$
תיירות

הירדנים יבנו 33 אלף חדרי מלון במזרח ים המלח

מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל: "בוודאי שיש דאגה רבה מזה שמהצד השני של הים נבנה מודל תיירות חדש, בעוד בצד הישראלי אין בנייה"

גיא מי־טל ויסמין גיל 07:0208.07.08

תעשיית התיירות הירדנית מתפתחת במרץ, והתפתחות זו עלולה לבוא על חשבון התיירות בישראל. כך, ממש מתחת לאפם של שניים ממוקדי התיירות החשובים בארץ - ים המלח ואילת - בונים הירדנים מלונות בהיקף גדול שעתידים לנגוס בקרוב מנתח התיירות שמגיעה לאזור.

 

ממסמך שהוצג לאחרונה למשרד
הפנים ומעורר דאגה רבה בישראל עולה כי הירדנים מתכננים לבנות 33 אלף חדרי מלון לאורך הצד המזרחי של ים המלח. שתי המדינות חולקות את הים משני צדיו ואינן יכולות להתעלם זו מתוכניותיה של זו, בין היתר בגלל ההשלכות הסביבתיות על האזור כולו. על פי הערכות, בנייה של יותר מ־55 אלף חדרי מלון משני צדי הים תגרום לנזק סביבתי קשה. נראה כי למרות החזון של הנשיא שמעון פרס על שיתוף פעולה אזורי, הירדנים כבר קובעים עובדות בשטח ומקדימים את ישראל בתוכניות הבנייה באזור, בין היתר בסיוע הרשות היפנית לתכנון ושיתוף בינלאומי (JICA).

 

לפי המסמך הירדני, בתי המלון ייבנו לאורך רצועת חוף באורך 58 ק"מ וברוחב 5 ק"מ באזורים Sweimeh, Zara ו־El Mazra. לפי התוכנית, המשתרעת על שטח של 3,135 דונם, 8,000 חדרי מלון ייבנו בצפון ים המלח, כ־13 אלף במרכזו וכ־12 אלף בחלקו הדרומי. לפי המסמך, רשתות בינלאומיות, כגון נובוטל והילטון, מגלות עניין באזור ומעורבות בהקמת המלונות. מדובר בתוכנית שאפתנית, שכן כיום יש בצד הירדני של ים המלח 2,000 חדרי מלון בלבד (שמתוכם פחות מ־1,000 פעילים), לעומת 4,000 בצד הישראלי.

 

הצפה, בולענים ופוליטיקה

משרד הפנים בשיתוף משרדי התיירות, האוצר והמועצות האזוריות מנסים לקדם את תוכנית המתאר הארצית המתייחסת לאזור ים המלח, אך נתקלים בבעיות ספציפיות לאזור שהצד הירדני אינו סובל מהן. כך למשל בחלקו הדרומי של ים המלח, המקביל לאזור El Mazra הירדני, קיים חשש הולך וגובר מפני סכנת הצפה של בתי המלון הקיימים. בחלק המרכזי של ים המלח, באזור עין גדי (המקביל לאזור Zara הירדני), יש בעיה גוברת של בולענים, המעמידה בסימן שאלה את המשך הפיתוח באזור. ואילו בחלקו הצפוני של ים המלח, בתחום המועצה האזורית מגילות ים המלח (המקביל לאזור Sweimeh הירדני), יש בעיה פוליטית ומדינית - שכן הוא נמצא מעבר לקו הירוק, וכל החלטה תכנונית לגביו היא בעלת משמעות מדינית.

 

"אנחנו לומדים את הנתונים בצד הירדני כי הוא בהכרח משפיע גם עלינו", אומר גורם בכיר במשרד הפנים. "אי אפשר לקבל החלטה תכנונית אחראית בלי להביא בחשבון את המהלכים של הירדנים, שאיתם אנחנו חולקים את אותו ים צר. אי אפשר להתעלם מהשינויים שהים הזה עובר, וצריך להיות מאוד זהירים בתכנון לטווח הארוך". "בישראל עסוקים בלחלום חלומות כלכליים או פוליטיים על תעלות וימים, אבל הגיע הזמן להפסיק לחלום ולהתחבר למציאות", אומר ראש המועצה האזורית מגילות ים המלח, מוצי דהמן. "הירדנים כבר עושים זאת, והם לא מתכוונים לחכות לנו".

