$
גלית חמי

שנת הפחד

בשנה החולפת תאוות הבצע והפחד באו לידי ביטוי בעוצמה רבה בשווקים הפיננסים. איש לא ניחש את ההשלכות שיהיו למשבר הסאב-פריים והטייקונים הישראלים המשיכו לכבוש נתחים מהגלובוס, אך כעת תאוות הבצע הפכה לפחד

גלית חמי 10:0425.09.08
נהוג לומר ששני היצרים העיקריים שמניעים את השווקים הפיננסים הם תאוות הבצע והפחד. בשנה החולפת הם באו לידי ביטוי בעוצמה רבה, והטילו צל כבד על כלכלות העולם. כותרות העיתונים בתחילת השנה שחלפה בישרו מעת לעת על "עננה קלה" בדמות משבר הסאב־פריים, שאיימה פה ושם להפריע לחגיגה, אבל יוחסה בעיקר לשכבות מעמד הביניים של אמריקה. נביאי הזעם נדחקו לפינה, ונראה היה כי האיום הגדול ביותר המרחף מעל כלכלות העולם באותה תקופה הוא התייקרות מחירי המזון. האורז והתירס הצליחו לדחוק לשולי הכותרות את אותן משפחות אמריקאיות שנאלצו לנטוש את בתיהן כיוון שלא עמדו בתשלומי המשכנתה, ואיש לא ניחש את ההשלכות המרחיקות שיהיו לכך שנה מאוחר יותר, בדאון טאון של מנהטן.

 

סימני הסערה לא הפריעו לטייקונים הישראלים להמשיך לכבוש עוד נתחים מהגלובוס, ואף לצאת בהצהרות שאו־טו־טו יתבהרו השמים. אולי זה טבעם של יזמים: לשמור על אופטימיות ולראות תמיד לנגד עיניהם את האקזיט, את הפסגות החדשות שהם עתידים לכבוש. אלא שהסערה לא חלפה מהר כל כך, ועד מהרה תאוות הבצע התחלפה בפחד משתק. חברות ענקיות מונחות על המדף במחירי סוף עונה, ואיש אינו מעז להתקרב. איגרות חוב נסחרות במחירי חיסול, ומשקיעים אינם מעזים לגעת.

 

לא רק שמרנות

תחת אותה אווירת נכאים, יצא לדרכו פרויקט "כלכליסט השנה!" במסגרתו בחרנו את האנשים שבלטו לטובה בעסקים ובכלכלה בשנה שחלפה.

 

יהיו מי שיאמרו שהיתה זו שנתם הגדולה של השמרנים, אותם מנהלים שלא העזו להרחיק להשקעות מעבר לים, ששמרו על המזומנים קרוב לחזה, או שפשוט התמזל מזלם ונמלטו בעור שיניהם מהמשבר.

 

פחחחחחד פחחחחחד צילום: בלומברג

 

לא יכולנו להתעלם לחלוטין גם מהשיקולים האלה בבואנו לבחור את הכלכליסטים של השנה, אבל את כובד המשקל ניסינו - דווקא השנה - לתת פחות להישגים הכמותיים ויותר להישגים הניהוליים. חיפשנו אנשים שיש להם יכולת להשיג את היעדים שהם הציבו לעצמם, להתאים את עצמם לשינויים החריפים בעולם העסקים, להתמודד עם אתגרים לא קלים, ולא פחות חשוב - להניע מהלכים שישנו את פני המציאות, להיות חדשניים, להיות מובילים ולהעז במקום שאיש אינו מעז.

 

מה הם יעשו בגאות

בגלל אופיו הסוער של עולם העסקים בשנה שחלפה, בחלק מהתחומים המשימה היתה מסובכת במיוחד - בתחום ניהול חברות האחזקה ובתחום הפיננסים קשה היה למצוא את מי שלא נסחף עם הזרם, נכנס להשקעות ממונפות, סבל מהוצאות מימון או נשטף בגל ירידות השערים בבורסות, שהסבו לו הפסדים כבדים. תחום הנדל"ן והתשתיות הסב גם הוא השנה לא מעט הפסדים לרוב היזמים הגדולים העוסקים בתחום, לאחר שרובם נכנסו להשקעות ממונפות בחו"ל.

 

דווקא אלה שפעילותם ממוקדת בעיקר בשוק המקומי ואינה מאופיינת ברמות מינוף גבוהות, לא שילמו את מחיר המשבר הפיננסי הגלובלי. בזכות ניהול מוקפד, יכולת לראות את הנולד או לחולל את המהפכה הבאה בתחומם - הם הצליחו לבלוט מעל פני השטח, משימה לא קלה בייחוד על רקע השנה הקשה.

 

כך לדוגמה, רמי לוי, הבעלים של רשת השיווק השקמה, שהצליח להכות את המתחרות הגדולות שלו, רבוע כחול ושופרסל, ובניגוד לתחזיותיהן על קריסתו הצפויה הוא עדיין חי ובועט. שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, נכנס רק לפני 5.5 שנים לעולם העסקים, והוכיח השנה שהנעליים הגדולות שלתוכן נכנס אכן תואמות את מידותיו כמנהל. זהבית כהן, אחת משתי הנשים ברשימת הכלכליסטים, סגרה השנה בלי הרבה מהומה את אחת העסקאות הגדולות והמורכבות ביותר שנעשו אי פעם במשק. עמיר בירם, שהגיח לעסקי הנדל"ן מצויד בגב הרחב של המיליארדר לואי נואי, הוכיח יכולת קבלת החלטות מוצלחת כאשר בחר להתמקד בשוק הישראלי, בעוד רוב מתחריו ספגו פגיעה קשה מהיציאה לחו"ל.

 

עכשיו נותר רק לראות אם אותם מנהלים שבלטו בתקופה שבה רוב עמיתיהם נשטפו במבול יצליחו להיות גם הראשונים שיבלטו כאשר תבוא הגאות הבאה. שתהיה שנה טובה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x