר נזילות בענף החוץ־בנקאי שונה בתכלית ממשבר מקביל בענף הבנקאי, שכן מדובר בחיסכון לטווח ארוך ומבחן היציבות של רובו ממילא לא נמדד בטווח הקצר.
עם זאת, לא מן הנמנע שבמקרה הצורך יחליט המפקח להשתמש בנשק יום הדין ולהביא להצלה ממשלתית של אותו הגוף.
כיצד יתנהג פורום הגופים המוזכרים וכיצד תנהג הבירוקרטיה הישראלית? המשך הבדיקה, היום בגיליון המודפס של "כלכליסט"
