דו"ח טכנולוגי
כמה מסקנות עגומות מהמניפסט הפוליטי של צוקרברג
מארק צוקרברג אומר שהפתרון לבעיית פייסבוק הוא עוד פייסבוק, מתחילים לדבר על פיצוי עבור מקומות העבודה שיתפסו רובוטים, ואפל נגד אפשרות לתקן את המכשירים שלה בלעדיה
בבקשה אל תציקו עם החדשות המזויפות
מארק צוקרברג פרסם בסוף השבוע מניפסט שחוטא לכלל הבסיסי של מניפסטים: במקום לחדד הוא מערפל ובמקום לעניין הוא מייגע. כדי לוודא שלא נבין יותר מדי, צוקרברג לא רק השתמש בשפה מעורפלת מאד, הוא גם תקתק 5,700 מילה.
צוקרברג. התייחס לחדשות המזויפות צילום: אי פי איי
יש הרבה מה לבקר – התפיסה של צוקרברג על ההיסטוריה היא "התפתחות משבטים לערים ואז למדינות," דוקטרינה שראויה לכינוי "ההיסטוריה על פי Civ" – אבל המסר הכללי הוא שיהיה רע יותר. באמצע המניפסט, כשהוא משוכנע שהקורא כבר הזדגג לגמרי, צוקרברג משחיל את הסיבה שלשמה הוא נכתב: בעיית הבועה ובעיית החדשות המפוברקות.
אלה בדיוק שתי הבעיות שבגללן מצאה עצמה פייסבוק באמצע סופה פוליטית בתום מערכת הבחירות בארה"ב. צוקרברג, שבעבר הכחיש בתוקף את קיומה של בעיית החדשות המפוברקות, נמנע מלאשש אותה גם כעת, אם כי הוא אומר שהיא מדאיגה אותו מאוד.
מה הפתרון? ובכן, אליבא דצוקרברג, קודם כל אין כל כך בעיה: המדיה החברתית, הוא טוען, מספקת יותר זוויות עניין מאשר המדיה המסורתית. הטלוויזיה מציגה, לטענתו, שניים-שלושה ערוצים; ולעומת זאת כולנו מכירים אנשים שיש להם זווית חשיבה אחרת. שתי בעיות עם הטיעון הזה: קודם כל, לפרשן טלוויזיה יש בכל זאת בדרך כלל יותר מעמד מאשר למישהו שאתה מכיר מפייסבוק; ושנית, אולי יש יותר אנשים עם דעות שונות בפייסבוק, אבל גם אפקט העדר חזק משמעותית יותר. אם אתה לא אוהב את מה שמראים לך בטלוויזיה, תוכל להחליף ערוץ או לסגור אותה. מאות אנשים שמאחלים לך מוות ואונס בהצפה של הקיר שלך, זה טיפה יותר מסובך.
איך מתכוון צוקרברג להתמודד עם הבעיה הזו? ובכן, לא על ידי שכירת מודרטורים שיעברו על התוכן. זה עולה יותר מדי כסף. הוא מבטיח לנו שתהיה בינה מלאכותית שתטפל בנושא. מתישהו. ויש להניח שעוד כמה עשורים, אם יגבר הלחץ על פייסבוק, היא אפילו תהיה טובה בזה. אשר לטענה שפייסבוק היא שחקן מרכזי בפוליטיקה, צוקרברג מודה בה מצד אחד (הוא אומר שפוליטיקאים שלא משקיעים בנוכחות פייסבוק יסבלו מכך) ומכחיש אותה מצד שני: רוב השיחות, לדבריו, הן לא פוליטיות אלא חברתיות.
בחלק מדאיג אחר של המניפסט, כותב צוקרברג שאם בא לך, אתה יכול לצלול לעומק הגדרות הפרטיות שלך ולהחליט מה עמדתך ביחס לעירום או לאלימות, אבל כברירת מחדל, פייסבוק תציג לך את מה שמקובל בסביבה שלך. ומאחר וזו ברירת המחדל, אתה לא תדע בכלל שנעשתה בחירה ושמה שאתה רואה הוא תוצאה של צנזורה. כלומר, לא משנה אם אתה עוקב אחרי דמויות ליברליות בעולם; אם יש באזור שלך מספיק שמרנים מאורגנים, הם יכפו עליך את הבחירה שלהם. נהדר.
מעבר לזה, יש המון קשקשת על קהילות וכמה שאנשים צריכים להשתמש בפייסבוק יותר כדי להתחבר האחד לשני. כלומר, הפתרון להרעלה החברתית שיצרה פייסבוק הוא הזרקה של עוד רעל לווריד.
