$
10.5.2012

הכפר הדיגיטלי

עיירה קטנה בוויילס הפכה את עצמה השבוע לאנציקלופדיה דיגיטלית חיה, ונבלעה בתוך ויקיפדיה. אינספור הברקודים שפוזרו על קירות בתיה אמורים להפוך אותה למובילת החיבור בין העולם הגשמי לרשת

יואב בורנשטיין, מונמאות', וויילס 10:3310.05.12

תחושת דז'ה וו מוזרה ממלאת אותי כשאני מתהלך ברחוב הראשי של מונמאות'. זו הפעם הראשונה שאני מבקר כאן, אבל אני מרגיש כאילו כבר הייתי פה. מולי הפסל של צ'רלס רויס, מייסד רולס רויס. מאחוריי השָיֶיר הוֹל, בניין מהמם ביופיו ואחד האתרים החשובים בהיסטוריה של הדמוקרטיה הבריטית. כמה צעדים משם עומדת הטירה של מונמאות', מקום לידתו של המלך הנרי החמישי.

 

כמה קילומטרים משם, מחוץ למרכז העיר, נמצאים אולפני רוקפילד, שלהקת קווין הקליטה בהם את השיר "רפסודיה בוהמית" וקולדפליי ואואזיס העבירו בהם סשנים ארוכים של הקלטות. לידי עומד בחור צעיר, גבוה ובלונדיני שמסביר לי בהתלהבות את כל הדברים האלה. לא נעים לי לומר לו שאני כבר יודע. למעשה, את הסיור שאנחנו עושים עכשיו כבר ערכתי בבית בערב לפני, בניין אחרי בניין, אתר אחרי אתר. כולם, גם הבניינים ההיסטוריים והפסל, וגם חנויות קטנות, עצים גדולים, סמטאות, דמויות מעברה של העיר ואפילו מערכת הביוב שלה מתועדים במונמאות'פדיה (monmouthpedia.org), פרויקט ראשון מסוגו שמטרתו לבדוק מה ויקיפדיה, האנציקלופדיה הגדולה בעולם, יכולה לעשות עבור עיירה אחת.

 

המדריך שלי הוא ג'ון קאמינגס, האחראי על הפרויקט. בימים אלה, אחרי הכנה ממושכת בשיתוף מועצת העיר, קרן ויקימדיה ומאות מתנדבים, מונמאות' תיבלע באופן רשמי לתוך ויקיפדיה ותיהפך למקום הראשון בעולם שבו האינטרנט והעולם הגשמי באמת מתחברים. בשבועות האחרונים הותקנו ברחבי העיירה כ־600 לוחות חימר, שלטים או סתם מדבקות שעליהם מודפסים ברקודי קיו.אר (Quick Response) - אותם הדפסים רבועים שבאחרונה מופיעים בעוד ועוד מודעות פרסומת ועיתונים, שכאשר סורקים אותם במצלמת סמארטפון הם שולפים תוכן מתאים מהאינטרנט. את טכנולוגיית הברקודים הזאת פיתחה ב־1994 חברה־בת של טויוטה, כדי לאתר כלי רכב על פס הייצור, וכיום היא הולכת ומסתמנת כדרך המהירה ביותר להציג מידע מהאינטרנט בלי לשלוח אנשים למחשב או לדפדפן הטלפון.

 

במונמאות' צילום הברקודים מציג על מסך הטלפון של המצלם את הערך הרלבנטי לפריט או לאתר, בשפתו של המשתמש: תייר ספרדי יוכל לצלם את הברקוד במפה בתחנת הרכבת, לקבל גרסה ספרדית שלה ובעזרתה להתמצא בעיר - או לחלופין הוא יוכל לצלם את הברקוד בחדר באחד המוזיאונים ולקרוא מידע מפורט בספרדית על היצירות שבחדר. כנ"ל לתייר צרפתי, איטלקי, גרמני, הונגרי, סיני, יפני, תאילנדי, קוריאני ודוברי עוד 16 שפות. המידע יופיע בטלפון מהר, ובחינם, בין היתר הודות לרשת ענקית של אינטרנט אלחוטי שפועלת בעיירה, ובחודשים הקרובים תורחב לכפרים סביבה.

