"צריך לעודד חברות פארמה בינלאומיות לפתוח כאן מרכזים"

"המדינה צריכה להציב את המחקר והפיתוח בתחום הפארמה כיעד בעדיפות לאומית", אמרה עידית צ'רנוביץ, מנכ"לית פארמה ישראל, ארגון חברות התרופות מבוססות מחקר ופיתוח, במסגרת דיון בשולחן עגול שהתקיים במערכת "כלכליסט". בפאנל המומחים השתתפו יחד עם צ'רנוביץ, רפי בלום, מנכ"ל abbvie ישראל, ודודו גל, מנכ"ל איליי לילי ישראל.

"מקבלי ההחלטות צריכים לקרוא לכל חברות הפארמה לבוא להשקיע בישראל כי יש לנו כאן היכולת ליצור פארמה ניישן", הוסיפה צ'רנוביץ.

לפרטים ולהרשמה לוועידה הכלכלית הלאומית 2017 של כלכליסט - לחצו כאן

הרגולציה עושה את ההבדל

המושג פארמה ניישן חזר כמה פעמים בפאנל והעביר בעיקר את הרצון של חברות הפארמה הישראליות לצמצם את הפער מול תעשיית ההייטק בארץ. לטענתן, אין סיבה ממשית שמונעת מישראל להפוך להיות מעצמה עולמית של מחקר ופיתוח תרופות, בדיוק כמו שכיום היא מהווה תו תקן כמו גם רף ושם־דבר שצריך לשאוף אליו בתעשיית ההייטק העולמית.

מנכ"ל איליי לילי ישראל דודו גל, מנכ"לית פארמה ישראל עידית צ'רנוביץ ומנכ"ל abbvie ישראל רפי בלום צילומים: אוראל כהן

לטענת חברי הפאנל מה שמונע מישראל להפוך לכזו, היא הרגולציה שמכבידה על תהליכי המחקר והפיתוח ומעכבת אותם. לדוגמה, כדי לאשר ביצוע מחקר קליני בישראל נדרש זמן כמעט כפול מזה שנדרש בארה"ב או באירופה.

"כדי לפתח תרופה צריך לערוך מחקרים קליניים. אני לא מזלזל באף תעשייה אחרת, אבל התעשייה הזו חשובה מאוד כי היא נוגעת בבני אדם, ולכן יש לבצע את כל הבדיקות הנדרשות כדי לא להביא משהו לא בטוח", מסביר דודו גל. "העובדה שבישראל אישור מחקרים קליניים דורש זמן ארוך הרבה יותר מאשר במקומות אחרים מונעת מהמחקרים להגיע אלינו . זה שוק ועסק לכל דבר, כל מדינה רוצה שהמשאבים יושקעו בה ונוצרת תחרות".

רפי בלום מדגיש אף הוא את הנקודה הזו. "כשמפתחים תרופה, זה מתחיל מאיזו מולקולה שרושמים עליה פטנט. מאותה נקודה יש כ־20 שנה עד שפג תוקף הפטנט. בערך 10 שנים הולכות על הפיתוח ואז נשאר זמן מועט מאוד להחזיר את ההשקעה. בשורה התחתונה כאשר יש רגולציה שמעכבת, אין סיבה מספיק טובה לבחור בישראל".

לבחור בין איכות למהירות

חברות התרופות הבינלאומיות מסתכלות על ישראל מול האלטרנטיבות, למשל מזרח אירופה.

ברור לחברות שהתשתית בארץ טובה יותר, שרמת הרופאים, המדענים והמוסדות האקדמיים בארץ גבוהה מאוד, אבל במדינות אחרות לוקח פחות זמן ונדרשת פחות עבודת מטה כדי לאשר את הבירוקרטיה ולהביא את המוצר לייצור.

בנקודה זו על החברות הבינלאומיות לבחור בין איכות למהירות. "הרבה מאוד מהזמן אנחנו עוסקים בלשכנע, להציג את כל היתרונות של הצוותים, להזכיר שאצלנו קל ומהיר לגייס חולים לביצוע ניסויים, אבל אז הם אומרים שבישראל נדרשים 4–5 חודשים ושם לוקח 90 יום", מסביר גל.

"אני עונה שזה שווה, שהמשאבים כאן לא שווים למקומות אחרים. אבל לפעמים אני לא בטוח אם זה באמת עדיף. אנחנו עושים את העבודה הזו מתוך ציונות, אנחנו רוצים להביא את תעשיית הפארמה ארצה".

המחקר מכניס

במהלך שנת 2016 חברות הפארמה המבוססות על מחקר ופיתוח השקיעו כ־157 מיליארד דולר במחקר ופיתוח של תרופות וטכנולוגיות רפואיות.

מעבר לפיתוח המשק, בחלק מהמקרים, כאשר מחקרים קליניים מתבצעים במדינה מסוימת המשמעות היא הצלת חיים. "זה יהיה יפה אם תהיה פה תרופה ניסיונית שיכולה לעכב מחלה", אומרת צ'רנוביץ. "בנוסף לזה שהמחקר מכניס כסף למדינה, גם הרופא שמוביל אותו עומד בחזית מול העולם".

הממשלה צריכה להחליט

כדי לשפר את המצב, הוקם צוות בין־משרדי של משרדי הכלכלה והבריאות, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, אשר יחל את פעילותו ב־1 בספטמבר השנה במטרה להביא לישראל מרכז מחקר ופיתוח של חברת פארמה רב־לאומית.

"זה יהיה תהליך ארוך, מרתון, אבל אנחנו יודעים שכשהממשלה רוצה לקדם משהו, היא עושה את זה ואת הניצנים נראה בהמשך", אמרה צ'רנוביץ. "מקבלי ההחלטות מבינים את גודל האחריות ויש שותפות בינינו: המדינה דואגת לרגולציה ואנחנו נביא את המחקר. גם בתעשיית ההייטק היו החלטות מדינה שאפשרו את זה. צריך משהו יציב, לאורך זמן, שלא ישתנה במידה שיש שינויי ממשל".

חברי הפאנל התייחסו גם למשבר שבו טבע נמצאת. לטענתם, אין השפעה או הכתמה של שמה של ישראל בשוק הפארמה. "כל חברת תרופות עוברת משבר בשלב כזה או אחר בחיים העסקיים שלה", אמר גל. "זה אחד העסקים הכי מסוכנים שיש. חברה כמו טבע וחברות כמו שלנו לא יכולות לעבוד זו בלי זו. פיתוח הולך יחד עם גנריקה. אני לא חושב שמישהו מסתכל ואומר, 'טבע זה הפנים של ישראל והאמינות של ישראל נפגמה'".