$
פנאי

טוסי ספינתי

ליגת ה־F1H2O היא האחות הצעירה והמופרעת של הפורמולה 1 - טיסת שיט במהירות של 250 קמ"ש, שההיילייט שלה הוא המראה, סאלטה ונחיתה כואבת

רועי קורן 13:1509.06.10

בארצנו דלת האגמים והנהרות המונח "סירת מנוע" מעלה בדמיון שיט מרגיע על הירקון או בפארק הלאומי ברמת גן. בעולם הגדול, לעומת זאת, העניינים קצת שונים.

 

בשנת 1981 באה לאוויר העולם במזל טוב ליגת ה־F1H2O, אחותה הצעירה והמופרעת של הפורמולה 1 המוכרת והוותיקה. אלא שההבדל בין השתיים הוא כמו ההבדל בין תרגיל על יבש לתרגיל על רטוב, על כל המשתמע מכך.

 

נתחיל בעובדה הפשוטה שסביבת העבודה של הנהגים היא, איך לומר... מעט שונה. כאן אין מסלול אספלט חלק ואחיד. במקומו מיטלטלים הנהגים על גלים שנראים תמימים מן החוף, אבל במהירות של 250 קמ"ש הם מזכירים לך מה אכלת לפני שבועיים. נסו לשכב בים שקט על אבוב הנגרר בידי אופנוע ים, או סתם לנסוע ב־80 קמ"ש בדרך עפר רצופת מהמורות, ותבינו הכל. הסירות גם אינן מצוידות בבלמים, מה שאומר בתכל'ס, שעוצרים או בתוך הסירות המתחרות או על החוף. ואם זה לא מספיק, קיימת תמיד סכנת "המראה" הנובעת ממבנה הסירה. לצופים זה ההיילייט של המירוץ; לנהגים, העומדים בלחצים של כ־5G בפניות, זו סכנת חיים של ממש.

 

24 המתחרים המאושרים כלואים, כל אחד, בקוקפיט שרק חריץ פעור בו, והוא מאפשר זווית ראייה מצומצמת מאוד. קדימה.

 

הסירות המשתתפות בסבב הן יצירות הייטק במלוא מובן המילה. חצי טונה של טכנולוגיית קצה מרחפים על המים בעזרתו של מנוע המפיק 450 סוסים הדוהרים בקצב סיבובי מנוע בתחום האדום של הסקאלה לאורך כל המירוץ. בעברית פשוטה - פול גז, כל הזמן, כשהמנוע שואג ב־9,600 סיבובים לדקה.

 

בשאיפה להקטין מגע עם המים ככל האפשר, מבוסס מבנה הסירות על תצורת קטמראן קלאסית. כלומר כל העסק יושב על שני "סכינים", ורוב גוף הסירה אינו יוצר מגע עם המים, כדי להקטין את החיכוך. מה לעשות שלעתים (די קרובות) מוקטן החיכוך עד לאפס; כלומר ניתוק מוחלט מהמים והמראה אל על, שמסתיימת כמעט תמיד בסאלטה מרהיבה ובנחיתה כואבת.

 

אורכו של המסלול כ-2 ק"מ, ועל הנהגים להקיפו 60 פעם. רעננים לא יוצאים מזה אורכו של המסלול כ-2 ק"מ, ועל הנהגים להקיפו 60 פעם. רעננים לא יוצאים מזה צילום: shutterstock

 

הליגה מורכבת, בדומה לפורמולה 1 בגרסה היבשתית, מקבוצות שבכל אחת מהן שני נהגים. גם המירוצים עצמם נערכים ממש באותה שיטה: מקצים מוקדמים הקובעים את המיקום ואת סדר הזינוק ביום המירוץ. אתרי המירוצים, אגמים ונהרות ברחבי העולם, נבחרים בקפידה בכפוף לתנאי המים ולדרישות הבטיחות המחמירות. אורכו של מסלול המירוץ הוא כשני ק"מ, ועל הנהגים להקיפו 60 פעם. רעננים לא יוצאים מזה.

 

בשלושת העשורים הראשונים לקיומה משכה ה־F1H2O מיליוני צופים, ולמירוץ הראשון של העונה הנוכחית, שהתקיים בפורטימאו, פורטוגל, התייצבו כ־70 אלף צופים. ניצח בו נהג מהשכונה שלנו - אחמד אל־חמלי מאיחוד האמירויות. הטיסה הבא, על הנהר בסנט פטרבורג, רוסיה, ב־11 ביולי.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x