עצרו את המכונות, אני רוצה לחיות
ביל גייטס חושש מאוד ממה שהרובוטים יעשו למין האנושי. אין להם בינתיים כל כוונה להתקומם ולרצוח אותנו; הם פשוט יהפכו את רובנו למובטלים. אלה מכם שלא שמעו את החדשות הטובות, הביטוח הלאומי הודיע לפני כעשרה ימים בעליצות שלא יהיה לו כסף ליוצאים לפנסיה בעוד 20 שנה. השילוב בין שתי המגמות הולך להיות נהדר.
חוקי הרובוטיקה לפי ביל גייטס צילום: רויטרס
גייטס מעוניין, קודם כל, לעכב את קצב האוטומציה: רגולציה של הממשלות שתאט את קצב הכניסה של רובוטים לשוק העבודה כדי שהמשק יוכל להתמודד עם הבעיה באופן לא משברי; יותר מדי תחומים במשק צפויים להיות מושפעים בו זמנית מעליית הרובוטים. שנית, הטלת מס רובוטים. מכרת רובוט? שלם מס. הכסף יילך לממשלה – בשום פנים ואופן לא לגוף עסקי – והיא תנווט אותו כך שיאפשר לאנשים שהרובוטים החליפו למצוא עבודה אחרת.
עד כה, נראה שהממשלות לא ערוכות למשבר. הפרלמנט האירופי קרא בסוף השבוע להתחיל בחקיקה של מעמדם של הרובוטים, אבל דחה במפורש את הרעיון של מס רובוטים – המס שגייטס דיבר עליו. הדו"ח של הפרלמנט האירופי טען שהרובוטים דווקא מעלים את התפוקה.
ועל זה אין ויכוח. רובוטים מעלים את התפוקה. השאלה היא השאלה הנצחית: האם כלכלה מיועדת לשרת את צרכיהם של בעלי ההון, או של הרוב הגדול של האוכלוסייה? אחרי הכל, אם רוב האוכלוסייה חיה בעוני ובו זמנית סובלת מהשלכות האבטלה – לא מעט מהן פסיכולוגיות – למה יועילו לנו מחסנים מלאים במוצרים חדשים? מי יקנה אותם? אבל, לפחות, אנחנו מתחילים לדבר על זה.
תראו, האקר!
שורה של מדינות בארה"ב – ניו יורק, נברסקה, טנסי, וויומינג (יש דבר כזה), מינסוטה, קנזס, אילינוי ומסצ'וסטס – שוקלות בזמן האחרון חוקי "הזכות לתיקון". על פי הצעת החוק, שבנברסקה יצביעו עליה בקרוב, כל יצרן אלקטרוניקה יחויב לפרסם חוברות ומסמכים שיאפשרו תיקון של המכשיר, כמו גם מכירה של חלקי החילוף הנדרשים, לכל מקצוען בתחום. המטרה, כמובן, היא למנוע את המצב שבו חברות כופות על המשתמש להיעזר אך ורק בשירותי התיקון שלהן, מה שמאפשר להן לגבות מחיר מופקע ודורש לעתים זמן ניכר.
אייפון 7. הציבור מתבקש לא לתקן לבד צילום: עומר כביר
באפל, כמובן, רואים את עצמם נפגעים מהחוק. מדובר הרי בחברה שעצם הפתיחה של המכשיר שלה מחסלת את האחריות שלו ולא מאפשרת לך אפילו להחליף סוללה. בעשור האחרון, ההנדוס של מכשירי אפל הקשה על משתמשים אפילו יותר לתקן את המכשיר בעצמם.
על כן, החברה הודיעה למדינת נברסקה שהיא מתנגדת לחוק, והיה לה גם תירוץ: אם נברסקה תעביר את החוק, טען תאגיד הענק, היא תהפוך את עצמה למוקד להאקרים, שיעלו אליה לרגל כדי שיוכלו להתעסק עם אייפונים של לקוחות שלא רוצים לנסוע 800 ק"מ למרכז של אפל. המציעה של החוק, הסנאטורית המקומית לינדה בראש, הבהירה לנציג של אפל שכן, היא בעלת חווה, אבל היא עסקה בטכנולוגיה במשך 15 שנים כך שכדאי שימצא תירוץ אחר. הוא מלמל משהו על כך שיש סיכוי שסוללות הלית'יום יתלקחו בזמן תיקון, ובראש ציינה בתגובה שיש יותר סיכוי שהיא תיפול ותשבור את הראש, ואף על פי כן אפל לא הוציאה אפליקציה נגד כוח הכבידה. נעדכן.
