בנייה מתחשבת בסביבה? לא בישראל

לא קשה להרגיז את ד"ר יוסי קורי. די לשאול אותו איך בכלל אפשר להתיימר לבנות בניין ירוק, כאשר עצם הבנייה גוזלת שטח פתוח. "מי שטוענים כי לא צריך לבנות בכלל דומים לאלה שסבורים שלא צריך להביא ילדים לעולם, או לא לצרוך דבר - כולן גישות פופוליסטיות", טוען קורי ממשרד גיאוטקטורה, שזכה במקום הראשון בתחרות לתכנון בית הספר החדש ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב (עם משרד אקסלרוד־גרובמן אדריכלים וחן אדריכלים).

"לא צריך להקריב את האדם בשם הסביבה, אלא למצוא את דרך הביניים, שאהבת האדם והסביבה משולבות בה, ולא באות זו על חשבון זו", הוא אומר. במקרה שלו, עצם קיום התחרות על בניית המבנה החדש עורר ביקורת ותרעומת בדבר נחיצותו וזכותו להיקרא ירוק. "הבניין דווקא נחוץ מאוד", קובע קורי. "הוא יהיה דוגמה כיצד ניתן לבנות בצורה יעילה וחסכונית וישמש במה למחקרים שקופים תוך שיתוף הציבור. תוצאותיהם יוצגו על חזיתותיו באופן אלקטרוני, שייראה אפילו לנוסעים בנתיבי איילון".

הדמיה של בניין בית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב

בין היישומים הירוקים בבניין שתכנן קורי אפשר למצוא מקורות של אנרגיה מתחדשת על ידי תאים פוטו־וולטאיים וטורבינות רוח, מיחזור האספלט במגרש שעליו יוקם הבניין כחומר מילוי, הפחתת מספר מקומות החניה במקביל לזמינות אמצעי תחבורה ציבוריים ושבילי אופניים, איסוף מי גשמים וטל באמצעות גג מתכת משופע, הפחתת עומס חום באמצעות קיר הצללה כפול ששלביו מתכווננים על פי עונות השנה, מיחזור מים אפורים (מכיורים ומקלחות) למכלי הדחה לאסלות, צמצום ומיחזור פסולת באתר הבנייה, ושימוש בחומרים ממוחזרים, תאורה טבעית ומפוחי אוויר להסעת אוויר חם וקר למיזוג החלל.

כולם היום רוצים להיות חתומים על בנייה ירוקה, אך השאלה היא הסיבה: האם מתוך דאגה אמיתית לעתיד, או רק כציפוי טרנדי, אופנתי ויקר, שמטרתו העיקרית לשרת את מערך השיווק?

שניים של בנק לאומי

בבניין שתכנן קורי נעשתה עבודה יסודית ומקיפה, אך כולה עדיין על הנייר. לעומת זאת, בנויים בארץ כבר כמה בניינים שהוכרזו כירוקים, אם כי מספרם נמוך מכפי שניתן היה לחשוב.

רק שלושה מבנים בארץ זכו עד כה לתו ירוק ממכון התקנים: מרכז המבקרים גני הנדיב בזכרון יעקב ושני מבנים של בנק לאומי - מגדל ההנהלה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב וסניף ברחוב החשמונאים - שניהם חלק מאמנת האחריות הסביבתית שהבנק הצהיר עליה.

בירור במכון התקנים מגלה כי לתואר "הבניין הירוק הראשון בישראל" זכאי מגדל הנהלת בנק לאומי, שתוכנן בידי האדריכלים מירי קייזר ואילן קלנר, ואת הליך קבלת תו התקן הישראלי 5281 לבניינים ירוקים הוביל משרדה של האדריכלית תמי הירש.

"בבניין יש פרמטרים הקשורים לבנייה הפסיבית, כמו הפניית החדרים לדרום ולצפון, תוך ניצול התאורה הטבעית והאוורור הטבעי מבעד לחלונות נפתחים, בניסיון להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית בשעות היום ואת השימוש במזגנים", מסבירה הירש. "בנוסף, יש בו פרמטרים הקשורים לבנייה האקטיבית, כמו בקרי נוכחות לכיבוי מיזוג ותאורה מלאכותית ובקרים מרכזיים להגבלת שעות הפעילות של המערכות הללו", היא מוסיפה.

בבניין יש גם חניות לאופניים, מקלחות לעובדים ומערכת מיחזור מקיפה למגוון סוגי פסולת, אך מה שמושך את העין הן דווקא חזיתות המסך הענקיות והמנצנצות של המגדל, שגם הירש מסכימה כי אינן מתאימות לאקלים פה.

מרכז המבקרים בגני הנדיב שבכרמל, בתכנון האדריכלית עדה כרמי־מלמד ובסיוע אהרוני יהושפט כיועץ סביבתי, קיבל תו תקן ירוק בהצטיינות. זה ניתן לו על ניסיונו למזער את הפגיעה בטבע שסביבו. המבנה הוקם ברובו על שטח חניה קיים, את העצים שנכרתו הפכו לקומפוסט ואת הסלעים שחצבו גרסו לחומרי בנייה. אלא שלמרות התו הירוק בהצטיינות, מדובר במבנה מונומנטלי, המעלה שאלות על עצם נחיצותו בלב נוף הכרמל.

שאלות כאלה ודומות, על מידת הגדרתם של מבנים באמצעות התו הירוק, אינן מענייני התקן הבודק כל בניין לגופו, כפי שמסביר יהודה אולנדר, אקולוג ויו"ר הוועדה שכתבה את תקן 5281 לבנייה ירוקה. "השאלה אם לבנות או לא צריכה להישאל ברמה של הוועדות המחוזיות. התקן אינו בוחן אותה, אלא את מידת ההשפעה של מבנה על הסביבה".

העובדה שרק שלושה מבנים קיבלו תו ירוק קשורה, אולי, גם לעלות הגבוהה של תהליך האישור לתקן?

אולנדר: "החזון שלנו הוא שלכל אדריכל יהיו הכלים לתכנן בניין ירוק בתוכנות מתקדמות ובידע מקצועי שרכש, ללא סיוע בחברות חיצוניות. כשזה לא יהיה אליטיסטי, גם העלויות יירדו. כבר כרגע יש קורסים בנושא במרכז הבנייה בגעש, ומשרד הביטחון מוציא את אנשיו להשתלמויות. אני מאמין שבקרוב בנייה ירוקה תהיה חלק טבעי מהכשרתם של אדריכלים צעירים".