• תפריט
תעופה וחלל

הקברניט: המחלקה הראשונה עומדת להיכחד; איך הפכה מפנטזיה למשקולת מיותרת?

חברות התעופה חשבו שהמחלקה הראשונה תיתן להן גם יוקרה וגם כסף, רעדו מפחד כשהופיע מטוס שכולו מחלקה ראשונה - ועתה למדו שאין במושבים אלה שום ערך - לא להן ולא לנוסעים. מדוע תיעלם המחלקה ומה יחליף אותה?

ניצן סדן 13:0014.10.17

שלום, כאן הקברניט; טסתם פעם במחלקה ראשונה? מדובר בתענוג יקר ונדיר. היום אספר לכם מדוע המחלקה הזו יותר מסתם נדירה: היא בסכנת הכחדה ובקרוב תיעלם לחלוטין. מדוע? בגלל כלכלנים חכמים, אנשי שיווק טיפשים ומטוס שמת לפני 15 שנה.

 

 

המחלקה הראשונה נולדה עם תחילת התעופה האזרחית ב-1905, אם כי בימים ההם לא קראו לה כך: הטיסה היתה דבר יקר להפליא וחברות השתמשו במטוסים בעיקר להעברת דואר. לצד משלוחי המכתבים, ניסו חברות התעופה להרוויח מהצד, ממיליונרים מפונקים שלא רצו לנסוע ממדינה למדינה ברכבת: בכל מטוס דואר גדול דיו היו גם כמה מושבים דחוסים לנוסעים - וכרטיס עלה יותר ממכונית.

 

מטוס דואר - השימוש המרכזי בראשית התעופה האזרחית מטוס דואר - השימוש המרכזי בראשית התעופה האזרחית צילום: Mission4Today

 

 

בשנות העשרים והשלושים גדלו המטוסים, ירדו המחירים, אפשר היה להכניס יותר נוסעים והרווחים צמחו. חלק מהמטוסים התבססו על תצורה של ספינת טיס - כלומר מטוס שממריא ונוחת מימים ואגמים - מה שאיפשר תדלוק מספינות, וכך נולדו קווים בינלאומיים שקישרו, למשל, בין ארה"ב וברזיל.

 

 

לופטהנזה של פעם. אין מסוע מזוודות, אבל הנה עגלה לופטהנזה של פעם. אין מסוע מזוודות, אבל הנה עגלה צילום: Wikipedia (Public Domain CC

 

 

מלחמת העולם השנייה חוללה שורת מהפכות בתעופה, ביניהן התייעלות המנועים ועליית המפציץ ארוך הטווח. הוא היה זה שהעניק למטוס הנוסעים את תצורתו ככלי רב מנועי בעל גוף רחב.

 

 

פרסומת לנתיב אווירי שהתבסס על ספינת טיס מדגם בואינג קליפר פרסומת לנתיב אווירי שהתבסס על ספינת טיס מדגם בואינג קליפר צילום: Longreads

 

 

המלחמה גם שירשה את המטוס בתודעה הציבורית; אם לפניה, אנשים ראו מטוסים פה ושם, פתאום הם מילאו את השמיים וכל אחד הכיר מישהו שעבד במפעל מטוסים זה או אחר. הביקוש לטיסות נוסעים הרקיע שחקים.

 

 

מטוס הסטרטוקרוזר, שעוצב על בסיס מפציץ ה-B29 מטוס הסטרטוקרוזר, שעוצב על בסיס מפציץ ה-B29 צילום: The Aviation History Online Museum

 

 

בשנות החמישים הגו אנשי שיווק אמריקאים רעיון יצירתי: מי שקונה כרטיס מראש נערך לטיסה והוא ככל הנראה תייר; אבל מה עם מי שצריך כרטיס מהיום להיום? למשל, אנשי עסקים שגם לא משלמים מכספם על הנסיעה? כך נולדה מחלקת הביזנס: השירות במטוס נשאר אותו שירות, אך ההזמנה המיידית עלתה 20% יותר.

