מהו גישור ולמה אני צריך את זה?

רבים נוטים לחשוב כי גישור הוא סוג של פשרה. אולם למעשה, גישור לא רק שאינו פשרה, אלא מטרתו הנה להשיא את רווחי הצדדים. בפשרה יש לנו 100% מתוכם אנו מחלקים - תהא החלוקה אשר תהא 20-80, 90-10 .. היא תמיד תהיה במסגרת ה- 100%. כאשר יש כתב תביעה המבקש סכום כסף מסוים, הפשרה תהיה חלוקה של אותו הסכום, בין 0 ל-100 ובהתאם לרצון הצדדים.

בגישור, מערכת היחסים של הצדדים מונחת על השולחן, כאשר המטרה היא לייצר לשיתוף פעולה, אשר ישיא את רווחי הצדדים, אף מעבר לנושא הסכסוך הראשוני.

לכן, לא כל תיק יתאים לגישור, וחשוב לבדוק את טיב מערכת היחסים בין הצדדים, אם היא מתמשכת או קצרת טווח. בגישור נעדיף מערכת יחסים ארוכת טווח.

כך, לדוגמה, בתיק שהתנהל במשרדי, עמדה בבסיס הגישור מחלוקת בסך חצי מיליון שקלים. הצדדים, שהיו שותפים בעבר, הסכימו לחזור ולשתף פעולה ולזנוח את המחלוקת, מתוך ראייה שהדבר יניב להם רווחים, מעבר למחלוקת.

לא כל תיק יתאים לגישור צילום: bigstock

הגישה התחרותית

מגיל צעיר חונכנו לכך שאנו חיים בתחרות. ״הרווח שלי, הו ההפסד של הצד השני״. תפקידו של הגישור הוא לחנך אותנו מחדש וללמד אותנו להאמין, בניגוד למחשבה האוטומטית, שיש מצב של win win , מצב בו כל הצדדים מנצחים.

ההבנה שההצלחה שלי אינה באה על חשבון הצלחתו של אדם אחר, בפרט כאשר אני מצוי מולו במחלוקת משפטית היא אמנם הבנה מטלטלת, אולם חשובה לאין שיעור.

יחד עם זאת וכפי שציינתי בתחילה, כיוון שגישור אינו פשרה ועל מנת להשיא את רווחי כל הצדדים, יש צורך במערכת יחסים מתמשכת, בה יהיה, סביר להניח , מקום רב יותר לשיתוף פעולה.

עו"ד הילה נדב

אולם גם תיקים בעלי מערכת יחסים קצרת טווח, יכולים להתאים לגישור, בין אם משיקולי עלות - גישור הנו הליך זול משמעותית בהשוואה לאלטרנטיבה המשפטית. גם שיקולי זמן נלקחים בחשבון - בעוד שלתיק ממוצע לוקח שנה עד שנתיים להתנהל. בגישור, בתום מספר פגישות בודדת, יכול להיסגר התיק.

במחקר של מחלקת המחקר ברשות השופטת, אשר פורסם בכלכליסט בשנת 2013, נמצא כי מתוך 724,392 תיקים שנסגרו בשנת 2013 ,רק 15% מהם הסתיימו בפסק דין לאחר הוכחות.

גם תיקים בעלי מערכת יחסים קצרת טווח, יכולים להתאים לגישור צילום: bigstock

משמעות הנתונים היא כי יש מקום לפתרון הסיכסוך בדרכים חלופיות. בגישור, בניגוד להליכים אחרים לפיתרון סכסוכים, הצדדים שולטים בהליך והפיתרון המוצע טוב לשניהם.

כיום מחייב החוק במקרים רבים לגשת לגישור, עוד בטרם בירור ההליכים המשפטיים.

הבנת המחוקק מחלחלת גם אט אט לציבור - בסכסוכי משפחה ההליך המשפטי גובה מחירים רבים, שאינם מסתכמים רק באלו הכספיים. כששמים את רצון הצדדים במרכז, שלרוב אינו מגיע לידי ביטוי בכתבי הטענות המשפטיים, נוצר מרחב המאפשר לצדדים לבוא לידי ביטוי.

הכותבת, עו״ד הילה נדב , דוקטורנטית למשפטים, מגשרת משפחה מוסמכת לגירושין בשת"פ, מרצה לגישור ובעלת תואר שני בהתמחות בגישור ויישוב סכסוכים