דו"ח טכנולוגי
קרא וחתום: תנאי השימוש לוקחים אתכם לגיהנום וחזרה
סיפורו של האדם שהחליט לא להשתמש באפליקציה, אתר או מוצר בלי לקרוא את תנאי השימוש בהם - ומצא את כל המלכודות המשפטיות שמכינות לכם חברות הטכנולוגיה, באובר עובדים על העובדים, פייסבוק מסתבכת באיחוד האירופי ואיך דלפו מסמכים חשאיים של בנק אוף אינגלנד
כדי שאתם לא תצטרכו
הודו, גם אתם אישרתם בלי לקרוא
אובר
הריגול של פייסבוק מסבך אותה בצרות צילום: shutterstock
בנק אוף אינגלנד צילום: בלומברג
כל אחד מכיר את המצב שבו הוא רוצה לעשות שימוש בשירות מקוון או אפליקציה - והדבר הראשון שהוא נדרש לעשות זה לקרוא כמה אלפי מילים במסמך תנאי השימוש. אם אתם אכן קוראים את המסמך, אתם שייכים לפלח זעיר של האוכלוסיה שזכאי להגדרת הפרעה משלו ב-DSM: רוב מוחלט של בני האדם אינם טורחים - ובהתאם אינם יודעים לאיזו ביצה הכניסו את עצמם. הנושא אפילו נבדק מדעית: ביוני 2014, נערך ניסוי שהציע לעוברים ושבים בלב לונדון גישה חינמית לרשת. תנאי השימוש כללו שמאפשר לספקית השירות לקחת את בנם הבכור של המשתמשים. אנשים חתמו בלי להסתכל, כמובן.
אלכס הרן, כתב הטכנולוגיה של הגרדיאן, החליט לעשות בדיוק את זה במשך שבוע. הוא קבע לעצמו כלל: לא להשתמש בשירות בלי לקרוא את תנאי השימוש שלו. הוא גילה כמה דברים מעניינים. למשל, תנאי השימוש של אפל לא מעודכנים כבר שנתיים. לא רק אתם לא קוראים אותם - גם האנשים שכותבים אותם לא. גוגל וטוויטר, מצד שני, זכו לשבחים על שפה משפטית בהירה ופשוטה.
הודו, גם אתם אישרתם בלי לקרוא חברת BT הבריטית, מצד שני, ספקית הרשת של הרן, התחייבה לחייב אותו בתשלומים עד יום מותו, אבל לא התחייבה לספק שום דבר בתמורה: תנאי השימוש כותבים במפורש שהחברה לא מתחייבת לאיכות הפס הרחב או, בעצם, לזמינות שלו. מצד שני, בנדיבותה היא מתחייבת לפצות את הרן אם הוא ייפצע כתוצאה מפעילותה.
אחד הסעיפים המטרידים שגילה הרן הוא שסוני שומרת לעצמה את הזכות להפוך את הפלייסטיישן שלו לבלטה מרחוק, אם הוא עבר על סעיפי השימוש שלה. הללו כוללים 20,000 מילים וספק אם מישהו פרט לעוכר הדין שכתב אותם טרח לקרוא אותם. מה יכול להיחשב להפרה של סעיפי השימוש? למשל, אי התקנה של הגרסה החדשה של התוכנה של הפלייסטיישן. למשל, עריכה של התוכנה. למשל, הכנסה עצמאית של רכיב חומרה לקונסולה. וסוני היא לא החברה היחידה שנוקטת בשטיק הזה. הבעיה, לדברי הרן, היא שללקוח אין יכולת מיקוח: אתה הרי לא יכול להשליך את הקונסולה שכבר קנית ולחפש קונסולה שתציע לך תנאים טובים יותר.
באמצע השבוע, כבר החל הרן לשנות את ההתנהגות שלו כדי שלא לקרוא עוד מהזוועות הללו. למשל, לא לצאת מהבית כדי לא להפעיל שירות כלשהו, או לא לשחק במשחק חדש כדי לא לקרוא את התנאים. בסוף השבוע, הוא קרא כ-145,000 מילה - שני שליש מהעובי של "מובי דיק".
עובדים על העובדים
יש משהו באובר, חברת המוניות שמתחזה לחברת הייטק, שמראה כמה נמוך יכולה לרדת אטימות קפיטליסטית. החברה מתעקשת שהיא לא מעסיקה אנשים, שהנהגים שלה הם לא נהגים ושהיא לא אחראית עליהם. אם היא תהיה אחראית עליהם - והנושא כבר בבתי משפט - כל המודל העסקי שלה (לקחת עמלה שמנה בלי להשקיע בנהגים ובכלי הרכב שלהם) מתרסק.
לטענתה, נהג הוא לא עובד, הוא "קבלן עצמאי" שבמקרה החליט לעבוד איתה. אם הוא חוטף את הנוסע, אונס נוסעת, שודד את ביתה של נוסעת אחרת אחרי שהוריד אותה בנמל התעופה, זורק את כלב הנחיה של עיוורת לתא המטען ונוטש את העיוורת בסופת גשמים - זה נורא מצער, אבל אובר לא רואה איך זה קשור אליה. בחלק מהמקרים (שכולם התרחשו, אגב) אובר אפילו לא טרחה להחזיר לנוסע את דמי הנסיעה.
אובר עד שזה מגיע לנסיונות של נהגים להתאגד. אובר הודיעה לנהגים שלה בסין שני דברים: א. היא עוקבת אחריהם באמצעות GPS. ב. אם הם ייתפסו על ידיה בסמוך להפגנות של נהגי מוניות (שמתנגדים לפעילות החברה במדינה, בטענה שהיא גוזלת להם את הפרנסה), היא תפטר אותם. פתאום, לא רק שהנהגים הם עובדים של אובר והיא יכולה לפטר אותם, היא גם אוסרת עליהם להשתתף בפעילות פומבית - ומנטרת את הציות שלהם להנחיה הזו באמצעות הסמארטפונים שלהם.