 

בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על טכנולוגיית ה־Augmented Reality, ה"מציאות המוגברת", שבעתיד תאפשר לכל אחד "להקליק" על העולם בעזרת הטלפון שלו: לצלם אדם ולראות את פרופיל הפייסבוק שלו, להדליק את הטלפון ברחוב ולקבל מידע על כל החנויות שמסביבו. תוכנות להגברת המציאות הולכות ומתרבות, אבל העולם עצמו עדיין לא סיים לתעד ולקטלג כל פרט ממנו באינטרנט. מונמאות' היא הנקודה הראשונה בעולם שבה זה באמת החל.

 

ברקוד אל ההיסטוריה

 

מונמאות' היא מסוג המקומות שגורמים לך להצטער שאתה גר בעיר גדולה. עיירה ציורית, עתיקה וקטנה - פחות מ־9,000 תושבים - שבנויה בנקודת המפגש של שני נחלים בעמק וולשי הצבוע ירוק ואדום. המועצה הבריטית לארכיאולוגיה כללה אותה ברשימת עשר הערים הארכיאולוגיות החשובות במדינה. המדריך קאמינגס עומד מול שייר הול, בית המועצה, ומציג בפניי את הלוחית הראשונה שהודבקה על העמוד החיצוני של הבניין. אני שולף את הסלולרי ובפחות מדקה לומד שהוא נבנה ב־1724 ושימש בין היתר כבית משפט ושוק, ונחשב לערש לידתה של הדמוקרטיה הבריטית כי בו נידונו למוות ארבעה מחברי התנועה הצ'רטיסטית שקראה למתן זכות בחירה לכולם, אפילו לאלה שאינם בעלי רכוש. באחרונה שופץ הבניין בעלות של 4.5 מיליון ליש"ט, ושוחזר בו החדר שבו נשפטו הארבעה. אני נכנס לחדר ומוצא גם בו ברקודים, על מושב השופטים ועל דוכן המושבעים, ודרכם צולל אל המשפט ואל הקשריו ההיסטוריים.

סדנה לתושבים בעלי מוגבלויות, שבה מייצרים את לוחיות החמר להדפסת הברקודים. החמר המיוחד עמיד לקור ולמים, דבר חשוב מאוד בוויילס הקרה סדנה לתושבים בעלי מוגבלויות, שבה מייצרים את לוחיות החמר להדפסת הברקודים. החמר המיוחד עמיד לקור ולמים, דבר חשוב מאוד בוויילס הקרה צילום: Des Pugh

 

"לכל פיסת מידע ראויה לציון בבניין יש ערך במונמאות'פדיה או בוויקיפדיה, וברקוד ששולף אותם", מסביר לי מייק בות', מנהל השייר הול. "המידע שיש ברשת על החדר הזה והאירועים שהתרחשו בו יכול היה למלא את כל הקירות והתקרה. ארגון המידע במונמאות'פדיה מאפשר לך להגיע לחלק הרלבנטי שמעניין אותך בלי שתוצף, ולעבור חוויה חזקה יותר ומלמדת יותר, במקום לעזוב את המקום בלי להבין איפה בדיוק היית. בקרוב נשלב בזה גם תוכניות אודיו למבקרים".

 

"שייר הול הוא דוגמה תיירותית, מהראשונות שעשינו", אומר קאמינגס. "רבים מתושבי העיירה משתתפים בפרויקט, ואני רוצה שעוד ועוד יידעו איך לעשות את זה. אם חנות ספרים, לדוגמה, רוצה לקשר את הספרים שלה לערכי ויקיפדיה על המחברים, או רוצה לפרסם את פרטיה ומידע עדכני על המתרחש בה, אני רוצה שהם יעשו זאת ויחברו עוד פינות בעיירה, באותה הספונטניות שבה אנשים מרחיבים את ויקיפדיה. זה לא דבר שויקיפדיה עושה עבור העיירה, אלא דבר שהעיירה עושה עבור עצמה. ויקיפדיה רק מספקת את הטכנולוגיה, ועוזרת לאנשים ללמוד לעשות זאת".

 

את מדבקות הברקודים אפשר להכין בקלות: נכנסים לאתר qrpedia.org, מדביקים במקום המתאים כתובת אינטרנט של ערך בויקיפדיה, ועל המסך מופיע הברקוד הרבוע, מוכן להדפסה ולהצבה בכל מקום שרוצים, בכל פינה בעולם, ועל כל נושא שמופיע בויקיפדיה או בפרויקט שקשור אליה. למעשה, הקלות הזאת היא חלק מהעניין.

