$
סטארט-אפים והון סיכון

פאנל "כלכליסט": תעשיית ההון סיכון פותחת עשור חדש

בכירי תעשיית הון הסיכון בישראל מגדירים את 2009 בתור שנת "הישרדות החזקים". ואיך היא תשפיע על העשור הנכנס? ההשקעות בהון סיכון יירדו באופן ניכר, המשקיעים יהיו בררנים יותר והשווקים המתעוררים במזרח יהפכו מתחרים גדולים יותר

מאיר אורבך 15:4012.01.10

למרות התחזיות לשנה קשה במיוחד, רוב חברות הסטארט־אפ הישראליות צלחו את 2009 באופן טוב מהצפוי. על עובדה זו מסכימים כל בכירי תעשיית ההון סיכון שהשתתפו בפאנל שערך "כלכליסט". הבכירים מסכימים גם על עוד דבר - ההיערכות המהירה של רוב החברות היא שסייעה להן למזער את נזקי המשבר בשנה החולפת.

 

בפאנל, שהתכנס לדון בציפיות לעשור החדש ולסכם את השנה שחתמה את העשור הקודם, השתתפו: אבי זאבי, ממייסדי קרן ההון סיכון כרמל מקבוצת ויולה - קבוצת ההשקעות הגדולה בישראל; אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק המשמש גם שותף מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו - קרן ההון סיכון הגדולה בישראל; מוטי וייס, מייסד קרן הון ההלוואות לחברות טכנולוגיה פלנוס, ומשה מור, שותף בקרן ההון סיכון האמריקאית גריילוק.

 

"2009 היתה שנה של התפכחות מאשליות", אומר זאבי. "היא היתה שנה מאוד אתגרית, שתשפיע על עיצוב העשור החדש. התעשייה בארץ הגיבה למשבר יפה, ויוצאת מחוזקת. זוהי שרידות החזקים".

   


 

לדברי מור, "אם משווים את 2009 להתפוצצות בועת ההייטק ב־2001, השנה האחרונה לא היתה נוראה כל כך. עם זאת, יש הבדל גדול בין שני המשברים: הפעם היתה בארצות הברית ובישראל רעידת אדמה למשקיעים בהון סיכון. עובדה זו הולכת לשנות את האופק של תעשיית ההון סיכון בכל העולם. עדיין לא ידוע איך - אבל היא תשתנה באופן מהותי".

 

"כשהתחיל המשבר חשבנו שאנחנו יכולים להציב מכונה שתחלק מספרים לעומדים בתור — ופשוט לחכות לכל מי שירצה לקבל מאיתנו הלוואה", אומר וייס. "בפועל, המציאות היתה שונה לגמרי. תעשיית הוונצ'ר לנדינג (תעשיית ההלוואות לחברות סטארט־אפ וטכנולוגיה) דומה לתעשייה כולה. כשהתעשייה קטנה, גם אנחנו קטנים. כולם היו עסוקים בקיצוץ בהוצאות ובהאטת שריפת המזומנים, ולאו דווקא בגיוסים. היו הרבה דחיות של חובות, אבל לא ראינו ביקוש יתר להלוואות".

 

מנקובסקי מציג תמונה קצת פחות חיובית. לדבריו, "עם הכיווץ של התעשייה, מספר הקרנות הצטמצם באופן מהיר ודרמטי. אני מקווה שזה לא יימשך, כי זה יהיה רע מאוד לתעשיית ההון סיכון בישראל.

 

לדברי מנקובסקי, "קרנות שיצאו לגיוסים ב־2008 פגשו מציאות מאוד קשה של משקיעים שנכנסו למשבר פיננסי נוראי. גם כעת, ההשקעות בהון סיכון ירדו במידה ניכרת וזה ישפיע על כולם - גם בארצות הברית וגם בישראל. כולנו נידרש לביצועים טובים יותר, ולמקצוענות ברמה הכי גבוהה שיש".

 

"אותם סכומים, פחות קרנות"

 

אחת הבעיות שעמן התמודדו קרנות ההון סיכון בעולם בשנה החולפת היתה משקיעים שלא יכלו להעביר תשלומים שלהם התחייבו (דיפולט). עם זאת, לדברי מנקובסקי, בישראל תופעה זו היתה זניחה יחסית: "למשקיעים הישראלים לא היתה בעיה של דיפולטים. לרוב הקרנות בארץ יש ותק וקשרים ארוכים עם משקיעים".