 

 

תא נוסעים פוריטני למדי תא נוסעים פוריטני למדי צילום: BBC

 

 

עם הזמן, למדו חברות התעופה שמחלקות העסקים מכניסות להן את רוב הרווחים - והחלו להציע שירותים משופרים לנוסעים בהן, בדמות ארוחות משופרות, מושבים מוגדלים ועוד. בהתאם, טיפסו מחירי הכרטיסים.
ארוחות, דיילות ופינוקים ארוחות, דיילות ופינוקים צילום: British Airways
 
ארוחות, דיילות ופינוקים
ארוחות, דיילות ופינוקים צילום: British Airways

 

 

במהלך שנות השישים הופיעה המחלקה הראשונה באופן סדור - בה הכל היה הכי גדול והכי יקר. ובנוסף, היה למחלקה כזו מסר שיווקי חזק: אצלנו, מי שמשלם כמו מלך טס כמו מלך. המהלך הזה יצר ויכוח בין כלכלנים ואנשי שיווק: הראשונים טענו שאין טעם במחלקות אלה, משום שהן תופסות הרבה נדל"ן-מטוס ולא מכניסות די כסף מכל מטר רבוע. האחרונים טענו שעם הזמן, יעלה מחיר הכרטיסים שיסכימו הנוסעים לשלם, וששירותי מחלקה ראשונה תורמים ליוקרה ולמיתוג של החברה.

 

 

מי מוכן לשלם פי כמה על טיסה שתגיע באותו הזמן? מי מוכן לשלם פי כמה על טיסה שתגיע באותו הזמן? צילום: everythingPanAm

 

 

בסוף שנות השבעים הופיע מטוס שסתם לכולם את הפה: הקונקורד הבריטי-צרפתי. היה זה מטוס שכולו מחלקה ראשונה: הכי מפואר, הכי מהיר, הכי שונה ומיוחד; אנשים פינטזו על טיסה בו, כשכל מטוס נשא רק מאה איש.

 

חברות התעופה הבינו שזהו, המחלקה הראשונה אבודה: מעכשיו, מי שיש לו כסף ורוצה לטוס בסטייל, ירוץ לקונקורד; בניגוד למחלקות הראשונות במטוסיהן, הקונקורד מציג ערך מיוחד - הוא מהיר פי כמה. זאת, בעוד המחלקה הראשונה במטוסים אחרים לא מגיעה ליעד לפני מחלקת התיירים. החברות העלו דרישות למטוסי נוסעים גדולים יותר, בתור תגובה לכל הכסף שצפו להפסיד מהתחרות עם הקונקורד.

 

הבטחה גדולה, אכזבה גדולה. הקונקורד הבטחה גדולה, אכזבה גדולה. הקונקורד צילום: בריטיש ארווייז

 

 

אבל עם הזמן התברר שהקונקורד הוא פלופ פראי; כל נוסע אמנם שילם הרבה כסף, אבל המטוס שתה פי 3 יותר דלק ממטוס סטנדרטי והתחזוקה שלו היתה יקרה פי 2. בריטיש איירווייז ואייר פראנס, מפעילות הקונקורד, הפסידו עליו המון כסף ולא רצו לבטל אותו, מטעמי יוקרה ותדמית.

 

עם כשלון הקונקורד, צהלו אנשי השיווק: עתה יוכלו להקצות הון למחלקה הראשונה, שראו כפרה חולבת. בואו נכניס מיטות, בואו נכניס בר, בואו נכניס כסף. הכלכלנים, מצידם, לא הצליחו לצנן את ההתלהבות של המרקטינג. כתוצאה מכך, המחלקה הראשונה גדלה, הכילה פחות נוסעים למ"ר, ועלתה הון לחברות. 