 

מכל העולם מתגייסים לעזור

 

קאמינגס מעיד על עצמו שלפני הפרויקט הזה הוא לא עשה שום דבר מיוחד. הוא בן 29, עם תואר באמנות מאוניברסיטת בריסטול וניסיון בעבודה בחנות ספרים וכמעצב גרפי בעבודות פרילאנס. שום דבר שיכין אותו ליזום עריכת ניסוי טכנולוגי בעיר שלמה. "לפני קצת יותר מחצי שנה הלכתי להרצאה של שני אנשים מקרן ויקימדיה, האחראית על ויקיפדיה", הוא מספר. "הם סיפרו על האתר QRPedia שבו יוצרים את הברקודים, ואיך הם גייסו מתנדבים מכל העולם לכתוב 1,200 ערכים אך ורק על מוזיאון דרבי ומוצגיו, ואז מילאו אותו בברקודים.

 

הברקודים הודבקו בכל פינה והחליפו את לוחיות ההסברים המיושנות בערכים עשירים שנשלפים בלחיצה אחת על מסך הטלפון. אחרי ההרצאה ניגשתי אליהם והצעתי להם לעשות את אותו הדבר בעיירה שלי, והם אמרו: 'טוב, למה שלא תעשה את זה?', אז התחלתי לבד. אחרי כמה שבועות הצטרפו אנשים מעוד שלוש מדינות, וכתבנו 20 ערכים, ואז שכנעתי כמה היסטוריונים מקומיים לכתוב מאמרים ולימדתי אותם לערוך בויקיפדיה. יותר מאוחר כבר חזרתי מהאוניברסיטה למונמאות', להמשיך את הפרויקט מכאן".

 

השלב הבא היה לארגן פגישה משותפת של המתנדבים המקומיים, נציגים ממועצת העיירה, יו"ר ויקימדיה בריטניה רוג'ר במקין וחבר דירקטוריון ויקימדיה סטיב וירג'ין, המקורב למייסד ויקיפדיה ג'ימי וויילס. הללו, ממפתחי מערכת QRPedia, הגיעו למונמאות' במיוחד לפגישה.

 

"זה היה ביום שישי בערב, כשכולם היו צריכים להיות בפאב", קאמינגס אומר בחיוך, "ומה שקרה שם היה בעיקר שכולם אמרו: 'כן, למה לא? בואו ניתן לזה צ'אנס'". מנהל השייר הול בות' מספר שמה שמשך אותו במיוחד היה האפשרות לנצל את קהילת המתנדבים של ויקיפדיה כדי לתרגם את המידע על העיר ל־25 שפות. "רוב המידע בעיר עצמה מופיע רק באנגלית ובוולשית", הוא מסביר.

 

ג'ון קאמינגס. "אין מנצח לתזמורת הזאת, אין עורך אחראי אחד, בדיוק כמו בוויקיפדיה" ג'ון קאמינגס. "אין מנצח לתזמורת הזאת, אין עורך אחראי אחד, בדיוק כמו בוויקיפדיה" צילום: Des Pugh

 

"מונמאות'פדיה היא הפעם הראשונה שויקיפדיה יוצאת אל הרחוב", אומר במקין בראיון טלפוני ל"מוסף כלכליסט", "היא בגודל האידאלי לניסוי כזה. פרויקט דומה בעיר גדולה היה דורש המון עבודה".

 

קאמינגס: "מה שממש הפתיע אותי היה ההירתמות של מתנדבים מכל העולם, ממש כמו בוויקיפדיה האמיתית. זה כבר על גבול המגוחך. יש לנו 52 ערכים בהונגרית ו־47 ערכים באספרנטו, וכל זה לעיירה קטנה בוויילס. כמה מהערכים הם תרגומים ישירים של הערך באנגלית, אבל כמה מהם החלו כתרגום והשתנו עם הזמן. אנשים כותבים על הקשר של דברים כאן למדינה שלהם, וזה ממש נחמד. יש שני אנשים שכתבו כמעט 50 ערכים בהינדי".

 

דיברת עם האנשים האלה? אתה יודע עליהם משהו?