 

מור מסמן את סין כמתחרה הגדולה בתחום, גם בשנת המשבר וגם בעתיד: "אחרי שנכנסנו למשבר, היתה תחרות בין הכסף שהושקע בישראל לבין הכסף שהופנה לסין, להודו ולאירופה. היום, בניגוד ללפני עשר שנים, סין היא איום גדול מבחינת השקעות. למרות היציבות של ישראל, סין ממשיכה להיות מקום אטרקרטיבי", אומר מור. למרות התחרות, משתתפי הפאנל מביעים אופטימיות זהירה. "משיחות שלנו עם משקיעים עולה שההשקעות בישראל ימשיכו הלאה", אומר מנקובסקי, "אבל מדיניות ההשקעות תשתנה - הבחירה תיעשה בצורה שונה. אם בעבר משקיע מוסדי השקיע בחמש קרנות באותה שעה, היום הוא יתמקד בקרן אחת או בשתיים. משקיעים את אותם סכומים, אבל בפחות קרנות".

  

משמאל למטה, עם כיוון השעון: אבי זאבי, מייסד ושותף בקרן כרמל; משה מור, שותף מייסד בגריילוק ישראל; אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בפיטנגו; מוטי וייס, שותף כללי ומייסד קרן הון ההלוואות פלנוס משמאל למטה, עם כיוון השעון: אבי זאבי, מייסד ושותף בקרן כרמל; משה מור, שותף מייסד בגריילוק ישראל; אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בפיטנגו; מוטי וייס, שותף כללי ומייסד קרן הון ההלוואות פלנוס צילום: אוראל כהן

 

"מבחינת גריילוק לא יהיה כל שינוי. המשקיעים המתוחכמים מבצעים בדיקות במשך שנים רבות, אבל 70%–80% מההחזרים באים מ־25% מהקרנות, וזה מה שמכוון אותם. המשקיעים המוסדיים רוצים להשקיע רק באותם 25% ולא יהיו מוכנים יותר להתפשר על 75% הקרנות האחרות", אומר מור.

 

""אני פרנואיד מטבעי", מודה זאבי. "למרות סימני ההתייצבות, חייבים להמשיך להיזהר. אני מאמין במשקיעים שלנו, וכל עוד הביצועים יהיו טובים, נזכה לאמונם, אבל אני לא לוקח זאת כמובן מאליו".

 

האם הקרנות הישראליות בסכנה? הרי רובן אינן עומדות בראש הרשימה.

זאבי: "לדעתי, כן. תהיה בחירה סלקטיבית ובריחה לקרנות שנחשבות איכותיות".

 

מנקובסקי: "כדי לייצר כאן תעשייה, צריך שיהיה סכום פנוי להשקעה — מהקרנות הזרות והישראליות גם יחד, שיעמוד על 1.5 מיליארד דולר זמינים. כיום הסכום הפנוי אפילו גבוה יותר — 1.7 מיליארד דולר, כך שמצבנו טוב. מבחינה סטטיסטית, ב־15 השנים האחרונות התחלקו ההשקעות כך ש־50% מהן הגיעו מבחוץ ו־50% מקרנות ישראליות. לטעמי, אם נצליח לשמר זאת, התעשייה תישאר מאוזנת".

 

"מרקסטון לא תשפיע"

 

לפני כחודש נחשף כי ישנו חשד שיו"ר קרן מרקסטון האמריקאית, אליוט ברוידי, שיחד בכיר בקרן הפנסיה של ניו יורק בתמורה להשקעה של 200 מיליון דולר באחת הקרנות שניהל. חברי הפאנל סבורים שהמקרה לא ישפיע על שיקולי ההשקעה של המוסדיים בישראל ובעולם.

 

"התחום שבו עוסקת מרקסטון רחוק מאוד מהתחום שלנו", טוען מנקובסקי, "בתעשייה שלנו היחסים עם משקיעים נמשכים שנים, ולכן אלה שמכירים אותנו ימשיכו להשקיע". לדבריו מצטרף גם וייס, האומר: "החקירה של מרקסטון נמשכת יותר משנה וכל ניו יורק מדברת עליה. שאלתי את המוסדיים האמריקאיים אם לחקירות יש השפעה. הם אמרו לי שלא. עם זאת, לדעתי המוסדיים הישראליים יהיו מעתה הרבה יותר בררנים מבעבר ולא יילכו שבי אחר משקיעים זרים".

 

האם בשנה הבאה נראה תחילת גיוסים של קרנות ישראליות?

מור: "אנחנו היום במחסור של כסף, כך שיצטרכו להיות כאן עוד קרנות. אבל 2010 לא תהיה קלה יותר, וזו לא תהיה שנה שיהיה קל לגייס בה. יהיה תור ארוך לגיוס, ולא נראה כאן קפיצה של גיוסים".