יאללה, מארק, לבית המשפט
לפני כחודשיים, הרגולטורים בבלגיה גילו שפייסבוק מרגלת אחרי המשתמשים בניגוד לחוק האירופי: פייסבוק אוספת מידע על משתמשי פייסבוק גם כאשר הם לא בפייסבוק, והיא אוספת מידע גם על אנשים שאינם משתמשי פייסבוק, הכל באמצעות כפתור הלייק שלה.
הריגול של פייסבוק מסבך אותה בצרות צילום: shutterstock זה נחשף כבר לפני כמה שנים; אז פייסבוק הכחישה בעקשנות שהיא מרגלת. לפני חודשיים, היא אמרה שכן, היא מרגלת, אבל זה באג שלא תוקן ויתוקן בקרוב. עד כה, היא לא תיקנה אותו. אתמול (ב') נמאס לרגולטור הבלגי וביום חמישי הקרוב תצטרך פייסבוק להתייצב בבית משפט בבריסל ולהסביר למה היא עסוקה בריגול.
לרגולטור עצמו אין סמכות להעניש את פייסבוק, אבל לבית המשפט יש גם יש. הפעולה הראשונה של פייסבוק צפויה להיות בקשת דחיה. פייסבוק אמרה שהיא מאוכזבת מההחלטה של הרגולטור. המוקש העיקרי בפני העמדת העבריינים לדין: פייסבוק טוענת שמאחר והמשרד האירופי שלה נמצא באירלנד, שם אין בעצם רגולציה, היא צריכה לעמוד לדין שם. הטענה המתבקשת היא שפייסבוק מצליחה יפה לרגל אחרי משתמשים בלגים גם בלי משרד בבריסל, שם היא צריכה לעמוד לדין. נדווח.
קצרצרים
1. בנק אוף אינגלנד נאלץ לאחרונה לשנות את הנהלים שלו אחרי תקרית מביכה: אחד מאנשי הצוות של הבנק סמך על פיצ'ר ההשלמה האוטומטית בשורת הנמען במייל שלו, והתוצאה היתה שמסמכים חשאיים של הבנק הגיעו לידי עיתונאי הגרדיאן. על פי ההנחיות החדשות, אין יותר השלמה אוטומטית במייל של הבנק שפעם היה המפורסם והחשוב בעולם. כן, זה עשוי להאט את העבודה של אנשי הצוות, שמעתה יידרשו לתקתק את כתובת המייל המלאה, אבל זה כנראה יחסוך מבוכות קשות. או לפחות יצמצם אותן.
בנק אוף אינגלנד צילום: בלומברג 2. משחטת הפרטיות המובילה בעולם, פייסבוק, הודיעה בשמחה ובששון שהיא מצאה דרך חדשה לסדר את התמונות הסלולריות שלכם. צילמתם בלי סוף ועכשיו אין לכם מושג מי מופיע באיזו תמונה תחת איזו תיקיה? אין בעיה! פייסבוק תסדר את התמונות מחדש באמצעות זיהוי פנים, כך שתוכלו לראות את כל התמונות שבהן מופיעים אנשים ספציפיים. תשלום? איזה תשלום? אנחנו נותנים לך את השירות הזה מטוב לבנו! מה יכול להשתבש? ועזוב, אל תקרא את תנאי השימוש. למה לך?
3. באותו הנושא, שורה של ארגוני זכויות אדם וארגוני צרכנים הודיעו על הפסקת שיתוף הפעולה עם הממשלה האמריקאית בנושא זיהוי הפנים. ב-16 החודשים האחרונים, אמרו הארגונים, הם השתתפו בשיחות עם נציגי הממשלה והחברות בנסיון להגיע לחקיקה שתגן על האזרח והצרכן. למרבה הצער, נאמר בהודעה המשותפת, הממשלה לא הסכימה אפילו לחקיקה שתמנע זיהוי של אדם בעודו פוסע ברחוב כדי למכור את המידע הזה לחברה מסחרית. כלומר, אם פעם היתה לכם ציפיה לפרטיות, כל זמן שאתם לא עוברים על החוק, בזמן שאתם בפומבי, תשכחו ממנה.
4. מפות גוגל ממשיכות לשפר את עצמן, במיוחד עכשיו כנשראה שאפל נמצאת רק חמש שנים מאחוריהן: מעתה, אם אתה יוצא לבית עסק כלשהו, והשירות מגיע למסקנה שעד שתגיע אליו הוא ייסגר, הוא יעדכן אותך על כך. שזה שימושי ברמות יוצאות דופן, ואם מישהו היה אומר לנו לפני עשור שנגיע לנקודה הזו, היינו שולחים אותו לחטט במדף המדע הבדיוני.
5. הדבר החם בתחום ההיוון ברשת הוא כפתור הקניה. כל העולם ואשתו חושבים שאם הם יציבו ליד השירות שלהם - יהי זה טוויטר או אתר חתלתולים חמודים - כפתור קניה למשהו, אז גם יהיו קניות. זה לא כל כך פשוט: צריך לוודא שהספק שאתה קונה את המוצר שלו אכן יוכל לספק אותו, וצריך לוודא שהתהליך של הרכישה אשכרה עובד, וכמובן צריך לוודא שאין איזה נטול כישורים חברתיים שיירט את הקניה בדרך ויגנוב את כרטיס האשראי של המשתמש. וכמובן, סביר להניח שלמשתמש יימאס לבהות במה שהוא קולט שהוא בעצם לוח מודעות עם קצת תוכן, והוא יחפש משהו שישחרר אותו מזה.