"לא ממש. רוב האנשים לא מפרסמים כלום בעמוד המשתמש שלהם. יש מישהו שהצטרף מוקדם וכתב המון ערכים ואין לי מושג מה שמו ואיפה הוא גר. אני חושב שהוא בריטי, אבל באותה מידה הוא יכול היה להיות קנדי או הודי. הקשר היחיד שלי עם האנשים הוא כאשר אני מודה להם על זה שכתבו. למעשה, אי אפשר כבר באמת לומר שאני האחראי על זה. יצרתי את האתר וכתבתי לו, ועכשיו אני עוזר איפה שצריך פה בעיר. אבל כל האחרים לקחו פיקוד. אין מנצח לתזמורת הזאת, אין עורך אחראי אחד, בדיוק כמו בוויקיפדיה, ואין מישהו שמחליט לאיזה ערך מותר להדפיס ברקוד שיוצב בעיר ולאיזה לא".

 

כמו לגהץ הדפס על חולצה

 

טפטוף הגשם מתגבר כשאנחנו מגיעים לרחוב צ'רץ', מדרחוב שרוב בתיו נבנו בתחילת המאה ה־19, ושבסופו עומדים כנסייה, ולא הרחק ממנה הסבוי, התיאטרון העתיק ביותר בוויילס. הערך עליו מכיל 17 תמונות שלו, מבפנים ומבחוץ, ובהן תמונות היסטוריות שנתרמו על ידי המוזיאון של העיירה. בסך הכל יש במונמאות'פדיה כאלף תמונות, ובהן תמונה מלפני 80 שנה של פיל שברח מקרקס, וגם תמונה עתיקה של בית המועצה מ־1866. המוזיאון מציג בכל פעם רק שליש מהאוסף שלו. האנציקלופדיה העירונית מנגישה את כל החומרים, ובכל שעה.

 

תושבי מונמאות' צועדים בשבוע שעבר ברחוב המבורקד. לכל פיסת מידע ראויה לציון בעיירה יש ערך במונמאות'פדיה וברקוד ששולף אותו תושבי מונמאות' צועדים בשבוע שעבר ברחוב המבורקד. לכל פיסת מידע ראויה לציון בעיירה יש ערך במונמאות'פדיה וברקוד ששולף אותו צילום: Des Pugh

 

אנחנו מחפשים מחסה מהגשם ומוצאים אותו בסוואן קראפט סטודיו, סדנה טיפולית לאמנות שעובדים בה פגועי מוח ותושבי העיירה והאזור שסובלים ממוגבלויות שונות. זה גם המקום שבו מכינים את לוחיות החמר שעליהן מודפסים רבים מהברקודים שמוצבים בעיר. "התנדבתי כאן כחצי שנה", קאמינגס מספר. קטי, מנחת הסדנה, מראה לג'ון את הלוחיות האחרונות שיצאו מהתנור. "יש הבדל בצבע שלהן כיוון שהחום בחלק העליון של התנור גבוה יותר, אז אנחנו מנסים להשוות את זה", היא מסבירה. החמר שבו משתמשים ליצירת הלוחיות עמיד לקור ומים, בשונה מחמר רגיל, דבר חשוב מאוד בוויילס הקרה. הקודים יוטבעו אחר כך בתהליך מיוחד. "כמו לגהץ הדפס על חולצה", אומר קאמינגס.

 

 

במונמאות' מקווים שהפרויקט, וההשקעה של העיר באינטרנט אלחוטי חינם לכל האזור שיהפוך את הפרויקט נגיש לכל בעל סמארטפון, יעזרו להביא עוד תיירים, שיביאו עוד כסף. וזה לא שכרגע חסרים תיירים. כיום מבקרים במונמאות' כ־2 מיליון אנשים בשנה שמוציאים בה כ־150 מיליון ליש"ט - כמעט 950 מיליון שקל. לפי דיוויד ביוון, מנהל האגף הכלכלי במועצה המקומית, רבים מ־6,000 בתי העסק בעיר ובסביבתה יציבו בחלונותיהם ברקודי QR שיקושרו למונמאות'פדיה ויפנו את הלקוחות למידע על ההיסטוריה של העסק, על מוצרים שהוא מוכר ועל מבצעים. "עכשיו אני עובדת על 'מסלול אוכל' סביב העיירה שיונחה על ידי מונמאות'פדיה, ומי שיגיע לכאן לעשות אותו יקבל צנצנת דבש מתוצרת מקומית בחינם", אומרת ניקולה סמית, האחראית על תחום התיירות בעיירה.

