שווה בדיקה: השמן והרזה גדלים באותו הקצב

המשל של בנימין נתניהו על האיש השמן (המגזר הציבורי) שמכביד על האיש הרזה (המגזר העסקי) מלווה את הכלכלה הישראלית כבר 5.5 שנים. תחילתו בתוכנית הכלכלית שהגיש נתניהו לממשלה בסוף מרץ 2003, שבועות ספורים לאחר שנכנס לתפקיד שר האוצר. במרכז אותה תוכנית עמד קיצוץ מסיבי של כ־11 מיליארד שקל בתקציב המדינה, שלווה בשורה ארוכה של רפורמות מבניות. אבל מה שזכור מאותה תוכנית שאפתנית היא ללא ספק מסיבת העיתונאים המסורתית לאחר אישור התקציב בממשלה, שאליה הגיע נתניהו מצויד בלוח לבן ובערימה של טושים צבעוניים.

במה שהפך מאז לקאלט של ממש, לפחות בקרב הכתבים הכלכליים בירושלים, נתניהו פרש בפני התקשורת את משנתו הסדורה על האיש הרזה שנאלץ לסחוב על גבו את האיש השמן. מאוחר יותר חזר שר האוצר על אותה ההצגה, כולל שימוש באיורים גרפיים על גבי לוח, גם בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת.

אך מעבר לפולקלור שבשימוש במשל, נמשל ובאביזרים, מאחורי משל האיש הרזה והשמן הסתתרה שורה של צעדים כואבים. הממשלה אישרה אז את הצעת האוצר לפטר כ־2,000 עובדים במגזר הציבורי, לצמצם את "זחילת השכר" בשירות הציבורי, ולקצץ 8% בממוצע משכרם של עובדי המדינה.

השמן והרזה גדלים באותו הקצב

עתה אנו למדים שהמגזר הציבורי ממשיך לגדול. ב־12 החודשים האחרונים (חודש מאי השנה לעומת מאי בשנה שעברה) גדל מספרם של העובדים השכירים במגזר הציבורי בשיעור של 4.2%, פי שניים משיעור הגידול שנרשם בתקופה זו במספר השכירים במגזר העסקי (2.1%). כך מתברר מעיבוד מעודכן של נתוני התעסוקה של הלמ"ס שנערך בשבוע שעבר בחטיבה למידע סטטיסטי בבנק ישראל.

חלק גדול מהתוספת במספר עובדי השירות הציבורי נרשם בחודש מאי השנה. במקביל נרשמה בחודש זה ירידה חדה של כ־22 אלף נפש במספרם של עובדי המגזר העסקי. נתונים אלה הם מנוכים מפרמטרים של עונתיות, כך שלא ניתן להסביר אותם בסיבה עונתית כזו או אחרת. בחודש מאי הסתכם מספר השכירים במגזר העסקי בכמיליון ו־957 אלף נפש, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש ספטמבר בשנה שעברה. מספר העובדים במגזר הציבורי היה כ־915 אלף נפש ומספרם של כלל השכירים במשק הסתכם בכ־2 מיליון ו־872 אלף נפש.

הדימוי של האיש הרזה והשמן חוזר אלינו מדי פעם, בעיקר כשמתברר שניסיונו של שר האוצר לשעבר לצמצם את ממדי השירות הציבורי לא ממש הצליח. זה מה שקורה גם הפעם: נתוני בנק ישראל מראים כי מ־2004 ועד חודש מאי השנה גדל מספרם הממוצע של עובדי המגזר העסקי בשיעור מצטבר של 16.9%. מספרם של עובדי המגזר הציבורי, שעליו הכריז כאמור נתניהו מלחמה, המשיך גם הוא לגדול בתקופה זו, ואפילו בשיעור מאוד דומה של 16%. מהנתונים מתבררת עובדה נוספת, מעניינת הרבה יותר: בחודש מאי השנה היה מספרם של עובדי המגזר הציבורי גדול ב־4.6% ממספרם הממוצע ב־ 2007כולה. שיעור הגידול שנרשם בתקופה זו במספרם של עובדי המגזר העסקי היה נמוך בהרבה והסתכם ב־1.1% בלבד.

מעל הביקורת על האופן שבו האיש השמן מכביד על האיש הרזה, מרחפת גם סוגיה ערכית לא פשוטה, שאותה אפשר לסכם במשפט אחד: המגזר העסקי אכן חשוב להתפתחותו של המשק, אבל מי קבע שתוספת עובד או עובדת למערכת הפיננסית, למשל, חשובה יותר מתוספת של רופא, אחות או מורה לשירות הציבורי?