"חברות ההייטק עדיין לא יודעות להציג את עצמן כחברות אימפקט"
כך לדברי אניה אלדן, ראש זירת ההזנק וסמנכ"לית רשות החדשנות בוועידת הקיימות והחדשנות של כלכליסט; עוד לדברי אלדן: "כדי לעודד עוד חברות להצטרף לתחום, יש להגדיר קריטריונים ברורים. ההערכה היא שכשליש מחברות ההייטק הן בעלות השפעה בתחומים סביבתיים"
"נכון שאנו תומכים בכל הסקטורים אך דווקא באנרגיה מתחדשת וקיימות יש לא מעט פעילות", כך מסבירה אניה אלדן, ראש זירת ההזנק וסמנכ"לית רשות החדשנות בוועידת הקיימות והחדשנות של כלכליסט.
לדברי אלדן: "יש לנו חממות כמו 'הון הטבע' ו'טרה לאב- וגם חממה חדשה 'אין-נגב' במועצה בני שמעון שמשקיעות ספציפית בקלין טק. יש לנו צמד חממות מעבדות מזון ויש לנו מעבדות חדשנות בתחום המזון וגם בתחום האנרגיה המתחדשת: חממת 'אי אס איי אל' של בז"ן, חברת האנרגיה EDF וג'ונסוטן מטי שמתמחה ספציפית בתחומים אלה".
- קיימות כמדיניות: איך ליצור רגולציה תומכת ולא חונקת
- קיימות כמדיניות: איך ליצור רגולציה תומכת ולא חונקת
- אפל רוצה ללמד את העולם שיעור בקיימות
לדברי אלדן: "אחת מאמות המידה שלנו בכל פרויקט שאנו מבצעים היא נושא ההשפעה המשקית, מדובר בהשפעה הקשורה בתחומים רבים ובראשם איכות הסביבה. ועם זאת, אני סבורה שעלינו לעשות יותר. אני מאמינה שתעשיית ההיי טק אינה מודעת מספיק לנושא ההשפעה, כלומר האינמפקט. חברות ההייטק לא מספיק יודעות להציג עצמן כחברות אימפקט ואני סבורה שרשות החדשנות יכולה לעסוק יותר במדידתו של אימפקט, וגם להטמיע השפעות אלה במערך השיקולים שלנו", מסבירה אלדן. לדבריה: "יש לנו חטיבה העוסקת בתחום החברתי ציבורי".
עוד ציינה אלדן: "אני סבורה שכדי לעודד עוד חברות להצטרף לתחום, יש להגדיר קריטריונים ברורים. גם בתחום החברות הציבוריות עובדים על נושא זה וגם אצלנו – ההערכה היא שכשליש מחברות ההייטק הן בעלות השפעה בתחומים אלה, אך הן לא מספיק מודעות ולכן יש כאן עבודה חשובה שיש לבצע", מסבירה אלדן: "לדוגמה, בתחום המזון, בחמש השנים האחרונות ישראל הפכה למעצמת פודטק וחדשנות: בשיטות חיטוי, אריזה חכמה וגם ניהול פסולת וגם חלבונים אלטרנטיביים, נושא שיש לו השפעה סביבתית ניכרת.
"בתחומים אלה יש פעילות רבה וחברות מובילות, זהו תחום צעיר אך ההשפעה על איכות הסביבה והאימפקט - הם פחות מודגשים. אם ניקח חברת חממה מחממת דה קיצ'ן, שם החברה הוא ייפ, היא עוסקת בתחום החלבונים הבנויים משמרים - חברה זו לוקחת שמרים שהם תוצר לוואי של יצור בירה והופכת אותם לחלבון מרוכז, זוהי כלכלה מעגלית אשר נושאת בחשיבות ניכרת לאיכות הסביבה. חברה זו מציגה עצמה כחלבון אלטרנטיבי ולא כחברה העוסקת בקיימות, כאן נדרשת עבודה אשר צריכה להדגיש את החשיבות של חברות אלה לתחום הקיימות", מדגישה אלדן.
לדברי אלדן: "נושא ההתפלה הוא נושא בו אנו מובילים עולמיים, חברות כמו IDE הן מובילות ברמה עולמית. בתחום המחזור, חברות כמו UBQ המחזיקות בטכנולוגיות פורצות דרך, אך בשנים האחרונות ישנן עוד חברות בעלות חשיבות. למשל בתחום הבניה ראוי להדגיש את חברת E CONCRETE המייצרת בטון ירוק, בטון בעל תביעת רגל מצוין, חברה אשר מובלת על ידי יזמית. לאחרונה קרן BRIDGES של סר רונלד כהן אף השקיעה בחברה זו . ישנן חברות מעניינות נוספות – למשל חברת דייקה בחממת TERRALAB, אשר בונה חומרים חדשים לתעשיית הבניה מפסולת עץ".
ישנם תחומים בהם ישראל יכולה להתבלט ולכן מן הראוי שנשים דגש על תחום איכות הסביבה כמובילים לאומיים", דברי אלדן.