אכיפת החוק בישראל: קבלנים מעקלים בתים, אין פיקוח על חברות גבייה

דו"ח ראשון מסוגו של האגודה לזכויות האזרח מציג תמונה מטרידה של הפרטה מתגברת של שירותי אכיפת חוק - גבייה הוצאה לפועל, שיטור, תביעה, כליאה ושיקום אסירים. רוב ההפרטות, נטען בדו"ח, מתבצע ללא פיקוח, ללא דיון ציבורי ואף ללא הסמכה בחוק. הנימוק הוא חיסכון כלכלי, אלא שהמחיר לכך הוא ניגודי עניינים, פגיעה בזכויות אדם והדרדרות של איכות השירותים.  

לדברי עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, מחברת הדו"ח: "הניסיון מלמד, שהפרטות של שירותים ציבוריים מתבצעות בישראל פעמים רבות בצורה רשלנית שמביאה לשירות ציבורי לקוי. וזה כולל במקרה זה הפעלת כוח, פגיעה בחירות וחדירה לפרטיותם של אנשים, וכל זה קורה למעשה כלאחר יד, וללא דיון ציבורי". דו"ח מונה את תחומי ההפרטות.

הוצאה לפועל: פינוי בכוח על ידי קבלנים

רובם הגדול של הנושים הם חברות מסחריות ורשויות ציבוריות, ואילו רובם הגדול של החייבים הם אנשים פרטיים מחוסרי ייצוג משפטי. פערי הכוחות הללו מביאים למציאות שבה ההוצאה לפועל משמשת כלי בידי גופים חזקים נגד מעוטי אמצעים.

כיום, חקירות היכולת מטעם ההוצאה לפועל, הכוללות חדירה קשה לפרטיות, מבוצעות על ידי עורכי דין פרטיים. גם הביצוע של הליכי ההוצאה לפועל, הכולל כניסה לביתם של החייבים, עיקול ציוד, פינוי מבית ובמקרים מסוימים אף שימוש בכוח, הופרט זה מכבר, והפיקוח על הקבלנים דל.

לטענת כותבי הדו"ח, הן חקירות היכולת והן תהליך ביצוע ההוצאה לפועל כרוכים בסכנה לפגיעה קשה בזכויות החייבים לפרטיות, לקניין, לחירות ולכבוד.

גבייה ברשויות מקומיות

כמחצית מהרשויות המקומיות בישראל נעזרות בשירותיהן של חברות גבייה או משרדי עורכי דין פרטיים, ללא כל הסמכה חוקית, ללא נהלי עבודה מסודרים וללא פיקוח ראוי.

קבלני הגבייה מוסמכים, בין השאר, לפרוץ בכוח לבתים, לעקל רכוש וחשבונות בנק ולנתק בתים מהמים. הם מתוגמלים לרוב בהתאם לשיעור הכספים שהצליחו לגבות, שנע בין 18%-5%, ולעתים, גם מהוצאות הגבייה שמשלם החייב. לכן, יש להם תמריץ להפעלת אמצעי אכיפה אגרסיביים.

לצד נתונים המראים כי חברות אלו אכן הגדילו את היקפי הגבייה ברשויות המקומיות, יש דיווחים רבים על גבייה בשיטות המזכירות ארגוני פשיעה, כולל איומים, סחיטה ושימוש בכוח. מבקר המדינה ובתי המשפט מתחו ביקורת חריפה על האופן הרשלני בו התבצעה הפרטת הגבייה ברשויות מקומיות. עתירה לבג"ץ נגד הפרטת הגבייה ברשויות מקומיות תידון באפריל 2014.

מאבטחים פרטיים "זולים" יותר משוטרים. הם מועסקים בתנאי שכר נמוכים, אינם עוברים את ההכשרות של המשטרה ואינם נתונים לפיקוח משמעותי. בשנים האחרונות מקדמת הממשלה חקיקה שתקנה למאבטחים עובדי החברות הפרטיות סמכויות מעין-שיטוריות במקומות ציבוריים ובתי ספר, דוגמת מניעת כניסה, סילוק אנשים או עיכובם, וזאת תוך שימוש בכוח.

הדו"ח מציין שבמזרח ירושלים, בה משמשים מאבטחים פרטיים ככוח שיטור של ממש, כבר אירעו מספר מקרים של ירי לא מבוקר מידי מאבטחים שגרמו לפגיעות בגוף ובנפש. כמעט ואין פיקוח ציבורי עליהם או גורם מרכזי שתפקידו לטפל בתלונות נגד מאבטחים שחרגו מסמכותם, ניצלו אותה לרעה או הפעילו כוח בניגוד לדין.

מספרם של עורכי הדין הפרטיים המשמשים כתובעים בשירות המדינה גדל בעשור האחרון ב-30% והם מונים כיום כ- 1,700. הפיקוח עליהם חלקי ובמשרד המשפטים לא ידעו למסור, למשל, כמה כתבי אישום מוגשים מדי שנה על ידי עורכי הדין הללו.

1,700 עורכי דין פרטיים בשירות התביעה צילום: שאטרסטוק

התובעים מועסקים באכיפת דיני עבודה והגנת הסביבה. במקביל הם מורשים להמשיך לייצג לקוחות פרטיים בהליכים מול המדינה, במקביל לעבודתם כתובעים מטעם המדינה. עו"ד פרטי המשמש כתובע מטעם המשרד להגנת הסביבה ומנהל תיק פלילי נגד מנהלי מפעל עשוי לייצג במקביל את המפעל המתחרה.

התשלום לתובע הפרטי מחושב בדרך כלל בהתאם למספר וסוג הפעולות המשפטיות שבוצעו. כתוצאה מכך, לעורכי הדין הפרטיים יש תמריץ כספי להגיש כתבי אישום ולנהל הליכים פליליים.

ברבים מהמכרזים לא נדרשת מהתובעים החיצוניים מומחיות בתחום שבו הם מייצגים את המדינה. במכרז לתביעות בנושא חוקי עבודה, לא נדרש ניסיון קודם בתחום דיני העבודה; במכרז של המשרד להגנת הסביבה לא נדרש ניסיון קודם בתחום של הגנת הסביבה.

כליאה - שיקום האסיר בידיים פרטיות

בעוד שהפרטת בתי הסוהר בוטלה בהחלטת בג"ץ, מסגרות אחרות של תחליפי כליאה או פיקוח על אסירים ועצירים מנוהלות על ידי גורמים פרטיים. כאלה הם המעונות הנעולים של חסות הנוער, מסגרות של הרשות לשיקום האסיר ומערך הפיקוח האלקטרוני על אסירים ועצירים. גורמים פרטיים - חברות או עמותות - מוסמכים לקבל החלטות מרחיקות לכת ובעלות השפעה דרמטית על הכלואים. מעורבותם של אינטרסים כספיים עשויה להביא לפגיעה בכלואים, לאפליה בין אסירים ועצירים או להעלמת עין מהתנהגות בעייתית.

המעונות הנעולים של חסות הנוער, שבאחריות משרד הרווחה, אמנם מוגדרים כמסגרת טיפולית אך כוללים גם פונקציות של ענישה, כליאה ואף הפעלת כוח למניעת בריחה או פגיעה ברכוש. הניהול התפעולי של המעונות נעשה על ידי עמותות, וצוות המדריכים, רבים מהם מועסקים בתנאים ירודים, במשרות חלקיות ולתקופות קצרות, אינו נדרש לעבור הסמכה לעבודה עם בני נוער. 

בית סוהר. מי מפקח? צילום: גלעד קוולרצי'ק