 

"בוודאי שיש דאגה רבה מזה שמהצד השני של הים נבנה מודל תיירות חדש, בעוד בצד הישראלי אין בנייה", אומר מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, שמוליק צוראל. צוראל מצביע על בעיה נוספת - בעיית התשתיות, שלדבריו אינן מפותחות בצד הישראלי, בזמן שהירדנים מקימים באזור תשתית חדשה. "הסמכות על בעיית התשתיות האזורית לא נתונה בידי המלונאים. אנו משתדלים להיות הכי טובים, אבל חלק מהלקוחות הנאמנים של ים המלח מאירופה כבר פונים לירדן", הוא אומר.

 

עקבה: בונים מרינה גדולה

עיר הנופש הדרומית אילת סובלת בשנים האחרונות מבעיה דומה: זליגת תיירים לכיוון השכנות מצרים וירדן, שנמצאות בתנופת פיתוח תיירות אדירה ומהוות מתחרות רציניות על כיסו של התייר האירופי, שמבקש לעצמו בעיקר חוף ים ושמש. "אנחנו חולמים והם מגשימים", אומר ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי. "בשארם ובטאבה נבנים אלפי חדרים מפוארים, מגרשי גולף שכבר פועלים, בתי קזינו, מרכזי קונגרסים וירידים. כל מה שחלמנו".

 

לדברי יצחק הלוי, עקבה הוגדרה על ידי עבדאללה מלך ירדן כיעד אסטרטגי מועדף והוכרה כרשות עצמאית, שבה יש הטבות מס ותמריצים מיוחדים לאזור. "בעקבה יושקעו 11 מיליארד דולר בשנים הקרובות", הוא אומר, "מרביתם בתעשיית התיירות. לא ייבנו שם רק בתי מלון, אלא גם המרינה הגדולה ביותר במזרח התיכון ומרכז קונגרסים. תנופת הפיתוח ניכרת לעין".

 

"כרגע יש 2,100 חדרים בעקבה, זאת לא תחרות", מסביר מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבתאי שי. "אנשים מגיעים לשם, אבל זאת לא סכנה. הבעיה היא שהם בונים, וכשהם יוסיפו עוד 5,000 חדרים — מה שיקרה בתוך חמש שנים - זאת תהיה בעיה רצינית. לא רק הירדנים, גם המצרים בנו 40 אלף חדרים, בזמן שבאילת לא נוסף אף חדר בחמש השנים האחרונות. אם רוצים להיערך נכון לתחרות שכבר קיימת ממצרים ושתהיה בקרוב מעקבה. זו משימה בקנה מידה לאומי. צריך לבנות שדה תעופה חדש ובינלאומי, להזיז את הרכבת, להזיז את הנמל הצבאי והאזרחי כדי שיתאפשר להגדיל את החוף, להפעיל תוכנית שיווק של עשרות מיליוני דולרים ולתת הטבות למשקיעים. אני יכול לבנות קזינו לבד? אני יכול להזיז את הנמל הצבאי או האזרחי? הממשלה לא מתייחסת אלינו, למרות שמשרד התיירות עושה כמיטב יכולתו".

 

ממשרד התחבורה נמסר כי בעקבות ההחלטה על המשך פיתוח הרכבת לאילת נמשך התכנון - אם כי בשלב זה קשה להתחייב מתי תתחיל הסלילה. כביש הערבה ישודרג בארבע השנים הקרובות ב־125 מיליון שקל בשנה, והוא יהפוך לדו־מסלולי. לגבי העתקת נמל התעופה למיקום חדש והפעלתו כנמל בינלאומי (כרגע הנמל הבינלאומי מרוחק כ־40 דקות מהעיר) נמסר: "כרגע ממתינים לממצאי דו"ח ועדת בודינגר, שבוחן מספר חלופות לגבי העתקת נמל התעופה באילת".

 

במשרד התיירות לא מודאגים

למרות הכל, יש כאלה שלא מודאגים מהפיתוח המואץ בצד הירדני. למרבה הפלא, ניתן למצוא אותם דווקא במשרד התיירות.

 

מנכ"ל משרד התיירות, שאול צמח, טוען כי "הפיתוח של ים המלח הוא הזדמנות גם לנו וגם לצד הירדני. ים המלח נמצא במרחק 45 דקות נסיעה מירושלים, וישראל בכלל היא אטרקציה: תל אביב, ירושלים, מצדה. בשלוש השנים הקרובות נשקיע באזור כמעט 200 מיליון שקל כדי לשפץ את החופים שנמצאים באזור המלונות. זוהי הזדמנות להגדיל את התיירות לאזור, להגדיל את מספר חדרי המלון בצד הישראלי ולהגדיל את האטרקטיביות שלנו, כך שמי שיוכל לבחור - יבחר בנו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x