 

זאבי: "2010 לא תצטיין בגיוס כסף להון סיכון הישראלי. אמנם ייערכו לגיוס, אבל למרות השיפור בהנפקות בעולם, המשקיעים צריכים לראות שההנפקות הן אכן תופעה רווחת, ורק אז ביטחונם יעלה".

 

עוד מגמה שעליה מצביע זאבי היא העלייה בהשקעות, גם של קרנות ישראליות, בשווקים המתעוררים: "אי אפשר להתעלם מהכוח של השווקים המתעוררים בעולם הפיננסי, וכיום אנו מקדישים המון מאמץ כדי להראות נוכחות שם. אלה גם שוקי מטרה. העולם משתנה, והחלק היחסי של המשקיעים האירופיים בישראל יירד, כי חלקו יופנה לשווקים האלה".

 

וייס: "לקרנות שלא פיתחו בשנים האחרונות יחסים עם מדינות במזרח דוגמת הודו, סין וסינגפור יהיה קצת קשה יותר להיכנס אליהן. פיתוח היחסים האלה אורך זמן".

 

מה יקרה לקרנות שחייבות לגייס בשנה הבאה?

מנקובסקי: "אני חושב שהממשלה לא צריכה לסייע לקרנות אלא לחברות. היום משקיעים מסתכלים על הביצוע, ולא משנה איזה סיוע תיתן לקרנות — בסוף המוסדיים יבחנו מי רשם ביצועים טובים, ולקרנות אלה יהיה קל יותר לגייס. המשקיעים המוסדיים עדיין מחפשים את דרכם".

 

"שלוות נפש ליזמים"

 

האם נראה השנה תחומי השקעה שנזנחים, בדומה לתעשיית השבבים?

מנקובסקי: "תחומי השבבים והטלקום נפגעו מהמשבר, אבל תחום הטלקום ייהפך כעת להזדמנות. כיום, החזון שהיה רווח בתחום לפני עשר שנים מתחיל להתגשם. רוחב הפס של הגלישה בסלולר גדל, וצריך למצוא את הנישות המתאימות לכך, כולל טכנולוגיות המבוססות על שבבים".

 

זאבי: "אני לא חושב שקרן כרמל הבאה תשקיע בקלינטק או בסולאר, אבל נושאים של טכנולוגיות תקשורת ירוקות הן בהחלט אפשרות. אנחנו חייבים להמציא את עצמנו מחדש ולחזות מה יהיה רלבנטי לחברה שהיום מתחילה בסבב הגיוסים הראשון שלה. פורטפוליו ההשקעות של כרמל 3 שונה לגמרי מזה של כרמל 1. בשנת 2000 לא היה טריוויאלי להשקיע בתחום הסלולר כפי שעשינו".

 

מנקובסקי מוסיף: "מה שמשותף לקומברס, לנייס ולאורבוטק הוא שכולן היו חברות מובילות דרך, שהיו מספר אחת או שתיים בתחומן. עד עכשיו לא הוכרחנו למצוא נישות שבהן אנו מובילי שוק. החברות הישראליות היו מאז ומעולם עם רגליים על הקרקע — לא טסנו בשמים כשהיתה בועה, ולא התרסקנו לאדמה כשהיה משבר".

 

אולי לא לקחתם סיכונים?

מור: "לא הייתי רוצה לראות פורטפוליו שעמוס בחברות שאין בהן סיכון. צריך שיהיו כאלה, אבל הן לא צריכות להיות 80% מהפורטפוליו".

 

אחת הבעיות הקשות שעומדות לפני הקרנות היא רצון היזמים באקזיט. יש דרכים לעזור ליזמים להתמיד בפיתוח?

זאבי: "צריך לפתח מנגנונים שדואגים לשלוות הנפש של היזמים, ולפתח מנגנונים שיוצרים אקזיט חלקי. עושים זאת בשלבים מוקדמים יותר של הפיתוח. קונים חלק קטן מאחזקת היזם ומעבירים את הכסף אליו באופן אישי".

 

וייס: "חסרות בארץ קרנות של שלבים מאוחרים שיכולות להשקיע בחברה או לתת לה הלוואה של 15–20 מיליון דולר. כיום, חברות בשלבים מתקדמים שצריכות כסף להון חוזר חייבות לבנות לעצמן מנגונים לגיוס כספים ולא להסתמך רק על הקרנות. לדעתי, תקופת הבסיס לבשלות של חברה היא 13–15 שנה. לא כל החברות יהיו גדולות, יש מקום לכל הגדלים, אבל כשמדובר בחברה עם מחזור מכירות של 80 מיליון דולר ששוקלים להנפיק אותה, צריך לשקול אם יש אפשרות לחכות שלוש־ארבע שנים ולהגיע למכירות של 100 מיליון דולר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x