קצרצרים
1. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ערך עצרת בחירות בפלורידה אתמול (שבת) וכהרגלו בקודש עיצב מחדש את המציאות: הוא דיבר על פיגוע גדול בשוודיה שהתרחש ערב קודם. גולשים שניסו לברר מה קרה, גילו ששום כלי תקשורת לא מדווח על משהו דומה לזה. בצר להם, פנו הקוראים לחשבון הרשמי של שוודיה וביקשו הסברים. בשוודיה נהוג להעביר את החשבון מדי שבוע לאזרח אחר, והפעם המפעילה שלו היתה אמה ג'והאנסון, ספרנית. התגובה הראשונה שלה היתה הלצה: ההתקפה היחידה שהיא מכירה, כתבה, היתה זו שערכה היא עצמה על העוף שהכין בעלה. במהירות, עם זאת, הבינה ג'והאנסון שהיא הפכה – מתוקף תפקידה הזמני – למתקנת השגיאות של דונלד טראמפ, וכתבה הודעה רשמית יותר: לא היו כל התקפות טרור בשוודיה. ג'והאנסון מצאה גם את מקור הפנטזיה של טראמפ: ידיעה בפוקס ניוז שהוא לא הבין נכון. ככה עושים את זה, אמה. המדור מסיר את הכובע.
I've just been contacted by several news-channels about tonights Trump speech. I'll tell more when I can.
— @sweden / Emma (@sweden) 19 בפברואר 2017
2. עיריית שיקגו קנסה שתדלן של אובר ב-90 אלף דולרים משום ששימש כשתדלן בלתי מורשה. למרבה המבוכה, המדובר בדיוויד פלוף, מנהל הקמפיין של ברק אובמה ב-2008, ששלח מייל לראש העיר רם עמנואל בבקשה לסיוע לאובר בגישה לנמל התעופה של שיקגו. עמנואל, שענה למייל מיד אף שהיה בחו"ל, היה כזכור ראש המטה הראשון של הבית הלבן של אובמה. מאובר נמסר בתגובה שהיא תשתדל להבא לא לרמות את גופי הממשל שמולם היא עובדת ולציית לתקנות, אך עם זאת התעקשו שם שהקנס צריך להיות 1,000 דולרים בלבד.
3. המלחמה הזו פחות או יותר נגמרה: שיעור המשתמשים בשתי מערכות ההפעלה הנפוצות בסמארטפונים, אנדרואיד ו-iOS, מזכיר את שיעור התמיכה בדיקטטור ממוצע, 99.6%. שתי מערכות ההפעלה הרחיבו את נתח השוק שלהן בשנת 2016, הרבה על חשבון מה שנותר משתי המתחרות, טלפוני ווינדוז ובלקברי. היכולת של שחקן חדש – מערכת הפעלה שלישית – להיכנס לשוק נראית כעת על סף הבלתי אפשרי. ברוכים הבאים לשוק החופשי.
אנדרואיד. כבר אין תחרות צילום: ארס טכניקה
4. טוויטר ממשיכה לנסות למצוא דרכים להיאבק במגפת ההטרלה והפצת השנאה בשירות שלה. בסוף השבוע נודע שהיא עורכת ניסוי, במסגרתו היא מזהה חשבונות שנחשבים למפיצי שנאה או עוסקים בהתנהגות מתעללת, ואז מגבילה את יכולת התפוצה שלהם. אם איזה פעיל ימין קיצוני מחליט לאזכר אתכם, ואתם לא עוקבים אחריו – ואם הוא לא מחזיק בתפקיד בכיר בבית הלבן, אין סיבה לעקוב – אז אתם לא תראו את המינשון הזה. ואם מישהו מהעוקבים שלו מחליט להפיץ את הציוץ שלו, אנשים שאינם בין העוקבים לא יראו אותו. לשם שינוי, נראה שיש פה מתכון להצלחה.
5. פסיכי נשק בארה"ב, דניאל קראונינגשילד, נידון לשלוש שנות מאסר בשל מכירה של מכלול של רובה AR-15, שהדפיס במדפסת תלת-ממד. ההדפסה עצמה איננה עבירה על החוק, אך במסגרת חוקי הנשק הבעייתיים מאוד של ארה"ב, מותר לך לייצר נשק שאיננו ניתן לאיתור, אבל אסור למכור לך למכור כזה לאנשים אחרים. קראונינגשילד ניסה לעקוף את החוק בכך שהזמין את הרוכשים ללחוץ בעצמם על כפתור ההפעלה של המכשיר שלו, אבל השופט לא קנה את זה. קראונינגשילד, אגב, נהג לקרוא לעצמו "ד"ר מוות".
