• תפריט
הייטק והון סיכון

Oryx Vision מגייסת 17 מיליון דולר לפיתוח "עיניים למכוניות אוטונומיות"

הסטארט-אפ שנוסד על ידי דוד בן-בסט ורני ולינגשטין, שמכר את אינטוסל לסיסקו ב-475 מיליון דולר, מפתח מערכת מבוססת נאנו-אנטנות שמשפרת משמעותית את זיהוי מיקום העצמים ומהירותם ועמידה יותר לתנאי מזג אויר קשים

עומר כביר 14:2919.10.16

אוריקס ויז'ון (Oryx Vision) הישראלית יוצאת משלב הפעילות החשאית ומודיעה על גיוס סבב A של 17 מיליון דולר כדי לפתח "עיניים למכוניות אוטונומיות" - חיישנים מתקדמים שיכולים לפתור כמה מהבעיות המרכזיות שרכבים אלו מתמודדים אתן כיום.  

לתוכנית ועידת מובייל 2017 ולהרשמה - לחצו כאן

 

את הגיוס הובילה קרן ההון סיכון Bessemer Venture Partners והשתתפו בו גם Maniv Mobility ו-Trucks VC. בעקבות הגיוס יצטרף אדם פישר מ-BVP לדירקטוריון החברה. עד היום גייסה החברה 300 אלף דולר מאנג'לים.

לאוריקס 20 עובדים בישראל לאוריקס 20 עובדים בישראל צילום: עמית שעל

 

אוריקס, נוסדה ב-2009 על ידי דוד בן-בסט, כאשר בהמשך הצטרף אליו כמייסד משותף רני ולינגשטין, שמכהן כמנכ"ל. היא פיתחה טכנולוגיה ייחודית שנועדה לפתור את אחד החסמים הגדולים בשוק המכוניות האוטונומיות – הקושי של החיישנים שנמצאים כיום בשימוש לתפקד בתנאי ראות קשים כמו תאורה חלשה או גשם.

 

כיום, רכיב מרכזי במערך החישה של רכבים אוטונומיים הוא התקני לידאר (Lidar), מערכות שמזהות את מיקומם של עצמים באמצעות שיגור קרן לייזר ומדידת הזמן שנדרש לקרן על מנת לחזור למקור. מערכות אלו עושות שימוש בחיישנים פוטואלקטריים, בדומה לאלו שנמצאים במצלמות דיגיטליות, וסובלות ממגבלות מהותיות שמקשות על תפקודן בתנאי ראות בעיתיים, כמו יכולת גילוי שמוגבלת למרחק של בין 30 ל-60 מטר והצורך לסרוק כל נקודה במרחב בנפרד ולסובב את הקרן (הסטת אלומה) על מנת לקבל תמונה מלאה של הסביבה.

 

המערכת שפיתחה אוריקס עובדת באופן שונה ומבוססת על מערך של מאות אלפי נאנו-אנטנות, כל אחת בגודל של 5 אלפיות המילימטר, שמשולבות כשכבה עליונה בשבב עיבוד תמונה מתקדם. "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת למדוד את אורך הגל הספציפי ששודר ולזהות את מיקומם של עצמים ואת מהירותם ביחס לרכב ברגישות של פי 100 אלף עד פי מיליון לעומת מערכות לידאר", הסביר ולינגשטין ל"כלכליסט". "השימוש בנאנו-אנטנות, מאפשר גילוי בטווח של 150 מטר וכיסוי מרחבי גבוה יותר ללא אמצעים מכניים של הסטת האלומה (כמו ההבדל בין צילום תמונת 360 מעלות עם מצלמה רגילה לצילום תמונה שכזו עם מצלמת 360; ע"כ).

 

מימין: דודי בן בסט ורני ולינגסטין מימין: דודי בן בסט ורני ולינגסטין צילום: עמית שעל

 

"בנוסף, קליטת האור באמצעות אנטנות מאפשרת לנו לקלוט רק את האות ששלחנו, ולא אותות אחרים, מה שמכונה גילוי קוהרנטי. נאמר שאתה מחכה למישהו בשדה תעופה ומחפש אדם שיש לך תיאור אמורפי שלו, או אדם שיש לך תמונה מפורטת שלו. במקרה השני הרבה יותר קל לזהות את האדם והסיכוי לטעות קטן. מסיבה זו המערכת שלנו רגישה הרבה יותר".

 

טכנולוגיה זו, אומר ולינגשטין, גם מאפשרת להתמודד עם בעיית תנאי הראות הבעיתיים שמקשה על פעילות רכב אוטונומיים: "המערכת שלנו פועלות באורך גל שונה ממערכות אופטיות רגילות. הנאנו-אנטנות מאפשרות לנו לבחור עם איזה אורך גל לפעול, ובחרנו באורך גל שהכי פחות מושפע תנאי מזג אוויר קשים. אנחנו חסינים הרבה יותר לתנאים קיצוניים כמו שמש מסנוורת, שזה מה שגרם לתאונה הקטלנית בארה"ב שבה היתה מעורבת מכונית חצי-אוטונומית של טסלה, וגם בתנאי ערפל וגשם אנחנו פועלים הרבה יותר טוב".