 

הקונקורד הובא סופית למנוחות ב-2003; בשנים האחרונות, עם מהפכת הדאטה, הפכו ארגונים לחכמים יותר וההערכות מדויקות מבעבר. ומספרים, כדרכם, מנצחים את האופטימיות. משום שככל שיש יותר כלי ניתוח דאטה, תחזיות מחזור וצפי עלויות דלק (ההוצאה הכי גדולה של חברות התעופה) - לכלכלנים יש יותר ראיות לכך שהמחלקה הראשונה היא בגדר אבן ריחיים על צוואר החברות.

 

 

מחלקה ראשונה במטוס בואינג 777 מחלקה ראשונה במטוס בואינג 777 צילום: Traveller.com

 

 

בואו נדבר במספרים: קחו למשל מטוס בואינג 777ER שטס מלונדון לניו יורק, בתצורה סטנדרטית של ארבע מחלקות (על פי נתוני עלות ממוצעת ממרץ האחרון, בחברת בריטיש איירוויז). יש בו 124 מושבי תיירות (876 דולר לכרטיס) ו-40 מושבי תיירות פלוס (2,663 דולר) שמכניסים יחד 212,192 דולר; 48 מושבי מחלקת העסקים (6,723 דולר לכרטיס) שמכניסים 322,704 דולר. והמחלקה הראשונה? יש בה 14 מושבים שכל אחד עולה 8,715 דולר והיא מכניסה 122,010 דולר.

 

 

מטוס בואינג 777 מטוס בואינג 777 צילום: Flickr / Darryl Morrelll

 

 

בתכל'ס, מושבי המחלקה הראשונה הם בזבוז של נדל"ן-מטוס. הרווח מכל מ"ר בה נמוך יחסית למחלקת העסקים. למעשה, במקומה היה אפשר להגדיל את מחלקת העסקים ב-50 מושבים נוספים ויותר מלהכפיל את ההכנסה הנומינלית שלה בכל טיסה.

 

מחלקת תיירים ותיירים פלוס. משתלמת יותר ממחלקה ראשונה מחלקת תיירים ותיירים פלוס. משתלמת יותר ממחלקה ראשונה צילום: TXLspotting

 

 

וכאן נכנס לתמונה השיקול הקר: אם גם כך כמעט אף אחד לא טס פירסט קלאס, איזה ערך יש לה מבחינת מיתוג? ולכן, חברות התעופה כבר התחילו להיפטר ממנה. קחו את מטוסי הדרימליינר 787 שקנתה אל על לאחרונה: אין בהם בכלל מחלקה ראשונה.

 

יש סיכוי קטן שהמחלקה הראשונה תחזור, אבל בתצורה קונקורדית: מטוס נוסעים על קולי שכולו פרימיום ונועד עבור המפונקים שבמפונקים. ישנם כמה מיזמים כאלה, כמו הסטארט-אפ Boom (שם קצת מטריד ליצרן מטוסי נוסעים) שגייס הון מריצ'רד ברנסון.

 

 

עיצוב קונספט של מטוס Boom עיצוב קונספט של מטוס Boom צילום: boom

 

 

ואולם, אף אחד מהם לא יצליח עד שתתקיים פריצת דרך בתחומים הבאים: הנדסת חומרים (עיצוב גוף שלא יסבול מבלאי קיצוני שנוצר מהתחממות כתוצאה מטיסה על קולית); אוירודינמיקה (תצורה שתהיה יעילה דיה כדי להשיג מקסימום ביצועים); הנעה (מנועי הטורבו-מניפה אינם יעילים במהירות על קולית, ומנועי טורבו סילון פשוט שותים דלק); ורגולציה (אף מדינה לא תרשה לבצע בום על קולי בשטחה, ולא כל הטיסות מתבצעות מעל לאוקינוסים). מתי כל זה יקרה? אני לא יודע; טובים ממני עובדים על כל אלה ללא הפסקה כבר יותר מחמישים שנה.

 

בשורה התחתונה, אין ערך אמיתי לפירסט קלאס, חוץ מהזכות לספר שטסתם בה ולצלם כמה תמונות טובות לאינסטגרם; וזה ממש, אבל ממש לא מצדיק את המחיר. טיסה נעימה!

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x