 

קיבלתם תגובות מאנשים שלא הבינו מה עושים בברקודים המוזרים על הקירות?

סמית: "הרבה אנשים עדיין לא מבינים מה זה בדיוק, ולא לכולם יש סמארטפונים. אבל מבחינתנו זה ממשיך להתפתח, ולא יישאר רק גימיק". בינתיים המועצה גם רכשה מחשבי טאבלט שיושכרו למבקרים חסרי סמארטפון. "אנחנו מקווים שככל שהזמן יעבור הברקודים ומונמאות'פדיה יהפכו לחלק מחוויית החיים בעיר", מוסיף בות'.

 

קאמינגס מספר שבשבועות האחרונים העביר סדנאות לכתיבה ועריכה בוויקיפדיה בשני בתי ספר בעיירה. "היו שם תלמידים אורחים ששפת האם שלהם סינית, ספרדית ורוסית. היכולות של אנשים כאלה מוערכות במיוחד בויקיפדיה כולה", הוא אומר.

 

הברקוד על בית המועצה, שייר הול. "המידע שיש ברשת על האירועים שהתרחשו כאן היה ממלא את כל תקרת וקירות הבניין" הברקוד על בית המועצה, שייר הול. "המידע שיש ברשת על האירועים שהתרחשו כאן היה ממלא את כל תקרת וקירות הבניין" צילום: Des Pugh

 

אתה רוצה שתלמידי תיכון יכתבו את המידע על מונמאות'? על זה קצת קשה לי לסמוך.

"לכל פרט מידע בוויקיפדיה יש מקור. אם אין לו מקור הוא נמחק בידי עורכים אחרים. ואם אתה לא בטוח, אתה יכול ללכת לבדוק את המקור. ויקיפדיה היא נקודת ההתחלה בתהליך של חיפוש מידע, ומונמאות'פדיה פועלת לפי כל הסטנדרטים של ויקיפדיה".

 

ואם הפרויקט יצליח תעזרו לערים אחרות לעשות דבר דומה?

"כבר יצרו איתנו קשר מערים בניו זילנד ובמקסיקו, מניו יורק וממקומות אחרים בוויילס. רבים מעוניינים לעשות את זה בעיר שלהם. אנחנו הולכים לכתוב מעין 'ספר בישול' של איך עשינו את זה, מה עשינו טוב ומה יכולנו לעשות יותר טוב. כך ערים אחרות יוכלו לנסות את זה בעצמן. אני לא חושב שזה מסובך במיוחד. זה פשוט דורש הרבה עבודה. אני גם בטוח שבכל עיר זה ייראה אחרת. אצלנו יש מעט שטח והרבה היסטוריה. ייתכן שלערים אחרות תהיה פחות היסטוריה, אבל אולי יותר אנשים מפורסמים, לדוגמה".

 

בסמארטפון של קאמינגס מותקנת Layar, אחת התוכנות הסלולריות הנפוצות ביותר להתמצאות בערים ומציאת בתי עסק ואטרקציות, שמזהה בעזרת חיבור לאינטרנט ושבב GPS את מיקומך על מפת האזור. "הטכנולוגיה של מציאות מוגברת רק מתפתחת, בין אם האמצעים לחיבור בין העולם לאינטרנט הם ברקודי QR או אחרים", אומר במקין. "אם המשימה של ויקיפדיה היא לספק מידע לעולם, אז אין ספק שאנחנו יכולים לעשות זאת, עיר אחרי עיר".

 

עד סוף החודש צפויים להתעדכן במונמאות'פדיה עוד כמה מאות ערכים, שיביאו אותה לאלף ערכים בסך הכל - יותר מאשר כמה מהמהדורות המקומיות של ויקיפדיה בעולם. עם זאת, כרגע עדיין אין שם אף ערך בעברית. אולי כדאי להקדיש כמה דקות לכך, אפילו רק כדי להתאמן. אחרי הכל, מישהו צריך לעשות את אותו הדבר בעיר שלי. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x