כיצד מסדירים מעמד לבן זוג זר

במקומות רבים ברחבי העולם, כמו גם בישראל קיימים זוגות מעורבים בהם אחד מבני הזוג אינו אזרח המדינה. אחרי הכל מדובר בעידן המאפשר תנועה ותקשורת גלובלית, ובכך באופן טבעי נוצרים קשרים בין אנשים ממדינות שונות.

הנסיבות בהן מתחילה זוגיות בין אזרחים ישראלים לזרים, הן רבות ושונות האחת מהשנייה. לא ניתן להכניסן לרשימה אחת אחידה. כל מקרה ונסיבותיו המיוחדות. זוגיות יכולה שתיווצר כאשר תייר מבקר בישראל לתקופה קצרה או להיפך, כאשר אזרח ישראלי ביקר ביקור תיירותי באחת ממדינות העולם. זוגיות יכולה להיווצר במהלך טיול שורשים ופגישה במכר ילדות אהוב, יכולה להיווצר במהלך תקופת רילוקיישן של ישראלי או לחילופין כאשר עובד זר הגיע לישראל לתקופה קצובה, זוגיות אף יכולה להיווצר תחילה באופן וירטואלי ולהמשיך לפגישות וביקורים הדדים ועוד ועוד .

במקרים בהם אזרח ישראלי אשר לו בן זוג זר שאינו אזרח ישראל, החליט יחד עם בן הזוג לחיות יחד בישראל, ישנן מס' פעולות הנדרשות לשם הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בהתאם לנהלי משרד הפנים.

תחילתו של התהליך דורש מבני הזוג לפנות למשרד הפנים וזאת בכדי להגיש בקשה מנומקת המגובה במסמכים המוכיחים שאכן מדובר בזוג כנה ואמיתי.

חלק מהמסמכים הנדרשים, הינם מסמכים רשמיים ממדינת מוצאו של בת הזוג הזר, אותם יש צורך לתרגם ולאמת. בין המסמכים הנדרשים, מסמכים דוגמת תעודת יושר, תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת גירושין, תעודת מעמד אישי, תמונות משותפות של בני הזוג לאורך היכרותם, הצהרות מצד חברים ובני משפחה המעידים על טיב היחסים, התכתבויות קודמות בין בני הזוג וכל מסמך שיש ויכול להעיד על טיב ועומק יחסיהם.

מטרת הדרישה של משרד הפנים היא לשם בחינת כנות הקשר הזוגי והיכולת של בני הזוג להוכיח שהקשר אותו הם מציגים הינו אמיתי, כמו גם הרצון להעמיק ולבדוק פרטים אודות בן הזוג הזר (בדיקת של עבר פלילי, נישואים קודמים וכד').

לאחר פתיחת התיק במשרד הפנים במידה ועברו את בחינת הסף והוגשו כלל המסמכים הנדרשים, יוזמנו בני הזוג לתשאול אשר מטרתו להעמיק את בחינת הקשר הזוגי, הפעם באופן פרונטלי עם בני הזוג. לאחר התשאול ולאור התשובות שסיפקו בני הזוג, במידה והשתכנע משרד הפנים שאכן מדובר במערכת זוגית כנה ואמיתית, בהתאם לנסיבות ועפ"י רוב, יוסדר מעמדו של בן הזוג הזר לשנה הקרובה.

לבני זוג נשואים ישנו הליך הנמשך כארבע עד חמש שנים. חידוש שנכנס לתוקפו לאחרונה מאפשר לבני זוג נשואים לבקש שדרוג האשרה אותה קיבל בן הזוג הזר לתושבות ארעית מסוג א/5 כבר אחר תקופה בת חצי שנה לערך, שתעמוד בתוקפה למשך שנה אחת. תושבות ארעית מקנה זכויות סוציאליות ואחרות ועל כן רבת חשיבות.

בכל שנה יידרשו בני הזוג להגיע לשימועים נוספים ולהוכיח כי הקשר הזוגי אכן נמשך וכי ראוי בעניינם להאריך את אשרתו של בן הזוג הזר. בתום ארבע שנים, ושהייה בישראל כתושב ארעי, רשאים בני הזוג להגיש בקשה לאזרחות ישראלית.

עו"ד ניצן הראל צילום: נועה לוסקי

לבני זוג שאינם נשואים ההליך ארוך יותר ואורכו כשבע שנים. בתום הליך השימוע במידה ומעמדו של הזר יאושר, יזכה באשרת שהייה ועבודה מסוג ב/1 אותה יאלצו להאריך מידי כשנה. לאחר שלוש שנים יוכלו בני הזוג לבקש שדרוג מעמדו של בן הזוג הזר למעמד של תושבות ארעית א/5. בתום שבע השנים יוכל בני הזוג להגיש בקשה למעמד של תושבות קבע בישראל - תעודת זהות.

ראוי להדגיש כי כפי שהסיפורים הזוגיים שונים זה מזה, כך גם הנסיבות משתנות ממקרה למקרה ולמשרד הפנים ניתן שיקול דעת רחב לעניין מתן המעמד והאשרות, אישורם, דחייתם, המועדים המוגדרים ועוד. כאשר משרד הפנים מביע חשש בדבר כנות הקשר, יכול להתנות את מתן האשרה בהפקדת ערבות ותנאים נוספים.

חשוב לזכור כי על כל החלטה ניתן לערער, תחילה מול הגורמים הרלוונטים בתוך הרשות ובמידת הצורך תוך פנייה לבית המשפט אשר רואה בהליך זה חשוב וראוי שכן עוסק בזכויותיהם הבסיסיות של אזרחי המדינה וחיי אדם בכלל.

לסיכום, ההליך ארוך ודורש סבלנות רבה. במידה ונתקלים בני זוג בקושי אל מול דרישות משרד הפנים אם בהמצאת המסמכים או קשיים בירוקרטיים אחרים שלבני הזוג אין אפשרות לזהות, לצפות ולהתגבר, ההמלצה היא שגם בהליך זה, שעל פניו מצטייר כפשוט וכרונולוגי, רצוי עד מאוד להיוועץ ולהיעזר בעורך דין מנוסה ומקצועי המתמחה בהסדרת מעמדם של זרים בישראל.

עו"ד ניצן הראל עוסקת בתחום מינהלי והסדרת מעמד, שותפה מנהלת במשרד עו"ד הראל נבון.