"כשאת אומרת כן, למה את מתכוונת?"
ביום עיון של שופטי ביה"ד לעבודה בנושא הטרדה מינית, הגנה השופטת ורדה וירט-לבנה על פסיקתה מעוררת המחלוקת, שקובעת כי כאשר מתקיימים יחסים אינטימיים בין מנהל לכפופה לו הדבר עלול להיחשב כהטרדה מינית גם אם נעשה בהסכמה לכאורה
"כאשר מדובר במערכת יחסים אינטימית בין בוס לכפופה לו, על מנת שהדבר ייחשב כהטרדה מינית יש לשאול, כשאת אומרת כן למה את מתכוונת", כך אמרה אתמול (ד') השופטת ורדה וירט-לבנה ביום עיון של שופטי בית הדין לעבודה בנושא הטרדה מינית במקום העבודה.
ליום העיון הגיעו, בנוסף לשופטי בתי הדין לעבודה, גם כמה מבכירי עורכי-הדין המתמחים בתחום. מרכזו של הדיון נסב סביב פסיקתה מעוררת המחלוקת של השופטת וירט-לבנה, הקובעת כי כאשר מתקיימים יחסים אינטימיים בין מנהל לכפופה לו הדבר עלול להיחשב כהטרדה מינית גם אם נעשה בהסכמה לכאורה של כל הצדדים וגם אם לא ניתנו טובות הנאה במקום העבודה בשל מערכת היחסים האינטימית.
השופטת וירט-לבנה הגנה על פסיקתה, ואמרה כי ניסתה ליצור נורמה ערכית חדשה, שתרחיב את הפרשנות למושג ההטרדה המינית ותמנע אפשרויות להסתיר שימוש במרות לטובת יחסי-מין, גם אם השימוש בסמכות לא נעשה באופן ישיר.
לדברי השופטת, עשר שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק למניעת הטרדה מינית, "התופעה הקשה ביותר כיום בעניין זה היא דווקא ניצול של בעלי הכוח ובעלי המרות וכשאנחנו בשדה הזה, התמרור צריך להיות גדול וברור".
את פסיקתה של וירט-לבנה ביקרו כמה עורכי-דין, ביניהם עו"ד דפנה שמואלביץ'. לדבריה, פסק-הדין מתעלם מיסוד הניצול שהמחוקק קבע כתנאי לקיומה של הטרדה מינית. בנוסף, אומרת עו"ד שמואלביץ', "נשכח שגם נשים יכולות לרצות מערכת יחסים המבוססת על מין ולא כל מערכת יחסים בין אחראי לכפופה היא יחסי מרות בהכרח".