 

לדברי ולינגשטין, הטכנולוגיה שפיתחה אוריקס תוארה על ידי איינשטיין לפני קרוב ל-80 שנה. "בעשורים שעברו נעשו ניסיונות לפתח יכולת כאלו, אבל עד היום אף אחד לא הצליח לבנות רכיבים שמבוססים על היכולת הזאת", אמר. בן-בסט, בוגר הטכניון ששירת כעתודאי בחיל המודיעין, החל לחקור את הנושא לפני כשש שנים, אחרי שמכר את הסטארט-אפ RFWaves ל-Visahy, והצליח לפתח תהליך לייצור אמין ואיכותי של מערכי נאנו-אנטנות.

 

ולינגשטין, בעל תואר ראשון מהטכניון ותואר שני מאוניברסיטת תל אביב ששירת כעתודאי בחיל הים, הוא ממייסדי אינטוסל, שנרכשה על ידי סיסקו ב-475 מיליון דולר ב-2013. "אחרי שלוש שנים בסיסקו החלטתי לחפש את הדבר הבא, וחיפשתי טכנולוגיה שיכולה לעשות אימפקט משמעותי על תעשייה גדולה", הוא סיפר. "חבר משותף הפגיש אותי ואת דוד והתחלנו לחפש יישום עם שוק גדול לטכנולוגיה שדוד פיתח, וכך עלה הרעיון לבנות מערכת חישה לרכב אוטונומי שמבוססת על הטכנולוגיה הזאת".

 

כיום מעסיקה אוריקס 20 עובדים, כולם בישראל, רובם דוקטורים לפיזיקה ומהנדסי אלקטרוניקה. הכסף שגויס ישמש להרחבת מרכז המו"פ בישראל, לגיוס פיזיקאים מתחום ההדמייה, אנשי עיבוד תמונה, מהנדסי שבבים ומתכנני אנטנות. "17 מיליון דולר זה סכום גדול מאוד לסבב A", אמר ולינגשטין. "הסיבה שקרן בעלת שם כמו BVP מובילה כזה סיבוב נובעת מכך שתחום הנהיגה האוטונומית משווע לפתרון בתחום ההדמיה והחישה. אין עדיין פתרון טוב, וברור כבר שלידאר הוא לא פתרון לטווח ארוך. אלון מאסק אומר את זה בגלוי.

 

"הטכנולוגיה כבר הודגמה בחודשים האחרונים למספר מוגבל של שחקנים, ובמהלך 2017 נתחיל לספק את המערכת ליצרניות רכב לצורך ביצוע בדיקות וכיול ברכבים האוטונומיים שלהן. אנחנו צופים יישום מסחרי של הטכנולוגיה בין 2019 ל-2022. ראשית עם חברות שבונות ערכה שמאפשרת להפוך רכב קיים לאוטונומי וב-2021 או 2022 מכונית אוטונומית שיוצאת מפס ייצור של יצרן רכב".

 

תחום הרכב האוטונומי יהיה אחד הנושאים החמים ביותר בוועידת Mobile 2017 של כלכליסט שתתקיים ב-31 אוקטובר בתל אביב. את המושב בנושא זה יפתח אחד היזמים הישראלים הבולטים בעולם: ליאור רון. רון, לשעבר אחד הישראלים הבכירים ביותר גוגל ובמוטורולה מובליטי, הקים בתחילת השנה את סטארט-אפ המכוניות האוטונומיות Otto, שפיתח ערכה שמאפשרת להפוך כל משאית למשאית אוטונומית. במהלך הוועידה עתיד רון לחשוף את הטכנולוגיה החדשנית שמאחורי המכוניות האוטונומיות ולהסביר איך עתידים רכבים אלו להשתלט בשנים הקרובות על עולם התחבורה ולשנות את חיינו מהיסוד.

 

לתוכנית ועידת מובייל 2017 ולהרשמה - לחצו כאן

 

15תגובות
בטל שלח
  • "אני חושב שיש שוק עולמי לאולי חמישה מחשבים." - "אני חושב שיש שוק עולמי לאולי חמישה מחשבים." - מיוחס ליושב ראש IBM, תומאס ווטסון, 1943
    Coathanger, (25.10.16)
  • הרבה כסף משלמות החברות המפרסמות כדי שתקראו באתר הרבה כסף משלמות החברות המפרסמות כדי שתקראו באתר הזה למערכות בשם 'מערכות אוטונומיות' במקום 'מערכות עם טייס אוטומטי' כפי שהן נקראות בארה"ב. מוביל איי לא הצליחה לשנות את השם בארה"ב, והגיע
    הזמן שיהיו כאן כתבים אמיצים.
    זכור שפעם מכרו לנו אוטונומיה, במקום לומר מדינה.
    Wheel, (20.10.16)
  • כתוב גם בזמן עתיד. כך שבעתיד לא תהיה כתוב גם בזמן עתיד. כך שבעתיד לא תהיה מכונית אוטונומית.
    Ducky, (20.10.16)
  • מגבלות הטכנולוגיה הזו די ידועות. נראה לך שהן מגבלות הטכנולוגיה הזו די ידועות.
    נראה לך שהן תשתננה?
    Snow, (20.10.16)
לכל התגובות